קרל נטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שארל נטר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
קרל (יעקב) נטר
Charles Netter
קרל נטר
קרל נטר
קרל נטר
לידה 14 בספטמבר 1826
פטירה 2 באוקטובר 1882 (בגיל 56)
מקום קבורה מקווה ישראל
מקום מגורים אלזאס, היישוב הישן
כינויים נוספים Charles Netter
ידוע בשל הנחת יסוד לחינוך החקלאי בארץ ישראל והקמת יישוב חקלאי בר קבע, מקווה ישראל, היישוב הראשון בתנועת ההתיישבות של הדורות האחרונים, בין מקימי כל ישראל חברים
תקופת הפעילות 18261882 (כ־56 שנים)
תפקיד מנהל בית הספר החקלאי
השקפה דתית יהודי

קרל-שאריל (יעקב) נֶטֶר (Charles Netter‏; 14 בספטמבר 1826 - 2 באוקטובר 1882) היה מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל וממקימיו של היישוב החקלאי מקווה ישראל, בשנת 1870, למעשה, זהו היישוב הראשון בתנועת ההתיישבות של הדורות האחרונים. מעטות הן העובדות הביוגרפיות הידועות על חיי נטר, בטרם החל בפעולתו הציבורית ובטרם היותו ממקימי "כל ישראל חברים".[1]

חייו ופועלו

קרל נטר נולד בי"ב באלול תקפ"ו בשטרסבורג אשר באלזאס. אביו היה נצר למשפחת רבנים ואיש משכיל, אשר התעניין גם ב"חכמות חיצוניות". עניינו ביהודים מחוץ לארץ מולדתו החל כאשר היה תלמיד בבית-המדרש למורים בבלפור, שם הוא שמע על סבלם של יהודי פולין. כשסיים את לימודיו החל לעסוק במסחר, תחילה בלונדון ולאחר מכן בפריז. כיוון שהיה אדם אמיד, יכול היה להרשות לעצמו לעסוק גם בענייני ציבור. הוא יסד בית-ספר למלאכה לילדי ישראל, השתתף בייסודה של חברה להגנה על פועלים ובבנייתו של בית מחסה לאמנים עניים.[2]

הקמת "כל ישראל חברים"

נטר נמנה עם מייסדי "כל ישראל חברים", ארגון שמטרתו הייתה הגנה על זכויות היהודים, הנהגת תרבות מערבית, לימוד מקצועות מודרניים ושיפור המעמד החברתי והפוליטי של היהודים. ביתו של נטר שימש לאסיפות ראשונות של ועד החברה. נטר היה הרוח החיה בפעולות החברה, הוא פעל במסירות ובהתמכרות. ביקר בארצות שונות וספג את כאב היהודים הנרדפים.
כששהה בקהיר בשנת 1867, כתב נטר מכתב להנהלת "כל ישראל חברים", בו הציע לכונן "סוכנות להגירה", שתפקידה יהיה לפעול למען יישובם של יהודים עניים בארץ ישראל. שנה לאחר מכן, הביע נטר את נכונותו לבוא לביקור בארץ-ישראל, בו הוא יבחן את התנאים להתיישבות יהודית. ועד "כל ישראל חברים" קיבל את הצעתו ופנה אליו בבקשה לבחון גם את מצבם הקשה של יהודי ג'ורג'יה ובנוסף, לנסות ולהשיג רישיון לרכישת קרקעות מהשלטונות הטורקיים. ועד "כל ישראל חברים" התעלם מהצעתו של נטר להקמת "סוכנות הגירה".[2]

הביקור הראשון בארץ-ישראל

ביולי 1868 הגיע קרל נטר לראשונה לארץ ישראל. הוא שהה בארץ כחודשיים וביקר בכל היישובים שבהם חיו יהודים: ירושלים, יפו, חברון, צפת וטבריה. הוא נפגש עם יהודים, האזין למשאלותיהם, שאל על מקורות הפרנסה, ביקר במוסדות החינוך והתעניין בדרכי הלימוד ובשגרת חייהם. לאחר ביקורו, כתב דו"ח ל"כל ישראל חברים", בו הוא ציין כי יהודים רבים מאסו בחיי בטלה וכי קיימים רצון ודרישה מן הציבור הרחב לפתח את החקלאות ואת עבודת האדמה בארץ-ישראל. הוא עוד ציין בדו"ח, כי אלו העוסקים בחקלאות בארץ נתקלים בקשיים רבים, עקב חוסר תמיכה מן החוץ והם מתדרדרים לעוני. נטר ציין את אי השוויון בחלוקת התרומות. ה"כוללים" השונים שולחים את תרומתם, אך הכספים מתחלקים באופן לא שוויוני בין המיוחסים לבין העניים. כך, מקבלים המיוחסים את מרבית התרומות ומתעשרים אף יותר על חשבון אלו, שמלכתחילה חיו במחסור. בדו"ח צויינו הצעות לשיפור בענייני חינוך והמלצות לפתיחת החינוך גם לבנות.

