אנדור גאבור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אנדור גאבור (בהונגרית: Gábor Andor, נולד בשם אנדור גריינר, ריניהאוינפ, 20 בינואר 1884 - בודפשט, 21 בינואר 1953) היה סופר, משורר, הומוריסט, פובליציסט, פזמונאי הונגרי-יהודי. הוא נולד בכפר קטן במחוז שומוג' בדרום מערב הונגריה על הגבול עם קרואטיה. לאחר מותו הוענק לו פרס קושוט.

קריירה

גאבור נולד במשפחה יהודית. אביו היה פקיד זוטר, יוז'ף גריינר ואמו הייתה אמה גרוס. לאורך שנות לימודיו באוניברסיטה כתב מאמרים בשבועונים ובכתבי עת שונים. בשנת 1903 תרגם את הפואמה שכתב פרדריק מיסטרל בשפה הפרובנסאלית, "Mireio" (הקציר), שנכתבה, ב-1859, לתחרות של אגודת קישפלודי, ואחר כך תרגם את שירת רולאנן. הוא הפך ליוצר קברטים מבוקש בעשור השני של המאה ה-20. הוא גם הצליח בקומדיות, רומנים סאטיריים וכרכי שירה. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914–1918) השתתף בתנועה האזרחית האנטי-מיליטריסטית. בשנת 1918 הוא עבד לצד המועצה הלאומית במהלך מהפכת החרציות הדמוקרטית.

עוד לפני ההכרזה על הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היה לו קשר עם בלה קון. בשנת 1919 השתתף בתנועה הפרולטרית. בעת נפילת הרפובליקה הוא הציע לקון ולמשפחתו לגור אצלו, אך בסופו של דבר זה לא קרה.[1] הוא נכלא, שוחרר לאחר מספר שבועות, והיגר לווינה, שם הפך לחבר בעיתון ההונגרי הרדיקלי הבורגני וייצג את התנועה הקומוניסטית. בשנת 1925 גורש מאוסטריה. לאחר מכן הוא נסע לפריז אך גורש גם משם ובסופו של דבר התיישב בברלין. משנת 1927 היה כתב בברלין. בשנת 1929 התמנה לחבר של האיגוד הפרולטרים הגרמני. עם עליית היטלר לשלטון בשנת 1933 נסע למוסקבה, שם הפך לעורך משנת 1938 של מגזין ה"קול החדש" (Új Hang) שייסד שאנדור ברטה שהוצא להורג זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1945 שב חהונגריה ועבד עבור מגזינים ועיתונים יומיים אחדים. בין 1950 לבין 1953 היה העורך הראשי של השבועון הסאטירי לודאש מתי.

אשתו הראשונה הייתה הקומיקאית אילונה קוקני, השנייה הייתה פריקה וידור (בשמה המקורי פרנציסקה וקסלמן), איתה התחתן ב־14 ביוני 1919 בבודפשט.[2] בשנת 1923 התחתן בשלישית, הפעם עם אולגה הלפרן, מתרגמת ספרות, הקבורה לצידו בקבר משותף. (אלמנתו, אולגה הלפרן הקימהפרס על שמו, פרס אנדור גאבור, בשנת 1958).

