רפאל איקן

רפאל איקן (באנגלית: Raphael Ikan, ‏ 9 ביולי 1927 - 21 ביולי 2013) היה מחלוצי חקר הכימיה של חומרי הטבע ופרופסור במכון לכימיה במחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בירושלים.

מאז היותו תלמיד בן 15 ועד שיצא לגמלאות כפרופסור מן המניין, היה חלק מהמחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

רפאל (רפי) איקן נולד בעיר גורקי (כיום ניז'ני נובגורוד) שברוסיה בשנת 1927. בשנת 1938, בתקופה ה"סטליניסטית", הצליחה משפחתו לקבל, באופן נדיר, אישור יציאה מברית המועצות לביקור בני משפחה בארץ ישראל. הם הגיעו לארץ כתיירים ללא אשרת תושב. לאחר שהאריכו את שהותם פרצה מלחמת העולם השנייה והם הפכו לתושבים קבועים. בשנת 1943 התחיל ללמוד בגימנסיית ערב ולעבוד במשך היום וזאת על מנת לעזור בכלכלת הבית. הוא עבד במחלקה לכימיה פיזיקלית של האוניברסיטה העברית. ראש המחלקה היה פרופ' לדיסלב פרקש. היה זה בתקופת המנדט הבריטי בארץ ועיסוקיו העיקריים היו בהכנת מפסיקי זרם של כספית עבור חיל האוויר הבריטי ובשיפוץ מנורות שידור. הקשר שנוצר באותם ימים עם נושא הכימיה הוא שהתווה את דרכו ללימודי הכימיה באוניברסיטה העברית. הוא היה חבר "בהגנה". במלחמת העצמאות הוא גויס לצה"ל. אחרי שירות של שלוש שנים החל את לימודיו באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט עשה בהדרכתו של פרופ' ארנסט דוד ברגמן, במחלקה לכימיה אורגנית. ב-1958 שהה כפוסט דוקטורנט בגלאזגו שבסקוטלנד באוניברסיטת Strathclyde. נושאי המחקר בהם עסק שם היו בשטח חומרי-טבע וגאוכימיה. לאחר מכן שהה עוד כשנתיים כחוקר באוניברסיטת ייל בארצות הברית, שם חקר חומרי-טבע ממקור ימי. במהלך השנים הוזמן לתקופות שונות כפרופסור אורח לאוניברסיטאות UCLA ולאוניברסיטת UNAM שבמקסיקו. בנוסף שימש כיועץ מדעי למחקרים כימיים בקרן לעידוד וייזום מחקרים של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח שליד משרד ראש-הממשלה. מסגרת זו אפשרה לו לעמוד מקרוב על תחומי מחקר ופיתוח שנערכו באותה תקופה בארץ ובעולם.

חינוך למדע

פרופ' איקן נודע בתשוקה שלו לא רק למדע אלא גם להנחלת נושא זה לדור הצעיר. במקביל למחקר המדעי שלו ובעקבות ניסיונו הרב בהוראה החל, בסיוע האסיסטנטים שלו, להרצות ולהדריך במעבדה לכימיה של חומרי-טבע נוער שוחר-מדע. המשתתפים למדו הלכה למעשה חומר מגוון שפתח לפניהם אפיקי-מדע חדשים ומעניינים. "שוחרי-מדע" רבים הפכו במרוצת השנים לתלמידים בולטים בהישגיהם בפקולטה למדעי-הטבע. יתרה מזאת, פרופ' איקן, אשר התמנה בשלב מסוים לראש-חטיבת מדעי-הטבע בבית-הספר לתלמידים מחו"ל של האוניברסיטה העברית, ראה בקליטת מדענים יהודים צעירים מחו"ל בישראל שליחות של ממש. ואכן בעקבות הקורסים שהם למדו במסגרת בית הספר לתלמידי חו"ל רבים מהם המשיכו בלימודיהם באוניברסיטאות ישראל. כדי להקל על התלמידים מחו"ל הוא הכין מילון מיוחד בחמש שפות ובו מונחים הקשורים למדעי הטבע ומתמטיקה.

היה חבר במערכות של העיתונים המדעיים הבאים: " מבט", "כמעט אלפיים", כימיה בישראל. כמו כן שימש עורך מדעי וכתב סקירות עבור אנציקלופדיות, ביניהן "הכימיה" שבאנציקלופדיית "מדע" בהוצאת מסדה; כמו כן כתב ערכי הכימיה יחד עם ד"ר ורה ויינשטיין עבור "אנציקלופדיה ישראלית כללית", בהוצאת "כתר"; וכן כתב סקירה על שיטות חדישות לזיהוי חומרים אורגניים ביחד עם ד"ר ברנרד קרמר עבור Encyclopedia of Physical Sciences and Technology. הוא היה בין צוות העורכים של העיתון המדעי הבינלאומי Organic Geochemistry וכן כתב שני ערכים באנציקלופדיה העברית.

