רופאים לזכויות אדם
רופאים לזכויות אדם היא עמותה ישראלית שהוקמה בינואר 1988 על ידי ד"ר רוחמה מרטון בשם "עמותת רופאים ישראלים-פלסטינים לזכויות אדם". על פי נתוני העמותה, חברים בה כ-1,500 חברים, למעלה ממחציתם עובדי רפואה.
העמותה, כעולה מפרסומיה, "מתנגדת לכיבוש ופועלת לסיומו ורואה בו מקור וסיבה להפרת זכויות אדם", ו"נאבקת למען זכויות אדם בכלל והזכות לבריאות בפרט, בישראל ובשטחים הכבושים".[1] עמדת העמותה היא שחובתה של מדינת ישראל ליישם הזכות לבריאות באופן שוויוני כלפי כלל האוכלוסיות והפרטים תחת שליטתה: פליטים ומבקשי מקלט, עובדים זרים ומהגרי עבודה, עצירים וכלואים בישראל, חיילי צה"ל, פלסטינים, ובדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב, ככלל תושבי ישראל המבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי.
פעילות העמותה
עבודתה של רופאים לזכויות אדם מתבססת על כללי האתיקה הרפואית, הצדק החברתי וזכויות האדם. העמותה מקבלת פניות מאנשים שלטענתה זכותם לבריאות הופרה, מקרב כל המתגוררים בישראל או בשטחים שבשליטתה. העמותה מייצגת אותם מול רשויות הממסד השונות (משרד הבריאות, קופות החולים, צה"ל, שירות בתי הסוהר ואחרים) ואף פונה לבתי המשפט בהתאם לצורך. בנוסף מפרסמת העמותה דו"חות בנושאים השונים, ומפעילה שתי מרפאות: האחת מעניקה שירותי רפואה ראשונית לחסרי מעמד בתל אביב והשנייה מרפאה ניידת הפועלת בין 3–5 פעמים בחודש ביהודה ושומרון.
רופאים לזכויות אדם משתפת פעולה עם עמותות שונות בישראל, ארגוני זכויות אדם וארגוני בריאות ביהודה ושומרון ובעולם, וכן עם הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב, בהתבסס על סולידריות ומחויבות הדדית לאי-אלימות, צדק חברתי וכיבוד זכויות האדם.
בשנת 1999 קיבלו העמותה ומייסדתה ד"ר רוחמה מרטון, את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג של האגודה לזכויות האזרח, "על עמידתם הנחושה מול פני אדישות כללית להקלת סבלם ושמירת כבודם של חסרי ישע, על ראייתם של רפואה ושירותי בריאות כגשר לשלום אמת בין עמים".
בשנת 2000 קיבלה העמותה את פרס מגן לילד: פרס ראש הממשלה של מדינת ישראל. בשנת 2010 זכתה בפרס הקיום הנכון.[2]
מחלקות העמותה
העמותה פועלת במישור ההומניטרי והעקרוני באמצעות ארבע מחלקות המבצעות מחקר ומנהלות פרויקטים למען זכויות האדם וזכויות החולה.
מחלקת כלואים
המחלקה פועלת להבטחת זכויותיהם של עצורים ואסירים במדינת ישראל. העמותה מטפלת בפניות מעצירים, אסירים פליליים ואסירים ביטחוניים שזכותם לבריאות הופרה במהלך שהותם בבתי מעצר, במתקני חקירות ובבתי סוהר בישראל. מחלקת כלואים מבצעת מחקר ומפרסמת דו"חות על שירותי הבריאות בבתי הסוהר, על מניעת טיפול רפואי בעצורים ואסירים, על עינויים ועל העלמת עין של צוותי רפואה מהתעללות באסירים. מחלקת כלואים פועלת למען זכויות האסירים והעצורים כולם.