בסיכומו של הדו"ח כתב נטר, כי רק על ידי עבודת אדמה ניתן יהיה לשפר את מצבם של היהודים בארץ-ישראל. יש לעשות את כל המאמצים, על מנת לקרב את היהודים לעבודת האדמה. הצעתו הייתה להקים מוסד לחינוך הדור הצעיר לעבודת אדמה ולחקלאות.
בשנת 1869 דנו חברי "כל ישראל חברים" בהצעותיו ובהמלצותיו של נטר בעניין הקמת בית-ספר חקלאי. התקבלה ההחלטה להקים בית-ספר ראשון מסוגו בארץ ישראל. הוחלט, כי מיקומו של בית-הספר יהיה ביפו וכי שמו יהיה: "בית לימוד לעבודת האדמה של חברת "כל ישראל חברים". רעיון הקמתו של בית-הספר היה חיובי אך התכנון לטווח הארוך היה לקוי ולא כלל תקציבי ניהול והקמה של בית-ספר מסוג זה. כל כובדה של האחריות והתמיכה הכלכלית נפל על טוב לבם ותרומתם של יהודים בגולה. עם זאת, הציבור ואיתו גם העיתונות, התלהבו מן הרעיון ופרשו זאת כנדבך נוסף בהתיישבות יהודית בארץ-ישראל.[2]

הקמתו וניהולו של בית-הספר החקלאי מקווה ישראל

נטר החל בגיוס תרומות בלונדון. למרות מאמציו וקשריו, מסע ההתרמה לא צלח במיוחד ורבים מיהודי אנגליה, למעט משפחת רוטשילד, לא פתחו את ארנקיהם. מלונדון הוא נסע לפריז, שם נפגש עם שגריר האימפריה העות'מאנית בפריז ובקש שימליץ לשלטונות על הקמתו של בית-הספר החקלאי. הוא הדגיש את פיתוח החקלאות, שיפתח בית-הספר ואת היתרונות, שיוכלו לנצל גם בני הדתות האחרות. נטר ביקש שטח אדמה חינם, שטח נוסף בחכירה לצורכי בית-הספר, ביטול המיסים בעשור הראשון, כולל על ציוד שיובא מחו"ל. נטר הדגיש בפני השלטונות הטורקיים כי בית-הספר יהיה תחת חסותו של הסולטאן. שלטונות טורקיה השהו את התהליך והקשו על המשא והמתן, אך, לבסוף, אישרו את הקמתו של בית-הספר.

השלט בכניסה למערת נטר
מערת נטר, 2016

בשנת 1870, נחצבה בסלע כורכר, סמוך ליפו, מערה ששמשה את נטר ואת אנשיו כמקום מגורים זמני, עד להקמתם של המבנים הראשונים של בית-הספר.

נטר החל בתכנון הקמתו של בית-הספר והחל להניח את היסודות לבנייתו. הוחלט כי שמו יהיה: "בית-הספר החקלאי של חברת "כל ישראל חברים". בנוסף, החל לגייס פועלים ובעלי מלאכה יהודים וערבים. נטר, ביטא את השמחה בשילוב הקשר ההדוק שלו לתנ"ך, על ידי כינויין של הגבעות השונות בשטחו של בית-הספר בשמות תנ"כיים: רמת אברהם, רמת יעקב, עמק שרה וכדומה. בית-הספר החקלאי מקווה ישראל הוקם, איפה, ב-1870 מזרחית ליפו וקרל נטר היה למנהלו הראשון. חנוכת בית- הספר נקבעה לאמצע הקיץ. באותו שבוע, ההפטרה של פרשת השבוע הייתה מתוך ספר ירמיהו ובתוכה הפסוק: "מקווה ישראל ה' עזביך יבושו". ר' גרשון, הגדול בתורה, הציע לקרוא למקום: "מקוה ישראל" ונטר קיבל את הצעתו. להוט לצאת לדרכו החדשה, היה נטר מלא ביטחון באשר לגיוס תלמידים. הוא ציפה להמון רב, שיתדפק על דלתות בית-הספר מרגע שתגיע השמועה לירושלים בדבר פתיחת בית-ספר חקלאי ראשון מסוגו. הדבר לא היה כך:

  1. הרעיון של בית-ספר חקלאי היה חדשני בארץ ונתקל בקשיי הסתגלות.
  2. ההטרדות מצד השכנים הערבים, שחששו מתחרות, או שחמדו בציוד, היו רבות.
  3. קשה היה לגייס מורים לחקלאות בארץ-ישראל ובגולה.
  4. רמתה של החקלאות בארץ הייתה נמוכה. מעמד החקלאים נחשב לנחות.
  5. יהודי ירושלים חששו שבית-הספר יהיה חילוני והחרימו את נטר.

