רועה הולנדי
רועה הולנדי הוא גזע כלבים.
היסטוריה של הגזע
במאה ה-19, לא היו בהולנד אזורי אחו מגודרים עבור צאן, סוסים ובקר. כיוון שכבשים אינן בררניות במזונם ואילו סוסים ובקר כן, נלקחו הכבשים לאזורי מרעה בהם צמח צמח הערער (Heather, Juniper), הנפוץ מאוד בהולנד, אשר כשליש מאדמותיה הן חולית. הכבשים שיבחו את הקרקע, ועל מנת שמערכת ההשבחה תיצלח, היה מובל הצאן מדי יום מהחווה לשטח ובסוף היום חזרה לחווה. כלבי הרועים היו מובילים את העדרים ושומרים עליהם בשטח. תפקיד נוסף שהיה לכלבים הוא לשאת משא על גבם ובכך לעזור לרועים. בעקבות התפתחויות תעשייתיות שונות כמו פיתוח דשנים כימיים, יצירת סיבים סינתטיים להלבשה וכדומה, החלו להצטמצם משמעותית עדרי הכבשים ועימם מספרם של הכלבים, והשניים החלו להעלם מהנוף ההולנדי. על מנת לשמר את הגזע, הוקם בשנת 1898 מועדון הגזע- NH.
ההולנדר הוא התחרותי ביותר מבין כלבי הרועים ולכן ניתן לראותו ממלא קשת רחבה של תפקידים שונים כגון - רעייה, כלב שמירה, גישוש, תחרויות משמעת, כגון ה-KNPV, ותחרויות זריזות. הוא בעל יכולת נדירה לזהות בצורה ברורה מצב מסוכן או עדין, ולפעול בעורמה, אשר אותה קשה כיום למצוא בגזעיים אחרים אך ניתן לראות עדיין אצל זאבי הבר. בשנים הראשונות לפיתוח הגזע, הוא לא ניחן בהופעה חיצונית מפוארת, משום שהדגש הושם על יכולת העבודה/ הרעיה בלבד. עובדה זו מסבירה את הישארות הגזע בצלם של הרועה הגרמני והבלגי אשר זכו בשל הופעתם החיננית לפופולריות רבה. עם זאת, בשנים האחרונות, עולה קרנו של כלב הרועים ההולנדי והוא משמש כוחות צבא ומשטרה רבים ברחבי אירופה, ובמשטרת ארצות הברית, כמו כן בישראל משמש הגזע את יחידת עוקץ.
בתחום האזרחי משמשים כלבי רועה הולנדי בתחומי ספורט-כלבני מגוון ביותר. כמו כן משמש הגזע ככלב נחייה.
מבנה כללי
הרועה ההולנדי, או בכינוי החיבה המקומי - ההולנדר, לא פותח כדי להתאים לאידיאל, או אוטופיה של אדם אחד, אלא צמח באופן טבעי בהתאם לצרכים המקומיים. עובדה זו מסבירה את חסינותו הבולטת בפני מחלות, את החוסר המובהק במחלות העוברות בתורשה ואת יציבות אופיו. כאשר הוקם מועדון הגזע נוצרו ספקות רבות בדבר אחידות, או יותר נכון, טוהר הגזע. בתיאור הגזע הראשון הוצגו שישה סוגי כלבי רועה הולנדי שנבדלו זה מזה בסוגי פרווה שונים: שיער מתולתל, שיער ארוך עומד, שיער ארוך בינוני, שיער קצר, שיער ארוך שוכב ושיער זיפי. ידוע שאותם האנשים שהקימו את המועדון, ביניהם M.Kessler ו J.Steijnd שמאוחר יותר הקימו את ה- KNPV (עמותת כלבי המשטרה ההולנדית), אהבו כלבי רועים באופן כללי, כך שסוג הרועה לא היה ממש משנה והבלבול היה בשיאו – לזירת התצוגה נכנסו יחדיו רועה הולנדי עם רועה בלגי, על מנת להראות את הדמיון בין השניים. בסופו של דבר פוצלו הגזעים והמועדון מנה כלבי רועה הולנדי בלבד.
עד לשנת 1914 היו שינויים רבים בתקן הגזע. הרצון העז להבדיל את הגזע באופן מוחלט משאר זני הרועים הובילו מדי פעם להגדרות מחדש. השינויים המשיכו להופיע עד לשנת 1960. שילובים גנטיים עם זנים שונים נעשו ללא הרף, וניסיונות לשמר מטען גנטי כזה או אחר, לא הובילו אז לתוצאות המבוקשות, אשר כל פעם התגלו כשונות מהקודמות להן. כיום ידוע על למעלה מ - 2000 פרטים של רועה הולנדי קצר שיער, כמחצית מכך מספרם של אלה עם השיער הארוך ומספרם של בעלי השיער הזיפי, ממוקם אי שם באמצע. עדיין ישנם רועים הולנדיים בעלי רקע לא ידוע שלא קיבלו אישור מטעם ה-הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות אולם אין זה אומר שלא יודעים מאין הגיעו, ואלו הם למעשה הרועה ההולנדי הטבעי.
הזכר בגזע זה, הוא בעל מראה שרירי וחסון, הנותן הופעה סימטרית. בטנו משוכה למעלה ונותנת מותן צר יותר, וחזה עמוק ורחב. האף חייב להיות שחור ומסיכה שחורה על כל הפנים- מועדפת על המגדלים עצמם. האוזניים זקופות ומחודדות, בדרך כלל בעלות צבע כהה, הזנב מעוקל קלות בקצהו, ועל הציפורניים וכפות הרגליים להיות שחורות.
גובה הכלב- 55-63 ס"מ, משקל- 25-35 ק"ג, ותוחלת חייו כ- 14 שנים.
אופי
בקרב משפחה, זהו כלב המרעיף חיבה בצורה נדירה, נאמן מאוד למגדלו ולכל בני המשפחה. מדהים בסבלנותו עם ילדים ותמיד יהיה נאמן להם ופעמים רבות ימצא בחברתם דווקא. כלב הרועים ההולנדי הוא כלב פעיל, אנרגטי וערני. בהיותו כלב רועים וכלב חוות, מסתדר מצוין עם כלבים בני אותו הגזע, ואף עם חיות אחרות. הוא אינטליגנטי, קל מאוד לאילוף, בעל תשוקה עזה ללמוד פקודות חדשות ויוצר בהבנה לקסיקון מילים נרחב.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רועה הולנדי |
- על רועה הולנדי, מתוך "פטציקלופדיה", MyPet
- על רועה הולנדי, מתוך petking
26438032רועה הולנדי