מחלקת מהגרים וחסרי מעמד
המחלקה פועלת לשם קידום הזכות לבריאות של מהגרים וחסרי מעמד אזרחי בישראל. בקטגוריה זו נכללים בין היתר פליטים ומבקשי מקלט, מהגרי עבודה (בעלי אשרה וחסרי אשרה), ילדים שאינם תושבים, קורבנות סחר בבני אדם, מאויימים פלסטינים, מנועי אזרחות כנגזר מחוק האזרחות והכניסה לישראל, ואף תושבים חוזרים בתקופת ההמתנה. במישור הפרטני, המחלקה מטפלת בפניות של חסרי מעמד אזרחי ומסייעת להם במימוש זכויותיהם מול רשויות מדינת ישראל, קופות החולים וחברות הביטוח. במישור העקרוני, המחלקה מובילה מאבק לשינוי מדיניות ההגירה של מדינת ישראל תוך מתן מענה לזכויות האדם בכלל והזכות לבריאות בפרט. המחלקה פועלת למען יישום עיקרון תושבות חברתית, שיפריד בין הזכות לבריאות למעמד אזרחי ויבטיח שירותי בריאות נאותים לכלל השוהים במדינת ישראל, ללא קשר למעמדם האזרחי. המחלקה פועלת לקידום רפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים של מהגרי העבודה ולהעברתם מהמגזר הפרטי אל קופות החולים. בנוסף, פועלת המחלקה לשם החלת ביטוח בריאות ממלכתי על כלל הילדים השוהים בישראל, למניעת גירוש מהגרים החולים במחלות המסכנות את חייהם ולבלימת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט). המחלקה מפעילה את המרפאה הפתוחה.
בשנת 2010 החלה העמותה לתעד את עדויותיהם של מסתננים מאפריקה לישראל שהגיעו דרך מדבר סיני.
מחלקת שטחים כבושים
המחלקה פועלת לשמירה והגנה על הזכות לבריאות של פלסטינים החיים ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים. המחלקה מייצגת באופן פרטני חולים וצוותי רפואה שגישתם למרפאות ובתי החולים אינה מתאפשרת, ופועלת כנגד מחסומים באזורים אלה. העמותה מסייעת במימון טיפולים רפואיים של מטופלים פלסטינים ובקשר ביניהם לבין בתי החולים בישראל. ברמה העקרונית, מתמקדת המחלקה באיסוף מידע בנוגע להפרת הזכות לבריאות בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, בפרסום מחקרים וניירות עמדה ובשדלנות בישראל ובחו"ל סביב נושא זה. כל זאת במטרה לפעול להכרתה של ישראל במחויבותה, על פי המחלקה, להעניק שירות רפואי לתושבי השטחים, ולאפשר להם גישה חופשית לצורך זה. המחלקה מפעילה מרפאה ניידת.
בין השאר סיפק הארגון מידע עבור דוח גולדסטון, שבו נמתחה ביקורת חריפה על פעילות צה"ל במבצע עופרת יצוקה.[3]
מחלקת תושבי ישראל
המחלקה פועלת על מנת להעלות לסדר היום הציבורי ולהוביל לשינוי של בעיות אקוטיות לדעתה בזכות לבריאות בישראל, שאינן זוכות לקול או ייצוג. דגש מרכזי של המחלקה הוא בקידום נושא השוויון בבריאות ובזמינות ונגישות שירותי הבריאות בין ערבים ליהודים, בין תושבי הפריפריה למרכז, בין עולים לוותיקים ובין עניים לעשירים. המחלקה פועלת לקידום מערכת בריאות ציבורית נגישה ושוויונית לכל, בדגש על נגישותן של קבוצות חלשות באוכלוסייה. המחלקה מזהה בעיות עקרוניות ביישומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי ופועלת למציאת פתרונות מערכתיים להן.
חלק ממאבקי המחלקה כוללים:
- מאבק לאימוץ תקנות מחמירות לניסויים רפואיים מטעם צה"ל בחיילים תוך שמירה על זכויותיהם.[4]
- מאבק לביטול תשלומי ההשתתפות העצמית על שירותים ותרופות הכלולים בסל שירותי הבריאות.
- מאבק לצמצום הפערים בבריאות ובזמינות של שירותי בריאות בין תושבים שונים: פריפריה מול מרכז, עניים מול עשירים, יהודים מול ערבים
- מאבק למען הכללת טיפולי שיניים לקטינים ולקשישים בסל שירותי הבריאות
- מאבק לביטול תיקונים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי העלולים לפגוע במערכת הבריאות הציבורית (למשל במסגרת חוק ההסדרים)
במחלקה פרויקט העוסק בזכות לבריאות של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. הפרויקט פועל על מנת להביא להכרה בכפרים כיישובים לכל דבר, כולל בזכות לגישה לשירותי בריאות נאותים, תשתיות, פיתוח ותחזוקה תברואתית. המחלקה מנהלת מעקב על שירותי הבריאות הקיימים בכפרים הבלתי מוכרים, ופועלת באמצעות הרשויות הרלוונטיות ובאמצעות בג"ץ נגד מה שהיא רואה כהזנחה ואפליה כלפי הכפרים.
