רככת בית הקול
 | |
| אפיגלוטיס בצורת אומגה, נצפה ברככת בית הקול | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| DiseasesDB | 29421 |
| OMIM | 150280 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | Q31.5 |
רככת בית הקול (באנגלית: Laryngomalacia) היא הסיבה השכיחה ביותר לסטרידור בתינוקות, שבה סחוסי הגרון קורסים בזמן שאיפה, וגורמים לחסימת דרכי הנשימה. [1]
סיבות
הסיבה להופעת רככת בית הקול איננה ידועה. ייתכן כי קיים איחור בהבשלה של סחוסי הגרון הגורמת לגמישות יתר של סחוסים אלה. כמו כן, נמצא כי טונוס הגרון והתפקוד התחושתי-מוטורי שלו אינם תקינים ברככת בית הקול. [2]
סימנים
הסימנים הראשונים מופיעים בדרך כלל בשבועות 2-4 לאחר הלידה. התינוקות משמיעים קול רעש גבוה (המכונה סטרידור) בעת שאיפת אוויר. אופייני שרעש זה מתחזק בזמן בכי, אכילה ושכיבה על הגב.
אבחנה
האבחנה נעשית על פי ההיסטוריה הרפואית ובדיקת בית הקול באמצעות צינור דק וגמיש המכיל סיבים אופטיים. הבדיקה מתבצעת בערנות כאשר הצינור מוחדר דרך האף.
באופן כללי ניתן לזהות בבדיקה 5 סוגים של רככת בית הקול:
א. צניחה פנימה של הקפלים הארי-אפיגלוטיים בזמן שאיפה.
ב. מכסה בית קול (אפיגלוטיס) ארוך וצינורי.
ג. תמט קדמי ומדיאלי של סחוסי האריתנואיד.
ד. צניחה אחורית של מכסה בית הקול כנגד הדופן האחורית של הלוע, או תמט תחתון של מכסה בית הקול לכיוון מיתרי הקול.
ה. קפלים אריאפיגולטיים קצרים.
מהלך
בדרך כלל הסימנים מתגברים בחודשים הראשונים לחיים, ולאחר מכן נחלשים בהדרגה עד העלמות מוחלטת בגיל 18 עד 24 חודשים. במרבית המקרים תתרחש הבראה עצמונית כך שלא נדרש כל טיפול פרט למעקב. יחד עם זאת, חלק קטן מהתינוקות (כ-5 אחוז) סובלים מהפרעות קשות יותר, בהם הפרעות אכילה, קושי נשימתי ניכר ודום נשימה בשינה, והם יצטרכו לעבור טיפול ניתוחי. [3]
טיפול ניתוחי
הטיפול בניתוח מתבצע בהרדמה כללית באמצעות מיכשור המוכנס לבית הקול דרך הפה. במהלך הניתוח מבצעים חיתוך דו-צדדי של קפלי הרירית המחברים בין סחוס האריטנואיד לבין סחוס מכסה בית הקול (אפיגלוטיס). לעיתים נדרש גם חיתוך של השוליים הצדדיים של סחוס מכסה בית הקול. החיתוך מתבצע באמצעות קרן לייזר או מספריים מתאימים. שיעור ההצלחה של הטיפול הניתוחי הוא גבוה ביותר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.