רולה פלויד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רוֹלָה פלוידאנגלית: Rolla Floyd;‏ 5 באוקטובר 1832, בלו היל (אנ'), מיין - 4 באוקטובר 1911, ירושלים) היה חבר המושבה האמריקנית ביפו וממדריכי התיירים הראשונים בארץ ישראל.

קורות חייו

בית פלויד (לימים בית תיאודור זנדל) ברחוב אורבך 17 במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו

בשנת 1866 הגיעה ליפו קבוצה בת 157 איכרים ממדינת מיין בארצות הברית, בהנהגת הכומר המורמוני לשעבר ג'ורג' ג'ונס אדמס, והקימה במקום מושבה. בתחילה התגוררו המהגרים החדשים באוהלים ובתנאים קשים עד קבלת האישור מהטורקים לבניית המושבה. בתקופה זאת נפטר בנו של פלויד[1]. המושבה נתקלה בקשיים רבים ובסופו של דבר ננטשה בשנת 1868, מרבית תושביה עזבו את ארץ ישראל, ובתיה נמכרו לקבוצת הטמפלרים הגרמנים. רולה פלויד ואשתו תיאודוציה (דוֹשָה) היו חברים בכנסיית המשיח (Church of the Messiah) של אדמס, אשר התפצלה מן התנועה המורמונית, אך לא עזבו את ארץ ישראל עם פרוקה. בהגיעם ממיין הביא איתו מרכבת סוסים (אשר הייתה קרויה בתקופה זאת דיליז'אנס) מסוג Maine Spring Wagon הראשונה מסוג זה בארץ ישראל. אחרי שנתיים בארץ דיבר ערבית שוטפת וב-1867 יסד את קו המרכבות הראשון בארץ ישראל בין יפו לירושלים. על מנת שיוכל להדריך תיירים השתלם בגאוגרפיה של ארץ ישראל ובכתבי הקודש ובהיסטוריה של אתרי התיירות בארץ.

ב-1 במאי 1868 חתם רולה פלויד חוזה בלעדיות עם השלטונות בהולכת נוסעים (בין אם בכירכרה או בין על גבי סוסים)[2] אך אחרי שמונה חודשים משלא קיבל את שכרו ביטל את העסקה.

עם פרוק המושבה עבר לירושלים יחד עם קבוצה קטנה של בני המושבה שכללה את הרברט קלארק (לימים סגן הקונסול האמריקאי בארץ ישראל). פלויד היה אח בלשכת ברקאי של הבונים החופשיים, ולימים היה אף נשיא הלשכה. אח נוסף בלשכה, ערבי נוצרי ממוצא לבנוני בשם אלכסנדר הווארד (במקור - אסכנדר עוואד), שימש כנציג חברת התיירות תומאס קוק בארץ ישראל.

בסתיו 1879 חתם על הסכם העסקה בחברת קוק. במסגרת תפקידו נודע פלויד כמדריך תיירים מעולה, בעל כישרונות לוגיסטיים, וידע רב. בין היתר היה פלויד המדריך הצמוד של מבקרים נודעים כמו יוליסס ס. גרנט (בשנת 1878) ויורש העצר האוסטרי (בשנת 1881), בביקורם בארץ ישראל. לאחר מריבה עם תומאס קוק הפך פלויד למדריך תיירים עצמאי. המאבק בין החברות היה כוחני. חברת קוק חייבה את כל ספקיה לחתום בחוזה על סעיף שמנע מהם לעבוד עם פלויד, אך פלויד המשיך לזכות בהצלחה רבה כמדריך.

בנובמבר 1902 יושרו ההדורים בין פלויד וקוק והוא חזר לעבוד עם החברה.

פלויד התאלמן ב-1899 ונשא לאישה את מרי ג'ין קלארק לייטון (בתה של אלן קלארק) . הוא הלך לעולמו בשנת 1911 ונקבר בבית הקברות הנוצרי בעמק רפאים (הסמוך למושבה הגרמנית בירושלים).

בית פלויד בירושלים

כאמור, עם פרוק המושבה האמריקאית ביפו עבר פלויד לירושלים לבית שאותו רכש בפינת הרחובות אגריפס וקינג ג'ורג'. בית זה הפך למרכז של הקהילה המורמונית בירושלים, ומקום ביקור לצליינים המורמונים אשר הגיעו אל העיר. את חצר ביתו חילק ליחידות דיור קטנות ורבות. בימי ראשית העלייה השנייה הושכרו יחידות אלו לצעירים, בני העלייה, אשר עבדו כפועלים בירושלים וכתלמידים בבצלאל - ונודעו בתור 'קומונת הסתתים'. בין הצעירים אשר התגוררו בחצרו היו אלכסנדר זייד, יצחק בן-צבי ורחל ינאית ודוד בן-גוריון.

בשנת 1911 הגיע רולה פלויד לסיכום עם ריז ג'נקינס, שליח 'העצרת הכללית' המורמונית על מכירת הבית תמורת 25 אלף דולר, ואולם לבסוף, לאחר מותו של פלויד, החלה התנועה המורמונית לשכור את הבית שכונה 'בית הקדושים' מאשתו. בקיץ 1913 הוקם בבית בית ספר שמנה 45 תלמידים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עזבה משפחת פלויד את הארץ, אך ג'נקינס נשאר והמשיך לנהל את בית הספר. עם נסיגת הטורקים מירושלים נלקח ג'נקינס לבית כלא בדמשק.

לימים הקים בנו של פלויד, אלברט, את קולנוע עדן במקום[3].

ספרים שכתב

  • Bible Witnesses from Bible Lands: Verified in the Researches of the Explorers and Correspondents of the American Holy Land Exploration by Robert Morris, John Sheville, and Rolla Floyd.
  • Letters from Palestine: 1868-1912, written by Rolla Floyd and edited by Helen Palmer Parsons, 1981.
  • A general programme and itinerary for Palestine and Syria: With detailed routes for trips of from 10 to 30 days by Rolla Floyd

לקריאה נוספת

  • אייל יעקב אייזלר, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו וייחודה במסגרת פעילות העולם הנוצרי בא"י בשלהי השלטון העות'מאני (1866-1914), עבודת גמר לקראת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אילן שחורי, אמריקה זה כאן
  2. ^ יעקב ינון, סביב כיכר השעון : לסייר ביפו עם יד בן-צבי הוצאת יד בן צבי עמוד 317
  3. ^ אייל מירון, נירית שלו-כליפא, נחלאות בלב העיר, הוצאת יד בן צבי, 2003, עמוד 34
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0