במשך שנים שמש כעורך של "הכימאי בישראל", ביטאון החברה הישראלית לכימיה. הוא גם פרסם מאמרים בעברית על נושאים כימיים ואינטרדיסציפלינריים שונים בעיתונים מדעיים פופולריים כמו "מדע" ו"לדעת", שפורסמו על ידי מוסד ויצמן לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה.

בשנת 1991 שימש כיו"ר הכינוס הארצי לכימיה שהתקיים בעת מלחמת המפרץ הראשונה. היה זה הכינוס היחיד שלא בוטל עקב המלחמה. בשנת 1996 היה יו"ר של כנס בינלאומי ראשון לממתיקים שהתקיים בירושלים, בו השתתפו מדענים מ-15 ארצות.

מחקרים נבחרים

המחקרים שנערכו במעבדתו במהלך השנים היו רבים ומגוונים ובחלקם גם אינטרדיסציפלינריים ועסקו בנושאים הבאים: אנרגיה – המחקרים היו בפצלי שמן, אצות ימיות וחומרים הומיים. גאוכימיה אורגנית המחקרים עסקו בסימנים ביולוגיים. פרומונים של חרקים כמו נמלים, חיפושיות הגרגרים וצרעות ושל מכרסמים ובעיקר מריון מצוי, שמנים אתריים בצמחים ישראלים. זיהוי והעשרה של ארומת היין, ממתיקים טבעיים, וכפי שצוין לעיל, מהצמח סטיביה רבאודיאנה ואנטי-קואגולנטים של דם. כל המחקרים נעשו בשיתוף פעולה עם מדענים נודעים, מהפקולטה לחקלאות, מהמחלקה לזואולוגיה, ממפעלי ים המלח, משרד החקלאות, תחנה נסיונית נווה יער, המחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמחלקה להמטולוגיה בבית החולים איכילוב. חלק מהנושאים שנחקרו במעבדתו היוו נושאים לחוקרים שעשו את עבודת הדוקטורט שלהם בהדרכתו. בנוסף היה שיתוף פעולה מדעי בין פרופ' איקן לד"ר פימסמרן מאוניברסיטת קון קיין שבתאילנד בחקר מונוטרפנים של צמחים ממשפחת השפתניים ופעילותם הפוטנציאלית כקוטלי חרקים. איקן בשיתוף עם צוות חוקרים במעבדתו ובגן הבוטני חקרו כבר בתחילת שנות ה-80 את צמח הסטיביה, בו השתמשו שבטים אינדיאניים בפרגוואי כממתיק. הם מצאו, כי הממתיק מצוי בעלים וכי מתיקותו גדולה פי 250 מסוכרוז ושהוא עמיד בתנאים חומציים ובטמפרטורות גבוהות ועל כן ניתן להשתמש בו להמתקת משקאות, לבישול ולאפיה. כיום מוכר הסטיביה כתחליף סוכר בריא ונמכר כמעט בכל סופרמרקט.

בהדרכתו סיימו 10 דוקטורנטים ו-30 מוסמכים למדעי הטבע.

ספרים ופרסומים

איקן פרסם תשעה ספרים:

1. R. Ikan, Natural Products, Academic Press,

מדריך מעבדה., 301 עמודים במהדורה הראשונה ו-360 עמודים במהדורה השנייה 1991.

1. R. Ikan, Chromatography in Organic Microanalysis. Academic Press

מדריך מעבדה. 108 עמודים, 1982.

1. R. Ikan (עורך) The Maillard Reaction: Consequences for the Chemical and Life Sciences.

John Wiley and Sons, 214 עמודים, 1996

1. ר. איקן, י. איקן ו. וינשטיין, מילון למונחים במתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי הטבע בחמש שפות, הוצאת אקדמון. מהדורה שנייה 166 עמודים, 1991.
2. ר. איקן, י. איקן, (עורכים), הכימיה היום, חיים ומדע – הוצאת כתר. 160 עמודים .1990
3. ר. איקן, י. זקבך, לקסיקון דביר לכימיה. הוצאה ראשונה 246 עמודים, 1991, הוצאה שנייה 282 עמודים, 1999.
4. R. Ikan, Naturally Occurring Glycosides, John Wiley and Sons,

444 עמודים, 1999.

1. R. Ikan, Natural and Laboratory-simulated Thermal Geochemical Process, Kluwer Academic Publishers, 2

9.,R.Ikan World Scientific 2008 Selected Topics in the Chemistry of Natural Products

בנוסף פרסם כ-160 מאמרים מדעיים בעיתונים מדעיים מובילים.

לרפאל ולרעייתו יעל (נינה של יואל משה סלומון) ארבעה ילדים ושנים עשר נכדים.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31196888רפאל איקן