שאנדור ברטה (סופר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. שאנדור ברטה (שמותיו הספרותיים הבדוים היו: (b.s), שאנדור בֶשֶנֶיה, (.B.S)) (בהונגרית: Barta Sándor; בודפשט, 7 באוקטובר 1897 - מוסקבה, מקום ההוצאה להורג בוּטובו [1], 3 ביוני 1938) היה סופר, משורר ועורך הונגרי-יהודי, שהוצא להורג בברית המועצות במסגרת הטיהורים הגדולים של סטלין.

כתביו נאסרו לפרסום ולקריאה בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה ונגרסו. אשתו הייתה ארז'בט קַשַאק.

חייו

לוח זיכרון על ביתו ברובע 5 בבודפשט

בשנות לימודיו התיכוניים עבד עם אביו והשתתף בפעילות חוג גלילאו. בגיל צעיר חלה בשחפת. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה עיתונאי, ואחרי נפילתה יצא לגלות בווינה והפך לעורך משנה של כתב העת "מא" (Ma) שפירושו בהונגרית "היום". כתב עת זה הושק על ידי לאיוש קשאק, גיסו, ככתב עת ספרותי ואמנותי (1916-1925) שערך והוציא לאור קשאק עד לסגירתו. בהצהרות שלו שאף כתב העת לשנות את האמנות ואת החברה, תוך השינויים ההיסטוריים בהונגריה. לאחר מכן הפך ברטה לעמית במערכת כתב עת אחר "טוז" (Tűz) בתרגום מהונגרית "אֵש" שהיה כתב עת ספרותי, אמנותי אף הוא, אך גם מדעי וכן עסק גם בביקורת. הוא הושק על ידי גולים הונגרים וסלובנים צעירים בברטיסלבה (1921- 1923). לאחר מכן הקים ברטה מגזין משלו בשם "האיש התלוי" (1922-1923). הוא השתייך תחילה לחוג קשאק בבירה האוסטרית, ואחר כך בשנת 1924 הצטרף ל"קבוצת האחדות" של אלדאר קומיאט (הונגרי-יהודי גם הוא) והצטרף גם למפלגת הקומוניסטים בהונגריה. משנת 1925 התגורר בברית המועצות, שם הפך חבר בסקציה ההונגרית של "האיגוד הרוסי לסופרים פרולטריים", ובהמשך השתתף בהקמתו ובעבודתו של "הארגון הבינלאומי לסופרים מהפכניים". בהמשך עבד ב"איגוד הסופרים הסובייטי" ומילא תפקידים שונים בברית המועצות. הוא השיק מגזין בשנת 1938 בשפה ההונגרית בשם "קול חדש" (Új Hang) שהופיע במוסקבה שאחד מכתביו היה אנדור גאבור, אך ברטה נעצר ב־14 במרץ באותה השנה על בסיס אישומים כוזבים. הוא נידון למוות ב -22 במאי והוצא להורג ב -3 ביוני. שמו טוהר מכל אשמה ב־29 באוגוסט 1957. אשתו הייתה אחותו של לאיוש קשאק, ארז'בט קשאק, שכתבה בשם ארז'י אויווארי.

שירתו

כישרונו המקורי נתגלה כבר על דפי כתב העת "היום" בעריכתו של לאיוש קשאק, דרך שיריו האקספרסיוניסטיים וסיפוריו הקצרים. כרך השירים הראשון שלו, "הדגל האדום", ראה אור בשנת 1919. עבודותיו שירתו את השקפת העולם הסוציאליסטית. הוא נסע למוסקבה כאמור בשנת 1925, ובהשפעת התנועה הפרולטרית, הסכמטיזם התגבר בעבודותיו. (סכמטיזם:במובן הצר, במהותו האמנות שעקבה כ"משרת" אחר הסכימה הוולגרית שנקבעה על ידי הפוליטיקה התרבותית הדוגמטית בעידן פולחן האישיות והתחייבה לשירותה הדידקטי של הפוליטיקה היומיומית, ולהמחשה ישירה של קווים אידאולוגיים. לעיתים קרובות הסכמטיזם קשור לסגנון נטורליסטי ולפאתוס השווא של הרומנטיקה המהפכנית). השקפתו האבסורדית הזו התגלמה למעשה בדרמה "קרקס קפיטליזם". הפרוזה הריאליסטית שלו היא מחפשי זהב (1935).

כתביו ותרגומיו

בשפת המקור:

