רנן מוסינזון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. רנן מוסינזון (נולדה ב-28 ביוני 1977) היא יזמת תרבות, פעילה חברתית ואשת תקשורת ישראלית.

קורות חייה

מוסינזון נולדה בתל אביב, בת לאמנית והיוצרת חנה מישקינסקי-מוסינזון והסופר והמחזאי יגאל מוסינזון, אחותו הבכורה של הכדורסלן גילי מוסינזון ובת דודה של הסופרת דבורה עומר ושל המשוררת והפרסומאית ורד מוסנזון. למדה בתיכון אלון ברמת השרון במגמת קולנוע. בשנת 1992, בכיתה י', החלה את צעדיה הראשונים בעולם התקשורת הישראלית ככתבת תרבות במקומון "ידיעות תל אביב". במשך השנים הייתה מעורבת בהקמת גופי תקשורת שונים, בהם המקומון "זמן תל אביב" של "מעריב", הירחון "כביש ארבעים" (בשיתוף מיכל רומי), ווליום - חברת התקליטים של סלקום ועוד[1].

בגיל 16 החלה לעבוד בעיתון "חדשות".משנת 1994 עד שנת 2000 שימשה ככתבת התרבות של מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". בשנת 2000 פרשה מתחום העיתונות ועברה להתגורר במצפה רמון, שם עבדה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בשנת 2005 חזרה מוסינזון לעולם התקשורת ומילאה שורה של תפקידים, בהם מנהלת תוכן בלוגיה גרופ ומנהלת מחלקת פיתוח במטר הפקות.

ב-2010 יזמה את הפקת סדרת הטלוויזיה "חסמבה דור 3", המבוססת על סדרת הספרים שכתב אביה.עם הקרנת הסדרה הוציאה לאור מחדש (בהוצאת ידיעות אחרונות) את 10 הספרים הראשונים בסדרה, בתוספת מילון לביאור מושגים ארכאיים לתקופתנו. ב-2014 עמדה מוסינזון במרכזו של הסרט "זה עובר בגנים", המתאר את חייה ואת פועלה כדור שני ליצירה.

בשנת 2017 נולד בנה לב, בהורות משותפת עם גיל מרקו שני.

הירקון שבעים

ב-1997 שכרה מוסינזון עם רונה קינן קומה ברחוב הירקון 70 בתל אביב. במשך השנים הפך המקום לדירת אמנים פתוחה שבמוקדה ימי שבת שבהם לימד ערן סבאג את פרשות השבוע ומוזיקאים רבים ניגנו ושוחחו. כעבור עשור התרחב הירקון שבעים והפך ל"חללית בירקון שבעים", גלריה ששילבה בין ישן, כמו עמוס קינן ואורי ליפשיץ, לחדש, כמו אורי גרשוני, יוחאי מטוס, עדי נס ורפעת חטאב.

בשנת 2000 ייסדה מוסינזון את המגזין "כביש ארבעים" - מגזין לתרבות, לחברה ולסביבה של יישובי הדרום ועליהם.

משנת 2004 מוסינזון משמשת כעורכת של חברת החדשות הירקון שבעים - מהדורת חדשות שבועית. המהדורה מופקת באופן עצמאי ובהתנדבות על ידי קבוצה של כמה עשרות יוצרי טלוויזיה – כתבים, עורכים, במאים, צלמים, עיתונאים, מפיקים, מעצבים דוגמת לינוי בר גפן, נסלי ברדה, איתי אנגל, אביב לביא, גל גבאי, מירון רפופורט ועוד[2].

בשנת 2012 זכתה מוסינזון בפרס פראט, הניתן לעיתונאים ולאנשי תקשורת על סיקור עיתונאי מצטיין בנושאי סביבה וחברה[3]. בשנת 2016 זכתה מוסינזון באות ״האיש ההולך״ עבור תקשורת ישראלית עצמאית וחסרת פחד, ועל הדרכה מסורה של יוצרים וכותבים צעירים באופן וולונטרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיא הדס, ‏סלקום הפקות: משיקה "חברת תקליטים" במדיות הדיגיטליות, באתר גלובס, 15 במרץ 2007
  2. ^ יותם לאור, אלי שבילי וטל גונן - העיר, הירקון 70: האנשים שעשו את המהדורה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2010
  3. ^ יובל אביבי, ‏מרחב ירקון, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32219149רנן מוסינזון