רעה בשבטך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רעה בשבטך

רְעֵה בְשִׁבְטֶךָ[1]. עַם יְקַוֶּה פִדְיוֹם. לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם:[2]

מַחְשְׁבוֹת אוֹנִי. עַל לְבָבִי שַׂמְתִּי. וּמִפְּנֵי זְדוֹנִי[3]. בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי[4]. וְעַל רֹב עֲוֹנִי[5] . הִנֵּה נִחַמְתִּי. וְאֶת זְכוּת אֲבוֹתַי[6] אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם:[7]

(רעה)

שִׁקְרֵי סְתָרָיו. וַאֲשֶׁר נוֹאָל. הִפְחִידוּ יְצוּרָיו. סְלִיחָה לִשְׁאָל. וְאֵיךְ יַרְבֶּה אֲמָרָיו. אֱנוֹשׁ בְּחֶטְאוֹ מְגֹאָל. וְיִצְרוֹ מִנְּעֻרָיו. רַק רַע כָּל הַיּוֹם:[8]

(רעה)

הוֹצֵא שְׁבוּיִים (נוסח אחר: רֵחוּמִים). מִידֵי מְצִיקִים. מֵחֵטְא נְקִיִים. וְרָצוֹן מְפִיקִים[9]. וְיִשְׁמְעוּ פְדוּיִים. אַתֶּם הַדְּבֵקִים. בַּה' חַיִים כֻּלְכֶם הַיּוֹם:[10]

(רעה)

חָזַק חָלְיוֹ. וְנָפְלוּ פָנָיו. וּמִקְּרָב גֵּוְיוֹ. יִזְּלוּ מֵי עֵינָיו. אוּלַי צָרְיוֹ. מֵעִם אֲדוֹנָיו. יָבֹא לְחַיֹּתוֹ הַיּוֹם:[11]

(רעה)

רְעֵה בְשִׁבְטֶךָ הינו פיוט קדמון לעורר רחמי הקב"ה על עמו וצאן מרעיתו שחובר לראש השנה על ידי המשורר מספרד רבי משה אבן עזרא בן יעקב המכונה הסלח עקב ריבוי פיוטי הרחמים והסליחות שחיבר. חלק גדול מקהילות הספרדים נהגו לשוררו בבתי הכנסת לאחר תפילת שחרית ביום ראש השנה קודם התקיעות. אקרוסטיכון האותיות שבתחילת כל בית מרכיבות את חתימת המחבר משה חזק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מהפסוק: רְעֵ֧ה עַמְּךָ֣ בְשִׁבְטֶ֗ךָ צֹ֚אן נַחֲלָתֶ֔ךָ שֹׁכְנִ֣י לְבָדָ֔ד יַ֖עַר בְּת֣וֹךְ כַּרְמֶ֑ל יִרְע֥וּ בָשָׁ֛ן וְגִלְעָ֖ד כִּימֵ֥י עוֹלָֽם, מיכה ז, יד
  2. ^ תהלים קיט, צא
  3. ^ נוסח אחר: אֲדוֹנִי (מאת הרב לוי סודרי) והטעם דאסור להזכיר חטאים בראש השנה שלא לעורר המקטרג
  4. ^ עזרא ט, ו
  5. ^ נוסח אחר המתוקן: גֵּאוֹנִי (מאת הרב לוי סודרי)
  6. ^ נוסח אחר: וְאֶת חֲטָאַי (מאת הרב לוי סודרי)
  7. ^ בראשית מא, ט
  8. ^ בראשית, ו, ה
  9. ^ משלי (חי, כב) מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְ-הוָה
  10. ^ דברים, ד, ד
  11. ^ שם, ו, כד