ריקוד דגלים
.jpg)
ריקוד דגלים, או ריקודגלים, או מצעד הדגלים הוא מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים (בתאריך כ"ח באייר) בירושלים, החל משעות אחר הצהריים ועד לשעות הערב, כדי לחגוג את איחודה של העיר ואת חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים ליהודים, בעקבות הניצחון במלחמת ששת הימים. המצעד מלווה בריקוד, בשירה ובהנפה של דגלי ישראל. מציינים בו את זכרו של יוזם האירוע, הרב יהודה חזני.
"ריקודגלים" בירושלים
ראשיתו של המצעד במנהגם של הרב צבי יהודה קוק ותלמידי ישיבת מרכז הרב לצעוד לכותל דרך רחוב יפו, בשירה ובריקודים, בשעות הלילה לאחר סיום עצרת החג בהיכל הישיבה. מנהג זה החל בשנת תשכ"ח (1968). בשנת תשל"ד (1974) יזם יהודה חזני, תלמיד הישיבה, הבאת תזמורת וצירופם של בני ישיבות תיכוניות לאירוע. מאוחר יותר הוחלט להעביר את האירוע לשעות היום על מנת לאפשר לאנשים נוספים ליטול חלק בצעדה.[1] כיום מארגנת את הצעדה עמותת "עם כלביא", ובראש התהלוכה עומד הרב חיים דרוקמן.[2]
במהלך המצעד מציפים את רחובות העיר רבבות צועדים נושאי דגלי ישראל, המלווים בתזמורות ניידות על גבי משאיות שמנגנות שירים חסידיים. במספר נקודות בדרך מקימים במות נייחות שעליהן מתקיימות הופעות של אמנים שונים. רוב המשתתפים בצעדה ובחגיגות הם אנשי הציונות הדתית שעולים לעיר מכל רחבי הארץ.
ברוב השנים החל המצעד מאזור מרכז העיר ירושלים, מגן העצמאות או מגן סאקר, עלה מזרחה לכיוון רחוב יפו, דרך כיכר ספרא, ועד לכיכר צה"ל. בשלב זה מתפצלים הצועדים ונכנסים לעיר העתיקה דרך שעריה, עד שלבסוף מגיעים כולם לכותל המערבי, שם מתקיימת הרקדה המונית בשיתוף זמרים ואישי ציבור. בשנים האחרונות ישנה הפרדה והנשים צועדות לפני הגברים או להפך. בעבר נהגו הצועדים להיכנס לעיר העתיקה גם דרך שער האריות, אך בשנים 2010–2016 אסרה המשטרה להיכנס משער זה.[3] בשנת 2011 הסיטה המשטרה את מסלול הצעדה מזרחה, והוא עבר משייח' ג'ראח לאורך כביש מספר 1 העירוני (שדרות בר לב), וכמו בעבר נכנסו לעיר העתיקה דרך כמה משעריה. בשנת 2017, לכבוד 50 שנה לירושלים הוחלט שריקוד הדגלים גם יקיף את העיר העתיקה ממזרח וייכנס אליה דרך שער האשפות.[4]
במספר צעדות במשך השנים אירעו חיכוכים בין משתתפים בצעדה לבין ערבים תושבי מזרח ירושלים. החיכוכים כללו אלימות פיזית ומילולית משני הצדדים.[5][6] היו שביקרו את עצם קיום האירוע, מימין[7] ומשמאל.[8] בשנים 2015 ו-2016 דחה בג"ץ עתירות שהגישו עמותת "עיר עמים" וארגון תג מאיר ובה דרשו למנוע את מעבר התהלוכה ברובע המוסלמי.[2]
בערים נוספות
החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 נערכים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל מתוך מטרה להרחיב את מעגל החוגגים. במצעדים אלו משתתפים חניכי תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים מקומיים, אנשי הגרעינים התורניים וגורמים נוספים.
גלריה
ריקודגלים ב-2016
ריקודגלים ב-2016 נכנס לשער שכם
קישורים חיצוניים
ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.- ארבעים שנים לאיחוד ירושלים, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2007
- חזקי עזרא, 100 אלף צועדים ב"ריקודגלים", באתר ערוץ 7, 12 במאי 2010
יוני קמפינסקי, ירושלים, "כל אחד מאיתנו הוא היורש של דוד המלך", באתר ערוץ 7, 17 במאי 2015
יום ירושלים 2011 - תמונות מריקודגלים, פליקר- אורלי נוי הפרח ש(כמעט) סיכן את מצעד הדגלים בירושלים, באתר שיחה מקומית, 18 במאי 2015
- בן בורנשטיין, "מצעד ריקודגלים: סופו של המצעד הלאומי-ליברלי?", מגזין חירות 2.0, 6 במאי 2018
הערות שוליים
- ↑ ראיון עם יעקב נוביק, בראש יהודי, גיליון 178
- ↑ 2.0 2.1 בג"ץ 3079/15 עמותת עיר עמים ואחרים נ' מפקד מחוז ירושלים במשטרת ישראל ואחרים, ניתן ב-11 במאי 2015
- ↑ שמוליק גרוסמן, המפכ"ל: אי אפשר לאבטח החוגגים בעיר העתיקה, באתר ynet, 9 במאי 2010
- ↑ בג"ץ 4243/17 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל, עיריית ירושלים ועמותת עם כלביא, ניתן ב-24 במאי 2017
- ↑ אפרת וייס, יום ירושלים: צעירים יידו אבנים לעבר צועדים בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2008
- ↑ יאיר אלטמן ועומרי אפרים, צפו: קריאות "מוחמד מת" בעיר העתיקה, באתר ynet, 2 ביוני 2011
- ↑ "שילוב של ריקוד וצווחה, פטריוטיזם אינסטנט, פשיזם אמוני", באתר "מגפון".
- ↑ יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014
