רפאל בנבנשתי
| לידה | ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
רפאל (רפי) בנבנשתי (נולד ב-22 במאי 1937) הוא כלכלן והיסטוריון כלכלי המחזיק מניות יסוד במרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע.
ביוגרפיה
רפאל בנבנשתי נולד וגדל בירושלים, נצר למשפחת רבנים ידועה בסלוניקי ומשפחה מספרד ופורטוגל. הוא בנו של חתן פרס ישראל, דוד בנבנשתי, ואחיו של מירון בנבנשתי.
בשנים 1959–1963 למד בנבנשתי כלכלה וגאוגרפיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1963–1966 היה מנהל אגף התכנון במשרד התעשייה והמסחר. בשנים 1967–1972 שימש בנבנשתי מנהל המחלקה לתכנון ענפי ברשות לתכנון כלכלי וב-1968 השתתף בכתיבת תוכנית הפיתוח לעזה והגדה המערבית.
בשנים 1972–1975 עבד ככלכלן בכיר בחברה להשקעות של הבנק העולמי (IFC) בוושינגטון. לאחר מכן, שימש במשך שבע שנים מנהל רשות ההשקעות של ישראל. בתקופה זאת, יזם עם עמיתיו אברהם אשרי ויוסי ורדי מסע עולמי לגיוס השקעות בענפי הטכנולוגיה המתקדמת, שהוכתר בהקמת קרנות הון סיכון להשקעות בישראל ובהקמת מפעלים של משקיעי חוץ בכל רחבי ישראל, בהם מפעלי המוליכים למחצה בירושלים (אינטל) ובמגדל העמק (טאואר סמיקונדקטור).
בשנים 1984–2000 השתתף בנבנשתי בצוות שהקים את הארגון FIAS - Facility for Investment climate Advisory Services[1] במסגרת הבנק העולמי. הארגון מספק ייעוץ למדינות מתפתחות לגבי הדרך להגדלת השקעות זרות בכלכלתן. במסגרת עבודתו יעץ בנבנשתי למדינות בכל רחבי העולם על מדיניות ההשקעות הרצויה. בין השאר יעץ לממשלת סין בשנת 1986 על מדיניות ההשקעות מחו"ל הרצויה עם פתיחתה למערב, וסייע לממשלת לסוטו בשנים 1989–1995 להגדיל את התעסוקה בתעשייה המקומית פי חמישה, ל-40,000 עובדים[2].
בשנים 1993–2001 שימש בנבנשתי יועץ לשר האוצר של ישראל ולשר לשיתוף פעולה אזורי בקידום פרויקטים אזוריים. בשנת 1994, הכין יחד עם יוסי ורדי, לקראת ועידת קזבלנקה (הועידה הכלכלית הראשונה למזרח התיכון וצפון אפריקה), את תוכנית "האופציות לפיתוח ולשיתוף פעולה אזורי", מסמך הכולל הצעות להשקת עשרות פרויקטים כלכליים, שמדינת ישראל, הרשות הפלסטינית ושכנותיהן הערביות יכלו לממש ביחד, כולל: חיבור תשתיות של מים, חשמל, תובלה ותקשורת; פיתוח אזורי תיירות, תעשייה ואחסון משותפים; הקמה של חוות חקלאיות; כרייה של תעלות; סלילה של כבישים ואיחוד של נמלי ים[3]. בנבנשתי היה גם שותף במשא ומתן להסכם השלום בין ישראל לירדן והיה בין מעצבי הרעיון החדש של פרויקט תעלת הימים (מובל ים סוף - ים המלח). יחד עם חברת תה"ל בשנים 1998–2000, עיבד בנבנשתי מתאר חדש של פרויקט תעלת הימים[4] בשם "מובל השלום" והציג אותה בירדן[5]. הוא עודד את בדיקת הכדאיות של הפרויקט החדש במסגרת עבודתו במשרד לשיתוף פעולה אזורי[6]. הפרויקט נמצא מאז 2007 בבדיקה של הבנק העולמי בליווי ועדה של נציגי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. התוצאות הסופיות של הבדיקה התפרסמו בשנת 2014. בין השותפים לבדיקה יש הסכמה שההמלצה תהיה לבצע את הפרויקט בצורה מודולרית ובשלבים. השלב הראשון יהיה ניסיוני לפרויקט כולו כדי למזער הסיכונים האקולוגיים[7].
