רוסלאן
רוּסְלָאן (בכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) הייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה, ולמעשה גם האחרונה, שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה כ-700 נוסעים. "רוסלאן" נחשבת לסנונית הראשונה שפתחה את תקופת העלייה השלישית, אף שלמעשה הייתה אחת האוניות האחרונות שהגיעו לחופי יפו באותה שנה.
קורות ההפלגה
ארגון העולים היה מבצע מסובך. הימים ברוסיה היו מלאי תהפוכות, השלטון התחלף במהירות בין הבולשביקים לכוחות המתנגדים, רוסיה הייתה בעיצומה של מלחמת אזרחים. העולים היו צריכים להוכיח את זכאותם לעלייה כ"פליטים מארץ ישראל" שנתקעו ברוסיה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. לצורך כך התקיימו קורסים ל"הכשרת פליטים" מארץ ישראל בו למדו המבקשים פרטים שונים על הארץ. הפלגתה של האוניה מאודסה נמשכה 21 יום: "רוסלאן" הפליגה בסוף נובמבר 1919 מנמל אודסה שבדרום אוקראינה ועגנה בנמל יפו ב-19 בדצמבר 1919, נר שלישי לחנוכה כ״ז בְּכִסְלֵו תר״פ. ההפלגה לוותה בקשיים ובעיות, בכל הנמלים בהם עגנה לא הורשו הנוסעים לרדת מחשש שמא הנוסעים הינם בולשביקים שמטרתם להסתנן ולחולל מהפכות.
מצטטת זהבה בקמן את אליהו הגלעדי, שנמנה עם העולים:
בשנת 1919, כשדרום אוקראינה נכבשה על ידי חיילות דניקין ה"לבנים", פנה הוועד האודיסאי לשלטונות בבקשה לאפשר לתושבי פלשתינה לחזור לבתיהם. בדרכים שונות הושג הרישיון ואז החלה מלאכת הזיופים של תעודות לידה מפלשתינה וצורפו לרשימה של תושבי צפת מאות אנשים שהיו להם זיקה וקשרים לארץ.
דמויות בולטות בין הנוסעים
דמויות בולטות ברשימת המפליגים, אשר השפעתן על היישוב ועל מדינת ישראל ניכרה בשנים שלאחר מכן, זיכו את הרוסלאן בתואר "המייפלאואר הציונית". מבין הנוסעים על הרוסלאן: ההיסטוריון יוסף קלוזנר, האדריכלים זאב רכטר ויהודה מגידוביץ', עורך "הארץ" לעתיד משה יוסף גליקסון, אריה נבון בן ה-10, לימים קריקטוריסט וצייר, שעלה עם משפחתו, הרקדן ברוך אגדתי, הוריה של הטייסת זהרה לביטוב, ישראל גורי (לעתיד חבר הכנסת ואביו של המשורר חיים גורי), המשורר יונתן רטוש ואמו, הרופא הגלילי ד"ר שניאור זלמן אביגדורי, ד"ר חיים יסקי, מנהל בית החולים הדסה שנרצח בשיירת הרופאים ב-1948, הרופא אריה דוסטרובסקי ובתו יוכבד דוסטרובסקי, לימים מייסדת האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, הציירים פנחס ליטבינובסקי ויצחק פרנקל, רוזה כהן אמו של יצחק רבין, הפסל משה ציפר, חברת הכנסת הראשונה רחל כהן-כגן (החתומה על מגילת העצמאות), ד"ר ברוך ניסנבוים, מייסד מד"א בחיפה, שמואל נבון ורבים אחרים. באונייה זו חזרו לארץ רחל המשוררת, השחקן מאיר תאומי והאמן יוסף קונסטנט.
לקריאה נוספת
- אריה רפאלי (צנציפר), במאבק לגאולה, ספר הציונות הרוסית ממהפכת 1917 עד ימינו, תל אביב: הוצאת דבר ועיינות, תשט"ז-1947, עמ' 156-154.
- זאב הים. נתיבי ים - תולדות הספנות הישראלית. תל אביב, הוצאת מלוא בשיתוף עם חבל ימי לישראל, תשל"ב-1972. עמ' 189-190.
- רב חובל הלל ירקוני. הים, האנייה ועם ישראל. חיפה, פרדס הוצאה לאור, 2009. הערך "רוסלאן", עמ' 253.
קישורים חיצוניים
- תמונת הרוסלאן באתר berkovich-zametki.com
- אניית הבכורה של המנדט מאת ד"ר מרדכי נאור סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל.
- גור אלרואי, 'רוסלאן' – האומנם הסנונית הראשונה המבשרת את בוא ה'עלייה השלישית'?, קתדרה 107, אפריל 2003, עמ' 80-63
- עשור לעולי רוסלאן, דבר, 31 בדצמבר 1929
- רוסלאן הגיעה בנר שלישי, דבר, 25 בדצמבר 1959
פגישה חגיגית של עולי רוסלאן בתל אביב, יומני כרמל, 1936 (התחלה 0:21)- חן מלול, החיים הפרועים בבטן אניית המעפילים רוסלאן, באתר הספרייה הלאומית, דצמבר 2017
22740423רוסלאן