נטר לא התייאש. הוא החל לפעול בין בני העדה הספרדית, שהיו פחות שמרנים ויותר פתוחים לרעיונותיו. פעולה נוספת שעשה, על מנת למשוך תלמידים, הייתה ההבטחה להורים שבבית-הספר ילמדו גם מקצועות כגון סנדלרות, חייטות ונגרות. נטר נאלץ לקבל לבית+הספר נערים מפוקפקים, שנרשמו למוסד רק מפני שהוא הבטיח להם את כל צורכיהם חינם. בית הספר החל להניב תוצאות - ניטעו 25 אלף גפנים, בנוסף לנטיעות של אלפי עצים שונים, הייתה תוכנית לגדל פרחים ולייצר מהם בשמים, בית-הספר סייע להלחם במחלת הקדחת, החלה מכירתם של תפוחי אדמה, יוצר יין משובח. חמש שנים לאחר שהוקם מקווה ישראל, קיים בית הספר שנת שמיטה. באותה שנה גדל מספר התלמידים בכעשרה אחוזים.

אף על פי שהיה עסוק בניהול בית הספר, נטר לא הזניח את הטיפול המסור בתלמידיו. נטר הרווק ראה את בית-הספר ואת התלמידים כבני משפחתו.

נטר ושנותיו הראשונות של מקווה ישראל

בית הספר נקלע לקשיים כלכליים וננטש על ידי הממסד. לא היה כסף לרכישת אדמות, עליהן יתיישבו החלוצים ולכן לא היו תלמידים ששאפו להיות חלוצים. נטר האופטימי לא התייאש והחליט לתרום מכספו הפרטי לבית-הספר. מעשה זה הביא אחרים לתרום גם הם, עובדה ששיפרה מעט את המצב הכלכלי הרעוע.

בשנת 1873 נפל נטר מסוס ונחבל בצורה קשה, שדרדרה את בריאותו. בהמלצת רופאיו, הוא נסע לאירופה על מנת לעבור טיפולי שיקום ונאלץ לפרוש מניהול בית-הספר. בשנת 1874 נערכה אספה בלונדון, בה נאם נטר. הוא הדגיש את מטרות העל של בית הספר:

  1. ללמד ילדים יהודים את עבודת האדמה.
  2. רק על ידי עבודת האדמה ה' יושיע את ישראל.

קרל נטר ו"הבונים החופשיים"

קרל נטר היה מבין החברים והמייסדים של לשכת הבונים החופשיים הראשונה שקמה בארץ ישראל בראשותו של רוב מוריס. הוא גם מבין החותמים על הבקשה להקמתה. לשכת "Royal Solomon Mother Lodge N° 293" קיבלה את אישורה מהלשכה הגדולה של קנדה ב-17 בפברואר 1873 ונחנכה בפועל ב-7 במאי במערת צדקיהו בירושלים.[3]

ימיו האחרונים ונסיבות פטירתו

קברו של קרל נטר במקווה ישראל

ב-30 באוגוסט 1882 הגיע נטר בפעם האחרונה למקווה ישראל. יומיים לאחר מכן נפל למשכב עקב מחלת כבד כרונית שממנה סבל. קרל נטר נפטר בי"ט בתשרי תרמ"ג. הוא נקבר באדמת מקווה ישראל, אותו יסד.[4]

הנצחתו

לימים, בשנת 1939, ייסדו בוגרי מקווה ישראל מושב בשרון וקראוהו על שמו, כפר נטר. על שמו נקראו רחובות בירושלים, בחיפה ובערים נוספות במדינה. בשנת 1970, לכבוד מאה שנים להקמת מקווה ישראל, הנפיק דואר ישראל בול ועליו דיוקנו של נטר.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 קמה במרוקו "תנועת הנוער שרל נטר" שנתנה ביטוי למאווייהם הדתיים - לאומיים של אלפי בני הנוער היהודי במרוקו. נשיא התנועה היה אלפונסו צבע.

לקריאה נוספת

  • ש' רוזנר, מקווה ישראל, ירושלים: הוצאת המדפיס הממשלתי, 1970.
  • אפרת קראוס, מצמיחים מדינה, 'סגולה' מגזין ישראלי להיסטוריה 23 2012

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל נטר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ חורשי, א. (1983). מקווה ישראל. הוצאת ב. ליכטנפלד. עמ' 7-8.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 שפירא,י. (1970). מאה שנה מקווה ישראל. תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך בע"מ. עמ' 59-76.
  3. ^ Rolla Floyd, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
  4. ^ חורשי, א. (1983). מקווה ישראל. הוצאת ב. ליכטנפלד. עמ' 30-31.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25548179קרל נטר