  • Vörös zászló. Versek; Ma, Bp., 1919
  • Igen; Ma folyóirat, Bécs, 1920
  • Mese a trombitakezű diákról. Mesék és novellák, 1918-1922; Ma, Bécs, 1922
  • Gogol: Egy őrült emlékiratai (szabadlapos album); ford. Barta Sándor, ill. és a szöveget kőre írta Boris László; Wien [Bécs], Fischer, 1922
  • Rabindranat Tagore: Nacionalizmus; ford. Barta Sándor; Wien [Bécs], Fischer, 1922 (Klasszikus írások)
  • Tisztelt hullaház! Kiáltványok; Wien [Bécs], "Ma" Kiadó, 1922
  • Csodálatos történet, vagy mint fedezte fel William Cookendy polgári riporter a földet, amelyen él; Košice [Kassa], Munkás, 1925
  • Alexander Barta: Eine wunderbare Geschichte oder Wie entdeckte William Cookendy, bürgerlicher Reprter, die Erde, auf der er lebt. Roman (regény német nyelven); Wien [Bécs]–Berlin, Vorhut, 1925
  • Alekszandr Barta: Misa. Poveszty (elbeszélés orosz nyelven); Moszkovszkij rabocsij, Moszkva, 1930 (Novinki zapadno-jevropejszkoj revoljucionnoj lityeraturi)
  • 350.000. Rasszkaz-hronyika iz zsiznyi sztrani avsztromarkszizma (elbeszélés német nyelven); ford. németből A. Zelenin; Moszkva–Leningrad, Goszlitizdat, 1931 (Novinki inosztrannoj revoljucionnoj lityeraturi)
  • Nincs kegyelem. Regény; Szovjetunióban Élő Külföldi Munkások Kiadóvállalata, Moszkva–Leningrád, 1933
  • Aranyásók. Regény; utószó Lányi Sarolta; Szépirodalmi, Bp., 1957
  • Pánik a városban. Válogatott elbeszélések, prózai írások; sajtó alá rend. Varga Lajosné; Szépirodalmi, Bp., 1959
  • Ki vagy? Válogatott versek; bev. Illyés Gyula; Szépirodalmi, Bp., 1962
  • Pánik a városban. Válogatott elbeszélések, prózai írások; szerk. Varga Katalin; Szépirodalmi, Bp., 1972
  • Aranyásók. Regény; Kossuth, Bp., 1977 (Új világ)
  • A kilyukasztott szavazólap. Novellák; vál., szerk. Varga Katalin; Szépirodalmi, Bp., 1981 (Kiskönyvtár)
  • Ki vagy? Válogatott versek; bev. Illyés Gyula; Szépirodalmi, Bp., 1987

בתרגום לעברית:

  • דגל אדום. שירים ; מא, ב., 1919
  • כן ; מגזין היום, וינה, 1920
  • סיפור על סטודנט בעל ידי חצוצרה. סיפורים וסיפורים קצרים, 1918-1922 ; היום, וינה, 1922
  • גוגול: רשימותיו של מטורף (אלבום חופשי); rev. סנדור ברטה, חולה. והטקסט נכתב על אבן על ידי László Boris; וינה [וינה], פישר, 1922
  • רבינדרנט טאגור: לאומיות ; rev. סנדור ברטה; Wien [Wien], פישר, 1922 (כתבים קלאסיים)
  • חדר מתים יקר! הכרזה ; וינה [וינה], מו"ל "היום", 1922
  • סיפור נפלא, או כפי שגילה הכתב האזרחי ויליאם קוקנדי על האדמה שהוא חי בה ; קושיצה, עובד, 1925
  • שאנדור ברטה: Eine wunderbare Geschichte oder Wie entdeckte ויליאם קוקנדי, Burgerlicher Reprter, die Erde, auf der er lebt. רומן (רומן בגרמנית); וינה [וינה] - ברלין, וורהוט, 1925
  • שאנדור ברטה: מיסה. Poveszty (נרטיב ברוסית); אסיר מוסקובסקי, מוסקבה, 1930 (נובינקי zapadno-yevropejskoy revoljucionnoj lityeraturi)
  • 350,000. Raskaz-hronyika הוא אידיוט של אסטרומארקסיזם משווע (קריינות בגרמנית); rev. מגרמניה A. Zelenin; מוסקבה-לנינגרד, גושליטיזד, 1931 (Novinki inostrojnoj revoljucionnoj lityeraturi)
  • אין רחמים. רומן ; מוציא לאור של עובדים זרים החיים בברית המועצות, מוסקבה-לנינגרד, 1933
  • מחפשי זהב. רומן ; אחרית דבר Sarolta Lányi; בדיוני, עמ ', 1957
  • בהלה בעיר. סיפורים קצרים שנבחרו, כתבי פרוזה ; הודעה לעיתונות לאיוש ורגה; בדיוני, עמ ', 1959
  • מי אתה? שירים נבחרים ; בב. גיולה איליש; בדיוני, עמ ', 1962
  • בהלה בעיר. סיפורים קצרים שנבחרו, כתבי פרוזה ; ed. קטלין ורגה; בדיוני, עמ ', 1972
  • מחפשי זהב. רומן ; Kossuth, Bp., 1977 (עולם חדש)
  • פתק ההצבעה המנוקב. סיפורים קצרים ; ed. קטלין ורגה; בדיוני, עמ ', 1981 (ספריה)
  • מי אתה? שירים נבחרים ; בב. גיולה איליש; בדיוני, עמ ',

מקורות

  • Ki kicsoda a magyar irodalomban? Tárogató könyvek מסת"ב 963-8607-10-6
  • Új magyar irodalmi lexikon. 1. köt. Szerk. Péter László. Budapest : Akadémiai Kiadó, 1994. Barta Sándor lásd 149. p. מסת"ב 963 05 6805 5
  • Munkásmozgalom-történeti lexikon|1976|63

מידע נוסף

  • A magyar irodalom arcképcsarnoka
  • A magyar irodalom története
  • Magyar életrajzi lexikon
  • Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar zsidó lexikon. 1929.
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái
  • Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Bp., Győző A., 1927.
  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
  • Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Bp., Akadémiai Kiadó, 1963-1965.
  • Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Schweikert, Werner: Bibliographie der ungarischen Literatur des 20. Jahrhunderts in deutscher Sprache. Flein bei Heilbronn, Verlag Werner Schweikert, 2000.
  • Társadalmi lexikon. Szerk. Madzsar József. Bp., Népszava-Könyvkereskedés, 1928.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Liselotte Maas: Handbuch der deutschen Exilpresse 1933-1945. I-III. k. (München-Wien, 1976-1981)
  • Irodalmi Szemle; 1982/6. (Pasiaková, J.)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאנדור ברטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29992081שאנדור ברטה (סופר)