רפי קוריאט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רפי קוריאט (נולד ב-1947 במרוקו) הוא בכיר בתעשיית ההיי-טק הישראלית וממקימי תעשיית המוליכים למחצה והננו טכנולוגיה בישראל, חבר המועצה המייעצת של כתב העת סיינטיפיק אמריקן ישראל, הפועלת לעידוד הצעירים למדע וטכנולוגיה, יו"ר משותף של הכנס הבינלאומי לננוטכנולוגיה[1][2], ושותף במסגרת המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית המתמקד במיוחד בחיזוק הקשר ויצירת שיתופי פעולה בין חוקרים באקדמיה לחברות בתעשייה. בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון, תואר שני בהנדסה מאוניברסיטת דרקסל ארצות הברית (אנ') ולימודי מנהלים בכירים בהיי-טק באוניברסיטת סטנפורד.

ביוגרפיה

ביוגרפיה מוקדמת

קוריאט נולד ב-1947 במרוקו, למשפחה יהודית אמידה אשר החליטה, בהיותו בן פחות משנה, להשאיר את כל נכסיה מאחור, ולהצטרף לגל העלייה הציוני של יהדות מדינות צפון אפריקה אל מדינת ישראל המתהווה. המשפחה התגוררה בשכונת תלפיות שבירושלים. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר התיכון מקצועי מרכז ברנדייס, אותם סיים בשנת 1965 אז ושובץ לשירות במערך הטכני של חיל האוויר, בתחום טכנאי מכשור ובקרה, כדרג ד', שהיה הדרג הטכני הגבוה בחיִיל[3].

לימודים אקדמיים והשתלמויות

עם סיום שירותו הצבאי ב-1968, המשיך ללימודי תואר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. מיד לאחר מכן, הצטרף לחברה האמריקאית המובילה "קיוליק אנד סופה" (Kulicke and Soffa) מהחברות הטכנולוגיות הראשונות שהונפקו בנאסדק בשנת 1971[4]. החברה הקימה את מרכז הפיתוח הישראלי שלה ב"מרכז תעשיות מדע" (מת"ם), וקוריאט נשלח למטה החברה בפילדלפיה שם פעל והשתלם במשך שלוש שנים, במהלכן השלים תואר שני באוניברסיטת המחקר "דרקסל" שבעיר[5].

קריירה

קוריאט נשלח חזרה לארץ לסייע בהקמת הפעילות הישראלית של החברה, ומונה להיות מהנדסהּ הראשי ואחר כך סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיה של החברה בישראל[6]. התפקיד הבא של קוריאט היה בהנהלת החברה האמריקאית במטה בפילדלפיה שם שימש בתפקידים שונים במשך 13 שנה ומונה לדירקטור עולמי לתחום העסקי והשיווקי, ולאחר מכן לסגן נשיא עולמי להנדסה, פיתוח וטכנולוגיה, עם אחריות לפעילות יתר מרכזי הפיתוח של החברה ברחבי העולם[6][7]. בתפקידיו אלה הוביל שינוי אסטרטגי להחלפת טכנולוגיה ביתית בטכנולוגיה של ספק חיצון. השינוי קידם את החברה משמעותית בתחום הראיה הממוחשבת[8]. בשנת 1992 חזרו רפי ומשפחתו לישראל ויחד עם ארנון גת הקים את חברת AGI שפיתחה מערכות לתעשיית המיקרואלקטרוניקה שלא פותחו עד אז בישראל[9]. קוריאט התמנה לעמוד בראש החברה[10]. זו נרכשה על ידי תאגיד סטיג הגרמני בשנת 1998[11] וקוריאט היה מנכ"ל פעילות החברה בתחום בישראל ובארצות הברית[12]. ב-2001 מונה למנכ"ל חברת ההיי-טק "למבדה קרוסינג" שפעלה בתחום התקשורת האופטית ושחלקים ממנה נמכרו לחברות שונות[13]. מאז חזרתו מארצות הברית לישראל, ובמקביל לפעילותו כמנכ"ל, פעל רפי להקמת שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, ובמסגרת פעילות זו הקים שלושה מאגדים (קונסורציום) מובילים, במטרה ליישם את פירות המחקר האקדמי במוצרים תעשייתיים, ולהרחיב קשרים עסקיים עם גורמים בינלאומיים מובילים. בשנת 1994 הקים את המאגד בתחום המיקרואלקטרוניקה, לרכיבים תת-מיקרונים (Sub-Micron), אשר כלל שבע חברות תעשייה ומספר דומה של קבוצות חוקרים מהאקדמיה, ופעל לפיתוח תהליכים תת-מיקרונים ומערכות משולבות. בשנת 2003, הקים את המאגד בתחום התקשורת האופטית (OptiPac), אשר כלל 17 חברות מובילות מהתעשייה וחוקרים מהאוניברסיטאות, ופעל לפיתוח טכנולוגיות אריזה מתקדמות. בשנת 2009, הקים במשותף עם פרופ' יכין כהן מהטכניון את המאגד לננוטכנולוגיה (NES), הכולל 12 חברות מהגדולות בארץ (רפאל, אלביט מערכות, תעשייה אווירית, פלסן ועוד), ומספר דומה של קבוצות מחקר מובילות מן האקדמיה[14]. כל אחד משלושת המאגדים, פעל למשך 5 שנים במסגרת תוכניות מגנ"ט של המדען הראשי במשרד התמ"ת[15]. במקביל לשאר פעילויותיו, משמש קוריאט כחבר המועצה המייעצת של Scientific American ישראל[5], הפועלת לעידוד הצעירים למדע וטכנולוגיה, כיו"ר משותף של הכנס הבינלאומי לננוטכנולוגיה, ושותף במסגרת המיזם INNI (המיזם הלאומי לננוטכנולוגיה, Israel National Nanotechnology Initiative)[16], ומתמקד במיוחד בחיזוק הקשר ויצירת שיתופי פעולה בין חוקרים באקדמיה לחברות בתעשייה, להפיכת פירות המחקר למוצרים מסחריים. מטרת מיזם INNI היא השגת עדיפות לאומית בתחום הננוטכנולוגיה, שהוא תחום גלובלי, אסטרטגי וחשוב. במהלך התקופה המוזכרת, נבנו 6 מרכזי ננו, מהטובים בעולם, בכל אחד מששת מוסדות המחקר לקידום הפעילות המחקרית, ובמקביל התחזק שיתוף הפעולה עם חברות מן התעשייה. כיום יש בישראל כמה וכמה אלפי חוקרים בתחום הננוטכנולוגיה, הכוללים חוקרים בכירים, חוקרים זוטרים וסטודנטים לתארים גבוהים, וכן 210 חברות הפועלות בתחום. בנוסף, מקדיש קוריאט בהתנדבות חלק נכבד מזמנו לסיוע לתעשייה, למחקר והחינוך, לחיזוק מיזמים לאומיים, וסיוע לחברות הזנק. הוא בעלים של קורל ביזנס שבאמצעותה הוא מסייע לחברות גלובליות וחברות סטארט אפ[17][18].

