רכבת לונדון וצפון-מזרח
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סימול | LNER |
| תקופת הפעילות | 1 בינואר 1923 – 1 בינואר 1948 (25 שנים) |
| ענפי תעשייה | תחבורה ציבורית |
.jpg) | |
| רשת רכבת לונדון וצפון-מזרח ב-1925 | |
רכבת לונדון וצפון-מזרח (באנגלית: London and North Eastern Railway; בראשי תיבות: LNER) הייתה חברת רכבות בריטית ששירתה בעיקר את אזורי מזרח אנגליה, צפון-מזרח אנגליה, מזרח המידלנדס, יורקשייר והאמבר וסקוטלנד וחיברה אותם ללונדון.
החברה נוצרה ב-1923 עם תהליך מיזוג חברות הרכבת בבריטניה כאחת מ-"ארבעת הגדולות", היא הייתה חברת הרכבת השנייה בגודלה (אחרי רכבת לונדון, מידלנדס וסקוטלנד; LMS) עם רשת של 10,610 ק"מ מסילות רכבת. LNER המשיכה להתקיים עד להלאמת חברות הרכבת ב-1948 אז הקווים שלה התפצלו בין אזורי השירות השונים של בריטיש רייל (חברת הרכבות הלאומית), ב-1996 רשת הרכבות הופרטה שוב והחל מ-2018 עם כישלון חברת וירג'ין בניהול קווי מזרח אנגליה הוקמה חברה לאומית באותו השם ההיסטורי ("רכבת לונדון וצפון-מזרח") ששירתה את האזור.
היסטוריה
.jpg)
חברת רכבת לונדון וצפון-מזרח נוצרה ב-1 בינואר 1923 על ידי מיזוג שש חברות רכבת מרכזיות ו-27 חברות קטנות יותר, כאשר קו הרכבת העיקרי של החברה היה קו החוף המזרחי הראשי בין לונדון לסקוטלנד[1]. מבין החברות שהרכיבו את החברה החדשה נכללו הרכבת המזרחית הגדולה (GER), הרכבת המרכזית הגדולה, הרכבת הצפונית הגדולה (GNR), רכבת צפון סקוטלנד הגדולה (GNSR), רכבת האל וברנסלי (H&BR), הרכבת הצפון בריטית ורכבת צפון-מזרח (NER); היא ירשה כ-10,610 ק"מ של מסילות ברזל, כ-7,700 קטרים, 20,000 קרונות ועוד כ-313,500 כלי רכב אחרים[2].
ב-1935 המהנדס הראשי של החברה, נייג'ל גרזלי, פיתח קטר ה-LNER סדרה A4 שהדגיש הגברת מהירות הנסיעה וקיצור זמן הנסיעה[3]. רכבות A4 פעלו לאורך קו החוף המזרחי הראשי, בעיקר בין תחנת קינגס קרוס בלונדון לניוקסל (דרך יורק) ובהמשך גם לאדינבורו. לאחר הלאמת רכבת לונדון וצפון מזרח ב-1948, קטרי ה-A4 הועברו לשימוש חברת הרכבות הלאומית בריטיש רייל והוכנסו לשימוש בין היתר בקו רכבת האקספרס "הסקוטי המעופף" שסיפק שירות סדיר ומהיר בין לונדון לאדינבורו[4]. ה-A4 המפורסם ביותר, "מאלרד" (4468), שבר את שיא המהירות לקטר קיטור כאשר ב-3 ביולי 1938 הוא הגיע ל-126 מייל לשעה (202 קמ"ש). שיא זה עודנו עומד בעינו ו-"מאלרד" מוצג כיום במוזיאון הרכבת הלאומי ביורק, אנגליה[5].
קטרים נבחרים תוצרת LNER
-
LNER סדרה A4
"מאלרד" (4468) -
LNER סדרה B1
"מיפלאור" (1306) -
LNER סדרה A2
"בלו פיטר" (60532)
כחברה ממשלתית (מאז 2018)
לאחר ההפרטה המחודשת של רשת הרכבות שהחלה ב-1994, קווי לונדון וצפון-מזרח הועברו למפעילות שירות שזכו במכרז לתקופה של כמה שנים. ראשונה הייתה "הרכבת הצפון-מזרחית הגדולה" (GNER) שפעלה בין 1996 ל-2007, אחריה נשיונל אקספרס עד 2009 שלא הצליחה לעמוד בחוזה הזיכיון והפעלת הקווים הוחזרה לידי משרד התחבורה באמצעות החברה הממשלתית "החוף המזרחי", עד אשר חברת וירג'ין קיבלה ב-2015 זיכיון, אך גם היא נתקלה בקשיים והקווים הולאמו שוב תחת החברה הממשלתית "רכבת לונדון וצפון-מזרח" המשמרת את שמה של LNER ההיסטורית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של רכבת לונדון וצפון-מזרח
- The Story of the G.W.R., Railway Wanders of the World
הערות שוליים
- ↑ Celebrating 100 years, London North Eastern Railway
- ↑ First in History, London North Eastern Railway, 21 באוגוסט 2023
- ↑ Mallard: The world's fastest steam locomotive, National Railway Museum
- ↑ The Gresley A4 Pacifics, The London & North Eastern Railway
- ↑ Mallard 75, National Railway Museum
רכבת לונדון וצפון-מזרח40423175Q1092839