רחוב דומנאסקה

רחוב דומְנֶאַסְקְה (ברומנית: Strada Domnească) הוא עורק תנועה חשוב ונודע בעיר גאלאץ, ברומניה. הרחוב התפרסם הודות לכך שנבנו לאורכו בניינים רבים בסגנון נאו-ברנקובאני, מבנים נאים מאוד. לאורך הרחוב נשתלו תרזות רבות וריח פרחיהן באביב בישם את סביבתם ימים רבים.

שם הרחוב נגזר מהמילה דומן (ברומנית Domn), שמשמעותה "אדון". בתקופה הקומוניסטית שונה שם הרחוב ל"רחוב הרפובליקה".

תיאור הרחוב

שדרה זו מהווה מין חוט שדרה של העיר ולאורכה ניצבים מוסדות חשובים של העיר. השדרה מתחילה בטיילת מצוקי הדנובה וממשיכה צפונה לאורך ארבעה קילומטרים. כבר בהתחלה נמצא בית המלון דנובה (Dunărea), שניצב בכיכר המרכזית של העיר ומולו, מעבר לרחוב ניצב בית המלון גאלאץ. כשמתקדמים צפונה, בצד שמאל של הרחוב ניצב בית המסחר הנאה ROMARTA ובצד ימין סדרה של בתי מסחר ובהם SILVA ומגיעים למערך המסחרי MODERN, החשוב ביותר בעיר. ממול, בצד שמאל נמצאת הכנסייה היוונית וקצת הלאה בית הקולנוע "רפובליקה". מעבר לרחוב נמצא משכן עיריית גאלאץ, מבנה שהוכרז אתר ארכיטקטוני. קצת הלאה יש גן קטן ובו מוצב העתק של פסל הזאבה מרומא.

בסוף המאה ה-19, במספר 14 ניצב ביתו של אחד מעשירי גאלאץ, השען והתכשיטן היהודי מוריץ הלדר (Moritz Helder), שדיבר רומנית טובה וגרמנית כשפת אם, בהיותו יליד וינה. הבית, הבנוי בסגנון רוקוקו, שנחשב אחד היפים ביותר בגאלאץ, כלל קומת קרקע, שתי קומות נוספות, צריח ושעון גדול על הגג. השעון, שתושבי גאלאץ כיוונו את שעוניהם על פיו, דייק מאוד. כשהצבא הגרמני נסוג מהאזור ב-1944, מיקשו את הבתים וכך נהרס במידה רבה גם "בית הלדר"^[1]. בשנות השישים נעשה ניסיון לשחזר את המבנים היפים, שהיו ברחוב דומנאסקה ובהם גם "בית הלדר" או בכינוי האחר, "הבית עם השעון". השחזור, שנעשה במיקום אחר, נפגע על ידי הרוחות, שהפילו את אחת מצלעות הבית ועיקמו צלע נוספת^[2].

בצד שמאל יש מבנה, שהוקם בשנים 1921 - 1929 על פי תוכנית של האדריכל גריגורה צ'רקז ושימש תחילה כהיכל הצדק, אך בהמשך הוסב למבנה הרקטור של אוניברסיטת דנובה התחתונה, בה לומדים כ-7,000 סטודנטים. בהמשך, בצד ימין יש את הבנק המסחרי של יון ציריאק ובצד שמאל משכן המרכז האזורי של עובדי מסילות הברזל - מבנה זה היה בעבר משכן מועצת העיר. בהמשך, בצד ימין, יש עוד אתר ארכיטקטוני, שמשמש כמשכן הפרפקטורה של מחוז גאלאץ. מבנה זה הוקם בשנים 1901 - 1906 על ידי האדריכל יון מינקו ויש עליו שני פסלים, של איכר ושל פועל, המייצגים את התעשייה ואת החקלאות. הפסלים נוצרו על ידי הפסל פרדריק סטורק (Frederic Storck). המבנה מערב בצורה הרמונית יסודות ברנקובאנים עם יסודות גוטיים. בתוך המבנה יש סולם מונומנטלי ואולם חגיגות עם קישוטים בסגנון הבארוק. בכיכר שלפני המבנה הוקמה ב-1996 אנדרטה המוקדשת לגיבורי המהפכה הרומנית (1989).

בסמוך לגן קטן זה נמצא המבנה של התיאטרון הדרמטי של גאלאץ. מבנה זה הוקם בתקופה שבין מלחמות העולם ורק ב-1955 הפך לתיאטרון דרמטי. המבנה בנוי בסגנון ארכיטקטוני יווני עתיק עם חזית הנשענת על שישה עמודים דוריים עם תבליט שיצר הפסל נאה קונסטנטינסקו וכולל את גיבורי הפולקלור הרומני ובהם פט פרומוס ואילאנה קוסנזאנה.

בהמשך המסלול, בבניין נאה, נמצא המשכן של העיתון המקומי Viata Libera (החיים החופשיים) והסניף המקומי של איגוד העיתונאים המקצועים. במספר 91 שוכן המוזיאון למדעי הטבע, שמכיל כ-40,000 מוצגים בעיקר מדרום חבל מולדובה. בצד ימין, בגינה קטנה, בקצה שביל, יש אנדרטה המוקדשת למרד האיכרים ברומניה ב-1907. קרוב להצטלבות עם רחוב Basarabia (בסרביה) שוכנת הפקולטה למכניקה של אוניברסיטת דנובה התחתונה. לפני הפקולטה הוצבו הפסלים של המהנדס אנגל סאליני ושל המדינאי מיכאיל קוגלניצ'אנו ואחרי 1990 נוסף גם פסל של הפוליטיקאי ברבו קטרג'יו.

מול הפקולטה למכניקה נמצאת הקתדרלה האורתודוקסית "ניקולאה הקדוש", אתר ארכיטקטוני מרשים ביופי סגנונו, גודלו והאלגנטיות שלו. הקתדרלה נבנתה בשנים 1906 - 1917 לפי תוכניות של האדריכלים פטרה אנטונסקו ושטפאן בורקוס בסגנון רומני מסורתי, לאחר שיפוץ שנערך בשנים 1953 - 1957 המקום הפך לכנסייה הבישופית של בישופות דנובה התחתונה. מימין לכנסייה, בארמון מהתקופה, שוכנת הבישופות של דנובה התחתונה. צפונית משם, בצד ימין, נמצא הגן הציבורי ומצד שמאל מוזאון האומנות השוכן במבנה, שלפני כן שימש כמשכן הבישופות, הרחוב ממשיך בסמוך לבית החרושת לסבון Apollo ומסתיים מול Parcul CFR (גן מסילות הברזל הרומניות)^[3].