פרסים

  • Intel's Certificate of Conformance Award, April 1985[19]

הערות שוליים

  1. ^ שירות הידען, לקראת כנס הננוטכנולוגיה: התעשייה קוטפת עשר שנות השקעה במחקרים, באתר הידען, 5 ספטמבר 2018
  2. ^ רות נווה, פיתוח ישראלי: אריזה שתהפוך המזון שלנו לבריא יותר, באתר Ynet, 26/01/2016
  3. ^ עושים לכם סדר בדרגי הטכנאים בחיל-האוויר, באתר חיל האוויר, 02.09.2020
  4. ^ Rodengen J., L., 2002. Fifty Years of Innovation: Kulicke & Soffa. Write Stuff, 192 pages
  5. ^ 5.0 5.1 הפקולטה להנדסת מכונות, רפי קוריאט: עשייה בנחישות ובענוה, באתר הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, מאי 2013
  6. ^ 6.0 6.1 Rodengen J., L., 2002. Fifty Years of Innovation: Kulicke & Soffa. Write Stuff, p. 132
  7. ^ Kulick and Soffa Industries, Inc - News, January 10, 1991
  8. ^ Rodengen J., L., 2002. Fifty Years of Innovation: Kulicke & Soffa. Write Stuff, p. 134
  9. ^ איי.ג'י אסוסייטס גייסה 46 מ' ש' בהנפקה פרטית, באתר גלובס, 30 ספטמבר, 1997
  10. ^ עדנה איס, יורדים מקימים מפעל הייטק במגדל העמק. ידיעות אחרונות, 11 ינואר 1993.
  11. ^ אורנה רביב, כלל תעשיות אלקטרוניקה מוכרת אחזקותיה באג אסושייטס תמורת 10 מיליון דולר, באתר גלובס, 20 ינואר, 1999.
  12. ^ Association of Electronics & Information Industries, 2001. Israel Semiconductor Equipment Manufacturers, p. 24
  13. ^ עודד חרמוני, למבדה קרוסינג נסגרת אחרי השקעה של 32 מיליון דולר, באתר TheMarker, 27/06/2005
  14. ^ פז וייסמן, המדען הראשי מקים מאגד ננו-טכנולוגיה ב-75 מיליון שקל ל-3 שנים, באתר TheMarker/שוק ההון, 31/03/2009
  15. ^ אורה קורן, מנוע הצמיחה המהירה של התעשייה המסורתית | "תעשייה בלי ננו-טכנולוגיה תיעלם בתוך 20 שנה", באתר TheMarker, 11/02/2016
  16. ^ שירות הידען, ננו ורוד-כחול-לבן, באתר הידען,11 מרץ, 2014.
  17. ^ איתי שמושקוביץ, ננו-טכנולוגיה: יותר קטן מקטן, באתר Ynet, 30/03/2009
  18. ^ כנס תעשייה - אקדמיה הרביעי יעסוק השנה בתרומת הגישות הרב-תחומיות והבין-תחומיות לפיתוח באקדמיה ובתעשייה ובדיאלוג ביניהם / רפי קוריאט, באתר אורט ישראל, המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, 2013.
  19. ^ Inside K&S, Published by Kulick and Soffa Industries, Inc. April, 1985
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0