רופא עצמאי

במערכת הבריאות בישראל רופא עצמאי הוא רופא שהתקשרותו עם אחת מארבע קופות החולים (שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, לאומית שירותי בריאות) ועם גופי בריאות נוספים (חברות ביטוח, בתי חולים פרטיים, אגף השיקום של משרד הביטחון), לשם מתן שירותי רפואה למבוטחיהם, נעשית כעצמאי ולא כשכיר. עם זאת, בדומה לרופא שכיר, גם רופא עצמאי מקבל את התגמול על שירותיו מקופת החולים ולא מהחולה שבטיפולו (להבדיל מרופא פרטי, שמקבל את התגמול מהחולה שבטיפולו). הרופאים העצמאיים פועלים בעיקר ממרפאותיהם הפרטיות.

מאפיינים

רופאים עצמאיים נותני שירותי רפואה עצמאיים במגוון תחומי ההתמחות, ובמודלים שונים של התקשרות ותגמול. בניגוד לרופא שכיר אשר אינו מחויב למספר של חולים כיוון ששכרו קבוע ואינו תלוי במספר המבקרים במרפאתו במהלך החודש, רופא עצמאי מתוגמל לפי מספר החולים שעוברים במרפאתו.

לעיתים, רופא עצמאי הוא רופא אשר עובד עם מספר קופות חולים. לא ניתן לקבוע תור לרופא עצמאי דרך מוקד הקופה אלא להתקשר למרפאתו באופן ישיר בשעות הפעילות.

הרופא העצמאי מבוטח בביטוח אחריות מקצועית.

קיימים הבדלים בין מתכונת העסקה של התקשרות עצמאית (כנגד חשבונית) לבין מתכונת העסקה כרופא שכיר (כנגד תלוש שכר). הקופות נוהגות לחתום על הסכם עם המועמדים לעבוד כרופאים עצמאיים. החוזה בדרך כלל סטנדרטי, מגדיר את טיב הקשר בין הרופא והקופה. הרופא מתחייב להימצא במרפאתו בשעות מוגדרות, הוא אינו מהווה חלק ואינו משולב ואינו כפוף בכל צורה שהיא למסגרת הארגונית של קופת חולים, נושא בהוצאות ניהול המרפאה ואחזקתה.

בשנת 2006 נחתם הסכם בין הר"י ורופאי קופת חולים לאומית. הוחלט שרופא שכיר בקופה שהוא גם עצמאי בקופה יפסיק לעבוד גם כרופא שכיר וגם כעצמאי, מסיבה של ניגוד עניינים בלבד.

בשנת 2008 62% מרופאי קופות החולים במדינת ישראל, היו שכירים, 6% היו עצמאים, ו 32% היו שכירים ועצמאים.

נכון לשנת 2015 הועסקו בקופת חולים מאוחדת כ-900 רופאים עצמאים

ביוני 2009 הוציאה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים הנחיה חדשה, המטילה על קופות החולים את האחריות לשמירת המידע הרפואי של המבוטחים – גם בזמן קבלת שירות מגורם חיצוני, כמו מעבדה או רופא עצמאי העובד עם הקופה. ההנחיה קובעת כי גם אם המטופל מקבל שירות אצל רופא עצמאי, אפילו כזה העובד עם כמה קופות חולים במקביל, בהנחה שהקופה היא זו שמספקת לו את מערכת המחשוב ואת הגישה לנתונים (וגם אם לאו) היא זו שאחראית לאבטחת המידע.

רופא שכיר ועצמאי כאחד

אדם יכול לנהל גם פעילות עסקית כפולה, כשכיר וכעצמאי, באותה עת. דוגמה: רופא העובד כשכיר בבית חולים, ובשעות שלאחר מכן מקבל חולים כעצמאי. על פעילותו כעצמאי חלים הכללים החלים על עצמאי, ועל פעילותו כשכיר חלים הכללים החלים על שכיר, אם כי המיסים מחושבים בסופו של דבר לפי ההכנסה הכוללת משתי הפעילויות.

הרופא העצמאי מול הרשויות

ככל עצמאי, גם רופא עצמאי מחויב לרשום את כל הכנסותיו, לתת קבלה על הכנסה, לדווח לרשויות בפרקי זמן קבועים על רווחיו, ולשלם את המיסים בהתאם. לשם כך נדרשים כמה מהלכי רישום (מה שנקרא: "לפתוח תיק"), שבעקבותיהם יש למלא אחר חובות הדיווח והתשלום הבאות:

• להירשם כ"עוסק" במשרדי מס ערך מוסף. לאחר שנפתח לו תיק עוסק יחויב לדווח על הכנסותיו מדי חודש או מדי חודשיים, בהתאם לסיווגו, ולשלם את המע"מ הנובע מהכנסות אלה.
• להירשם כעצמאי במשרדי מס הכנסה. לאחר פתיחת התיק מחויב העוסק להגיש דיווח תקופתי (חודשי או דו-חודשי) על הכנסותיו ולשלם מקדמות מס קבועות. בנוסף, עליו להגיש מדי שנה דו"ח שנתי על הכנסותיו ולהתאים את תשלום המס לרווחים שצבר מהכנסותיו על פי דוח רווח והפסד. עצמאי נדרש גם להגיש אחת לכמה שנים הצהרת הון. הבסיס למיסוי הכנסתו של עצמאי הוא סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
• להירשם במשרדי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי, ולשלם מדי חודש תשלום קבוע הנגזר מהכנסותיו.

ראו גם

• עצמאי

לקריאה נוספת

• להיות רופא עצמאי במכבי (אתר קופת חולים מכבי)
• "מאפיינים תעסוקתים של הרופאים בישראל", ענת שמש, נעמה רותם, ציונה חקלאי, מוריה ג'ורג'י, טוביה חורב (נובמבר 2012) (משרד הבריאות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31162450רופא עצמאי