בשנת 2012 עתר הארגון עם עמותות נוספות בבג"ץ נגד ההיתר להפעיל שירותי רפואה פרטית בתשלום בבית החולים המוקם באשדוד. העתירה נדחתה והעותרים חויבו בהוצאות משפט בסך של 45,000 ש"ח.[5]
המרפאה הניידת
המרפאה הניידת היא קבוצה של צוותים רפואיים וארגונים המבקרים בערים ובכפרים שביהודה ושומרון לשם אבחון וטיפול רפואי. המרפאה הוקמה בשנת 1989 במטרה להביע סולידריות עם הפלסטינים ולהביע התנגדות לכיבוש, לסייע למערכת הבריאות הפלסטינית ולאתר מקרים רפואיים הדורשים מעקב או סיוע מיוחד. כאשר המרפאה הניידת מאתרת חולים שלא ניתן לטפל בהם במסגרת מערכת הבריאות הפלסטינית, מופנים החולים לטיפול רפואי בישראל. במקרים אלו, צוותי הפניות של רופאים לזכויות אדם מסייעים לחולים בבקשה לאישורי מעבר לישראל, בקביעת תורים בבתי החולים, ובמידת הצורך והיכולת גם מגייסים סיוע כספי לבדיקות ואבחונים. במסגרת המרפאה הניידת מתקיימים סמינרים ואירועים רפואיים ברחבי יהודה ושומרון, שמטרתם סיוע למערך הרופאים הפלסטיני, הידוק האחווה ושיתוף הפעולה בין צוותי הרפואה היהודים והפלסטינים, העשרה רפואית והשתלמויות מקצועיות.
המרפאה הפתוחה
המרפאה הפתוחה ממוקמת ביפו ומספקת שירותי בריאות קהילתיים לאוכלוסיית המהגרים וחסרי המעמד האזרחי השוהה בישראל. המרפאה הוקמה בשנת 1998 כיוזמה של רופאים מתנדבים ובשל הגבלת הזכות לבריאות עבור חסרי מעמד החיים בתחומי ישראל. המרפאה הפתוחה אינה מתיימרת לפתור את כלל בעיותיהם הרפואיות של מהגרים בישראל או להחליף את משרד הבריאות בתפקידו, אלא פועלת על מנת להצביע על הכשלים במדיניות ישראל כלפי מהגרים ולהביע סולידריות עם קהל המטופלים. המרפאה הפתוחה היא היחידה המספקת שירותי רפואה ראשונית ורפואת מומחים ואף הפניות לבתי חולים ומעקב רפואי לקהל חסרי המעמד בישראל, כל זאת ללא תשלום או בעלות סמלית בלבד. המרפאה מאוישת על ידי מתנדבים, החל מעובדי הקבלה והמתורגמנים וכלה ברופאים המומחים. בעוד שבשנותיה הראשונות של המרפאה ביקרו בה בעיקר מהגרי עבודה, כיום כוללת אוכלוסיית הפונים בעיקר פליטים ומבקשי מקלט. בשנים האחרונות המרפאה מטפלת בלמעלה מ-6,000 מטופלים מדי שנה.
צוות ומימון
נשיא העמותה הוא פרופ' רפי ולדן.[6] יו"ר העמותה היא ד"ר מושירה אבו דיא,[7] ומנכ"ל העמותה הוא רן גולדשטיין. לפניו כיהנו בתפקיד רן כהן, חדוה רדובניץ והדס זיו.
מחזור הפעילות של העמותה בשנים 2006–2009 נע בין 7.3 מיליון שקלים (2006) ל-10.8 מיליון שקלים (2009). המימון לעמותה מגיע מהאיחוד האירופי, האו"ם, ממשלות אירופיות וקרנות שונות, בהם: קרן פורד, אוקספם והקרן החדשה לישראל.[8]
בשנת 2014 לא חידשה רשות המיסים את ההכרה בעמותה כמוסד ציבורי לצורך זיכוי ממס הכנסה על תרומות לה, עקב הצהרת העמותה לפיה הכיבוש הישראלי הוא הפרה של זכויות אדם, ובכללן הזכות לבריאות. לדברי הרשות הצהרה זו היא בעלת גוון פוליטי,[9] אך בשנת 2016 חודש האישור לאחר הצבעה בוועדת הכספים של הכנסת.
