רבי יום טוב ליפמן הלפרין (ביאליסטוק)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (תקע"ו, רוזינוי, ליטא - ו' בשבט תרל"ט, ביאליסטוק, פולין) היה רב ליטאי, שכיהן ברבנות ערים שונות במרחב הליטאי פולני. נודע על שם ספר השו"ת שלו, ה"עונג יום טוב".

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תקע"ו ברוז'ינוי לרב ישראל היילפרין רבה של העיר, שהיה תלמידו וקרוב משפחתו של הרב יום טוב ליפמן הלפרין, ידידו של רבי חיים מוולוז'ין ומחבר הספר "קדושת יום טוב". בהיותו כבן 3 (ה'תקע"ט), עקרה המשפחה למינסק עם מינויו של אביו לרבה של העיר. במינסק למד בצעירותו מפי חכמי העיר, ובעיקר מראש הישיבה המקומית, רבי מנחם מנדל מפולוצק. הוא נישא למינה גולדה בת ר' יוסף.

בהיותו בן 20 (תקצ"ו) התמנה למשרת רבנות ראשונה בעיירה קרעווא שליד וילנה. מעיירה זו עבר לכהן כרבה של טשכנובצ'ה שבפולין, אחריה התמנה לרבנות קיידאן, ואחריה לרבנות מזריטש בפולין.

בתרי"ט התמנה כרבה של ביאליסטוק, משרה בה החזיק עשרים שנה עד פטירתו. הוא היה חביב מאד על בני קהילתו, וסיפורים על פיקחותו ושנינותו נפוצו בקרב יהודי ליטא שכינוהו בחיבה "ר' ליפא'לה". מעמדו כאחד מגדולי הדור במרחב בו פעל, הביא אותו להביע את עמדתו במגוון נושאים שעמדו על הפרק, וידועה התנגדותו הנחרצת לספרים "סדרי טהרות" של הרב גרשון חנוך הניך ליינר מראדזין, ולספר "דקדוקי סופרים" של רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ.[1] מלבד זאת היה מעורב אישית בכל ענייני הקהילה בביאליסטוק.[2]

הוא נפטר בביאליסטוק ביום ו' בשבט תרל"ט, ונקבר בבית הקברות המקומי.

בנו, רבי חיים נפתלי הרץ היילפרין, שכיהן בחייו כמורה הוראה בביאליסטוק, ירש את מקומו כראש בית הדין בביאליסטוק. שנה לאחר פטירת ריט"ל (תר"מ), הדפיס בנו זה את תשובותיו ההלכתיות בספר השו"ת, "עונג יום טוב", בעריכת ר' אברהם יצחק עפשטיין; הספר התקבל בקרב לומדי בתי המדרש, והוא זוכה למהדורות חדשות גם בשנים האחרונות (נכון לה'תש"ע).


צאצאיו

לקריאה נוספת

  • מ. ליפסון, מדור דור, תל אביב, תרפ"ט, קטעים 360–361.

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. ^ ראו על כך, מכתבם של רבי יוסף ב"ר רפאל ורבי בצלאל הכהן מווילנה, בתוך: ראובן דוב דסלר (עורך), שנות דור ודור, ח"א, ירושלים, תש"ס. פרק ה', עמ' מט-נג.
  2. ^ ראו למשל: שמחה אסף, מקורות לתולדות החנוך בישראל, כרך ד', תל אביב: דביר, תש"ג. עמ' קסז. שני מסמכים בחתימתו מפנקס הת"ת בביאליסטוק על תקנה המגבילה את מספר התלמידים בכל כיתת לימוד, ועל תקנה הקובעת כי על כל יהודי העיר לרכז את שאריות הבשר והעצמות למקום איסוף על מנת להחזיק מכסף מכירת הפסולת את ארגוני התמיכה המקומיים בלומדי תורה ובחולים.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0