רלף ג'ורדנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רלף ג'ורדנו
שפות היצירה גרמנית

רלף ג'ורדנוגרמנית: Ralph Giordano;‏ 23 במרץ 192310 בדצמבר 2014) היה סופר ופובליציסט גרמני.

חיים וקריירה

ג'ורדנו נולד לאב סיציליאני ולאם יהודייה גרמנייה בהמבורג. הוא למד ב-Gelehrtenschule des Johanneums מ-1933 עד 1940.[1][2] מכיוון שאמו, מורה לפסנתר, הייתה יהודיה, המשפחה נרדפה שוב ושוב לאחר שהנאצים תפסו את השלטון בינואר 1933. הם שרדו את השואה במסתור במרתף של חבר.

לאחר חוויותיו בזמן המלחמה, ג'ורדנו הפך זמנית לקומוניסט. ב-1955 התיישב בגרמניה המזרחית, אך התפכח בגלל סלידתו מהסטליניזם וחזר להמבורג בגרמניה המערבית. הוא עזב את המפלגה הקומוניסטית הגרמנית בשנת 1957. ב-1961 פרסם את הספר "The Party Is Always Right!", על התאכזבותו מהקומוניזם ופשעיו של יוזף סטלין.

ב-1958 דיווח על משפטים של פושעי מלחמה נאצים בגרמניה המערבית עבור המועצה המרכזית של יהודי גרמניה. ב-1964הצטרף כעיתונאי לשידור הציבורי בגרמניה המערבית ("Westdeutscher Rundfunk" - WDR) שבסיסו בקלן ונשאר שם עד 1988.

ב-1982 פרסם את יצירתו הידועה ביותר, משפחת ברטיני ("Die Bertinis"), רומן אוטוביוגרפי למחצה המתאר את קורותיה של משפחה בעלת מורשת אתנית מעורבת (כולל מורשת יהודית) מסוף המאה ה-19 ועד סוף מלחמת העולם השנייה. סדרת טלוויזיה משנת 1988 ששודרה ב-ZDF התבססה על הרומן.

בשנת 1987 הוא כתב ספר "האשמה השנייה".

לאחר מכן עבד כסופר עצמאי וכתב מאמרים על קורותיו בגרמניה הנאצית ועל הסכנות של תנועות נאו-נאציות. הוא ראה באסלאם איום: בראיון לניו יורק טיימס ב-2007 התנגד לבניית מסגד חדש בקלן, כינה את המסגדים הגרמנים "סמל לחברה מקבילה" וכינה את שילובם של מוסלמים גרמנים "כישלון".[3]

בזמן שעבד על תוכניות טלוויזיה גרמניות, הפיק ג'ורדנו את סרט הטלוויזיה התיעודי הראשון על רצח העם הארמני, "השאלה הארמנית לא קיימת יותר: הטרגדיה של עם", בשנת 1986 עבור ARD, שירות השידור הציבורי של גרמניה. הסרט התיעודי הסתמך על דיווחים דיפלומטיים גרמנים בני הזמן. הסרט עורר תגובה חריפה בטורקיה, שמכחישה את רצח העם, וג'ורדנו אוים. כדי להרגיע את טורקיה, הסכים מנהל ARD פרידריך נובוטני לא לשדר שוב את הסרט התיעודי.[4][5]

חיים אישיים

ג'ורדנו היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה הלגה נפטרה מסרטן ב-1984. הוא ואשתו השנייה, טנג'ה, התגרשו ב-1988 לאחר שנה ביחד. הוא היה נשוי לאשתו השלישית, רוזוויטה אברהאן (Roswitha Everhan), מ-1994 ועד מותה מסרטן ב-2002. הוא גר בקלן. ג'ורדנו היה חבר קרוב של העיתונאי הגרמני-אמריקאי השחור הנס מסקואה (Massaquoi) מאז ימיהם כנערי סווינג בהמבורג בזמן המלחמה.

ג'ורדנו נפטר ב-10 בדצמבר 2014, בגיל 91, מסיבוכים בעקבות שבר בירך.[6][7]

בהמבורג נקראה כיכר על שמו, Piazzetta-Ralph-Giordano ב-Barmbek-Nord.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רלף ג'ורדנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Barmbek-Nord - Piazzetta Ralph Giordano". hamburg.de. Hamburg Behörde für Umwelt, Klima, Energie und Agrarwirtschaft. נבדק ב-28 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Ralph Giordano". Gelehrtenschule des Johanneums. Johanneum. נבדק ב-28 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Landler, Mark (5 ביולי 2007). "Germans Split Over a Mosque and the Role of Islam". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Andreas Maislinger, Coming to Terms with the Past: An International Comparison, in Russell F. Farmen (ed.), "Nationalism, Ethnicity, and Identity: Cross National and Comparative Perspectives", London and New York: Routledge, 2016, p. 174.
  5. ^ Hofmann, Tessa (2016). "From Silence to Re-remembrance: The Response of German Media to Massacres and Genocide against the Ottoman Armenians". Mass Media and the Genocide of the Armenians: One Hundred Years of Uncertain Representation (באנגלית). Palgrave Macmillan UK. pp. 85–109. ISBN 978-1-137-56402-3.
  6. ^ ""Die Bertinis"-Schriftsteller Ralph Giordano ist tot". Focus (בגרמנית). 10 בדצמבר 2014. נבדק ב-30 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "German Holocaust writer, commentator Ralph Giordano dies – 10.12.2014". Deutsche Welle (בלטינית). נבדק ב-30 בנובמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37247344רלף ג'ורדנו