העימות עם ההסתדרות הרפואית בישראל
באוגוסט 2009 פרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל כי היא מנתקת את הקשרים עם "רופאים לזכויות אדם". יושב ראש ההסתדרות, ד"ר יורם בלשר, כתב כי העמותה מטילה דופי בזירה הבינלאומית ברופאי ישראל. זאת, לאחר שהעמותה פרסמה רשימה של רופאים ישראליים שהשתתפו לטענתה בעינויים של אסירים. יושב ראש הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, פרופ' אבינועם רכס, שבדק את הטענות, הכחיש אותן. העימות בין הגופים נגרם גם משום שנשיאת רופאים לזכויות אדם, ד"ר רוחמה מרטון, חתמה על עצומה בינלאומית להדחתו של בלשר מתפקיד נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית.[10] עוד קודם לכן, ביולי 2009, בתגובה לקורס עזרה ראשונה שהעביר הארגון למפגינים נגד תוואי גדר ההפרדה, כינה בלשר את הארגון "קבוצה פוליטית קיצונית המחופשת לארגון רפואי".[11]
צורכי הביטחון מול זכויות האדם
בהתנגשות בין צורכי הביטחון של מדינת ישראל ובין זכויות האדם של המחבלים העדיפה העמותה את זכויות האדם. דוגמאות:
- לאחר נאום של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, שבו טען כי הנער החשוד בניסיון רצח, אחמד מנאסרה הוצא להורג בידי ישראל, פרסמה ישראל את תמונותיו של מנאסרה מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם במצב קל עד בינוני. ארגון "רופאים לזכויות אדם" הביע מחאה על פרסום התמונות, בנימוק שפרסום תמונתו של קטין בלא אישור הוריו הוא הפרה של חוק הנוער, חוק הגנת הפרטיות וכללי האתיקה הרפואית.[12]
- העמותה הגישה, עם ארגונים נוספים, עתירה לבג"ץ התוקפת את סמכותו של שר הביטחון להורות על הריסת בתי מחבלים כאמצעי הרתעה. העתירה נדחתה.[13]
- בעקבות חדירה של כוח מסתערבים לבית חולים בחברון לשם לכידת מחבל שאושפז שם, פרסמה העמותה הודעת גינוי שבה נאמר: "פעם אחר פעם כוחות הביטחון מפרים את ההגנה המיוחדת שיש לבתי חולים ומתקנים רפואיים ברגל גסה. בכך הם מסכנים חולים, צוות רפואי ומבקרים".[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר של רופאים לזכויות אדם - ישראל
- עמוד רופאים לזכויות אדם-ישראל באתר flickr
- עמוד רופאים לזכויות אדם-ישראל באתר יו טיוב
- רופאים לזכויות אדם - ישראל, באתר גיידסטאר ישראל
- בג"ץ רופאים לזכויות אדם - זכותם של אסירים למיטה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים רותי סיני, הפיליפינית חלתה, הביטוח הציע כרטיס הביתה, באתר הארץ- שלומית שרביט, מרפאת מתנדבים קורסת תחת עומס פליטים חולים, באתר ynet, 20 בפברואר 2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים ורד לי, ולא לשכוח להשיג תרומה של אולטרסאונד נייד קטן, באתר הארץ
הערות שוליים
- ^ אודות העמותה, באתרה
- ^ תמר דרסלר, פרס נובל האלטרנטיבי האירופי - לארגון ישראלי, באתר ynet, 29 באוקטובר 2010
- ^ השפעתם של ארגוני הקרן החדשה לישראל על דו"ח גולדסטון, באתר "אם תרצו", עמ' 43
- ^ הצלחה למאבק רל"א: צה"ל מגביל את הניסויים בחיילים, באתר "רופאים לזכויות אדם"
- ^ בג"ץ 2114/12 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-15 באוגוסט 2012
- ^ http://www.phr.org.il/team/ חברי ההנהלה והצוות], באתר "רופאים לזכויות אדם"
- ^
נטע אחיטוב, "לחלק מהיהודים קשה לקשר בין רופאה טובה לבין ערבייה", באתר הארץ, 6 בפברואר 2019
- ^ באתר הקרן החדשה לישראל
- ^ אור קשתי, רשות המסים מאיימת לשלול הטבות מארגון רופאים לזכויות אדם, באתר הארץ, 25 באפריל 2014
- ^ דן אבן, הארץ, חשש: נתק בין ההסתדרות הרפואית ו"רופאים לזכויות אדם" יפגע בתפקוד מערכת הבריאות, באתר וואלה!, 11 באוגוסט 2009
- ^ Cnaan Liphshiz, Top doctor slams group's first aid course for West Bank protestors, Haaretz, July 11, 2009
- ^ פוסט בדף פייסבוק של "רופאים לזכויות אדם"
- ^ דנג"ץ 360/15 המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר זלצברגר ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-12 בנובמבר 2015
- ^ נועם אמיר, יאסר עוקבי, לוחם התחזה ליולדת: כך נלכד המחבל בבית החולים בחברון, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2015
26427580רופאים לזכויות אדם