כתביו

עד 1919

  • Böske a becsületét akarja; Schenk, Bp., 1911 (Mozgó könyvtár)
  • Buta a feleségem és egyéb bolondságok; Schenk, Bp., 1911 (Mozgó könyvtár)
  • Gábor Andor–Szirmai Albert: Fehér kabarédalok. Szöveg és zene; Bárd, Bp., 1911
  • Jaj, a feleségem! és egyéb jelenetek; Dick, Bp., 1912
  • Gábor Andor–Liptai Imre: A sarkantyú. Dráma; Dick, Bp., 1912
  • Pesti sirámok. Könyv a beteg városról; Dick, Bp., 1912
  • Gábor Andor–Köváry Gyula:Medgyaszay-esték. Jelenetek, dalok; 1913
  • Tarka rímek. Versek; Dick, Bp., 1913
  • Petur meg a dinnye és más 30 humor; Dick, Bp., 1913
  • Mit ültök a kávéházban?; Dick, Bp., 1914
  • Palika. Színmű; Dick, Bp., 1915[3]
  • Mancika, tündér! Vidám és szomorú jelenetek; Dick, Bp., 1915 k.
  • Untauglich úr. Regény az itthonmaradtakról; Dick, Bp., 1915
  • A kozák és egyéb jelenetek; Dick, Bp., 1915
  • Ciklámen. Színjáték; Dick, Bp., 1916
  • A kanári és egyéb vadállatok; Dick, Bp., 1916
  • Szépasszony. Vígjáték; Dick, Bp., 1916
  • A polgőr és egyéb jelenetek; Dick, Bp., 1916
  • Mágnás Miska. Operett; zene Szirmai Albert, vers Gábor Andor 1916
  • Dollár-papa. A pénz komédiája 4 felvonásban; Dick, Bp., 1917
  • A hatalmas vadász és egyéb figurák; Dick, Bp., 1917
  • Meghalni jobb; Légrády Ny., Bp., 1917
  • Duó. Tréfás versek és verses tréfák; Dick, Bp., 1917
  • Majd a Vica! Vígjáték; Dick, Bp., 1918
  • Vidám könyv; Légrády, Bp., 1918
  • Doktor Senki. Regény, 1-2.; Dick, Bp., 1918
  • A princ. Vígjáték; Dick, Bp., 1918
  • Öregszem mégis...; Légrády, Bp., 1918
  • A vágyak valcere és egyéb elbeszélések; Légrády, Bp., 1918
  • Harminchárom; Újságüzem Ny., Bp., 1918
  • Hét pillangó. Regény; Dick, Bp., 1918
  • בושקה רוצה את כבודה; 1911 (הספרייה הנודדת)
  • אשתי הטיפשה ומטופשים אחרים ; 1911 (הספרייה הנודדת)
  • גאבור אנדור ואלברט סירמאיי: שירי קברט לבנים. טקסט ומוזיקה ; 1911
  • אוי אשתי! וסצינות אחרות; 1912
  • גאבור אנדור וליפתאי אימרה: הדורבנות. דרמה ; 1912
  • תלונות מפשט. ספר על העיר החולה ; 1912
  • גאבור אנדור ודיולה קוברי : ערבי מדג'אזי. 1. סצינות, שירים, בלוז ; 1913
  • חרוזים צבעוניים. שירים ; 1913
  • פטור ומלון ועוד 30 הומור ; 1913
  • בשביל מה אתה יושב בקפיטריה? ; 1914
  • פליקה, מחזה ; 1915 [4]
  • מנציקה, פיה! סצינות עליזות ועצובות ; 1915
  • מר אונאוגליך. רומן על להישאר בבית ; 1915
  • הקוזקים וסצינות אחרות ; 1915
  • רקפת. קומדיה ;1916
  • כנריות וחיות בר אחרות; 1916
  • אישה יפה. קומדיה ; 1916
  • האזרח וסצינות אחרות ; 1916
  • מאגנאש מישקה. אוֹפֵּרֶטָה ; מוזיקה אלברט סירמאי, השירים אנדור גאבור, 1916
  • דולר-סבא. קומדיית כסף בארבע מערכות ; 1917
  • הצייד האדיר ודמויות אחרות ; 1917
  • עדיף למות ; 1917
  • שירים מצחיקים ובדיחות פואטיות ; 1917
  • ואז ויקה! קומדיה ; 1918
  • ספר עליז ; 1918
  • דוקטור אף אחד. רומן, 1-2. 1918
  • הכתר. קומדיה ; 1918
  • אבל אני מזדקן. . . ; 1918
  • ואלס של רצונות וסיפורים אחרים ; 1918
  • שלושים ושלוש ; 1918
  • שבעה פרפרים. רומן

משנת 1920 (חלקי)

  • Világomlás. Új versek; szerzői, Bécs, 1922
  • Halottak arcai; szerzői, Wien, 1922
  • És itt jön Jászi Oszkár, aki megeszi Marxot és Lenint; Ama, Wien, 1922
  • Mert szégyen élni s nem kiáltani; Ama, Wien, 1923
  • Egerszeg. Három kép a magyar életről és a magyar halálról; Ama, Wien, 1924
  • Forradalmi dalok. A dalok szövegeit, a 21, 24, 30 és 32 számok kivételével Gábor Andor írta vagy fordította; Aksamit, Prága, 1926
  • Gábor Andor összegyűjtött költeményei; Nemzetközi Könyv, Moszkva, 1940
  • Bank ucca, vagyis: Hogy rabolták ki magyar urak a bécsi magyar szovjetkövetséget?; Ama, Wien, 1942
  • Rehákné lelkem! Két pesti szomszédasszony beszélgetései. Első sorozat. 1942. nyarától Mussolini bukásáig; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1943
  • Hazámhoz; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1943
  • Rehákné lelkem! Két pesti szomszédasszony beszélgetései. A fedezetlen vásárló-erőtől Magyarország megszállásáig; Idegennyelvű Irodalmi Kiadó, Moszkva, 1944
  • Így kezdődött ...; Hungária, Bp., 1945
  • Kis József–Gábor Andor–Urbán Ernő: A háromtornyú palota és egyéb játékok a magyar falu számára; Szikra, Bp., 1947
  • Gábor Andor versei; Athenaeum, Bp., 1947
  • Haspók úr ebédel. Tréfa; in: Régi magyar kabaré; Kultúra, Bp., 1948
  • Bécsi levelek; Athenaeum, Bp., 1950
  • Válogatott cikkek; szerk. Gergely Sándor et al.; Szépirodalmi, Bp., 1953
  • Válogatott versek; szerk. Gergely Sándor et al., bev. Illés Béla; Szépirodalmi, Bp., 1953


מקורות

  • מי ומי בספרות ההונגרית Ki kicsoda a magyar irodalomban? Tárogató Könyvek מסת"ב 9638607106
  • Országos Széchényi Könyvtár|OSZK. "Hegedüs Géza: A magyar irodalom arcképcsarnoka - Gábor Andor" (בהונגרית).
  • Moly.hu. "Szerzői adatlapja" (בהונגרית).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדור גאבור בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Kun Béláné: Kun Béla (Budapest, Magvető Könyvkiadó, 1969, 219–220. o.
  2. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. IV. ker. állami házassági akv. 167/1919. folyószáma alatt.
  3. ^ Forgatókönyvet írt és filmet rendezett belőle Gyalui Jenő.
  4. ^ Forgatókönyvet írt és filmet rendezett belőle Gyalui Jenő.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29109439אנדור גאבור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אנדור_גאבור&oldid=1466767"