בנבנשתי היה יו"ר משותף של הוועדה המשותפת של ישראל, ירדן וארצות הברית שבחנה את תוכניות פיתוח לבקעת הירדן וים המלח במסגרת הסכם השלום עם ירדן[8]. בשנים 2000–2002 יזם וקידם ביחד עם שרון פרדו ויוליה זיפלינגר, במסגרת המשרד לשיתוף פעולה אזורי, את פרויקט הכרזת דרך הבשמים בנגב כאתרי מורשת עולמית. בשנים 2008–2010 שימש יועץ לצוות המכין את תמ"א 13 לים המלח[9].
מאז שנת 2000 הוא בעל מניות יסוד והיה יו"ר של הארגון מרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע.
בשנים 2003–2006 השלים תואר מוסמך לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, והגיש עבודה שכותרתה הייתה "השפעת גורמים פוליטיים וכלכליים על היקף המסחר במוצרי מותרות ומסלוליו בתקופת האימפריה הרומית". ביולי 2012 אושרה עבודת מחקר שלו באוניברסיטה העברית בירושלים במסלול בין חוגי: היסטוריה, כלכלה וגאוגרפיה ואושר לו התואר דוקטור לפילוסופיה. כותרת העבודה הייתה "מוסדות כלכליים של המסחר האשורי העתיק במאות ה-20 עד ה-18 לפני הספירה". בשנת 2016 פרסם ספר בהיסטוריה כלכלית בהוצאת מגנס בשם "הכלכלה בשחר ההיסטוריה".
בנבנשתי הוא סא"ל בדימ', השתתף בכל מלחמות ישראל ממלחמת סיני עד מלחמת לבנון הראשונה. בין השאר היה בין מטהרי הכוכים בקרב המיתלה במלחמת סיני, מפקד הקו העירוני, הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים ומפקד גזרה בעמק הירדן ועמק בית שאן במלחמת ההתשה (1970-1969), ומאוחר יותר כיהן כסמח"ט בחטיבה 266. חבר המועצה לשלום ולביטחון.
חיים אישיים
בנבנשתי נשוי ואב לשתי בנות ובן.
פרסומים
- הכלכלה בשחר ההיסטוריה: מוסדות כלכליים במסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ. הוצאת מאגנס, ירושלים 2016. מסת"ב 978-965-493-862-4.
עורך שותף:
- Development options for regional cooperation, עורכים: יוסי ורדי ורפי בנבנשתי, ירושלים: משרד האוצר ומשרד החוץ, 1994
- Development options for cooperation : the Middle East/East Mediterranean region, עורכים: יוסי ורדי ורפי בנבנשתי, ירושלים: משרד האוצר ומשרד החוץ, 1995
- Regional environmental cooperation and development options, עורכים: יוסי ורדי ורפי בנבנשתי, ירושלים: משרד האוצר ומשרד החוץ, 1996, באתר משרד החוץ
- Partnerships in Development, עורכים: רפי בנבנשתי ויוסי ורדי, ירושלים: משרד האוצר ומשרד החוץ, 30 בספטמבר 1997, באתר משרד החוץ
קישורים חיצוניים
- שי מרמור ורפי בנבנשתי, עדויות אישיות: מסלול הלחימה של חיילי קורס מ"כים נח"ל 906 – מחזור י"ד, במבצע קדש
- חלקו הנשכח של קורס מכי"ם נח"ל - י"ד (1956) בקרבות חטיבה 202 ובקרב המיתלה - ראיון של אורי מילשטיין עם סא"ל בדימוס רפי בנבנשתי, פברואר 2021; המשך הראיון עם בנבנשתי
- ראיון עם סא"ל בדימוס רפי בנבנשתי על גדוד 161, החטיבה הירושלמית במלחמת ששת הימים;המשך הראיון, פברואר 2021
הערות שוליים
- ^ החברה להשקעות של הבנק העולמי - FIAS/IFC
- ^ הנס הכלכלי במדינת לסוטו
- ^ סבר פלוצקר, מה בין ועידת קזבלנקה לוועידת עמאן, באתר ynet, 3 ביוני 2005
- ^ מודל בנבנשתי של מובל השלום
- ^ הצגת מובל השלום בירדן 2000
- ^ מאת אורה קורן, התמ"ס: הסכם חברון יביא לקפיצת מדרגה בקשרים עם מדינות וחברות רב-לאומיות, באתר גלובס, 16 בינואר 1997
- ^
הסטנדרטים הירוקים של תעלת הימים | Opinion, באתר TheMarker, 29 באפריל 2013
- ^ דליה טל, התהליך המדיני יחזיר לחיים פרויקטים משותפים בתשתית במיליארדי שקלים, באתר גלובס, 8 בפברואר 2005
- ^ תמ"א 13 לים המלח וחופיו
34996877רפאל בנבנשתי