רוחמה חזנוב
| לידה |
14 באוגוסט 1912 ביירות, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1994 (בגיל 82) עין חרוד איחוד, ישראל |
רוחמה חזנוב (14 באוגוסט 1912, ביירות, האימפריה העות'מאנית – 30 באוקטובר 1994, עין חרוד איחוד, ישראל) הייתה סופרת ומחנכת ישראלית. חברת קיבוץ עין חרוד איחוד.
ביוגרפיה
חזנוב נולדה ב-14 באוגוסט 1912 בביירות תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. הוריה, רבקה ושאול חזנוב, היו עולים ציוניים מרוסיה, שיצאו מהארץ כדי להתבסס כלכלית. היא גדלה בחלב בסוריה. אביה, שניהל שם סניף של "כרמל מזרחי" נתן לילדיו חינוך עברי והחדיר בהם געגועים לארץ על ידי סיפוריו על גדרה ושירים ארץ ישראליים שלימדם.[1]
ב-1922, כשהייתה בגיל עשר, התייתמה מאביה שנפטר מטיפוס. משפחתה שבה לארץ ישראל, והתיישבה בגדרה, אצל אחיו של אביה יעקב שלמה חזנוב, שהיה מראשוני עולי ביל"ו וממייסדי גדרה. חודש לאחר מכן נפטר גם הדוד ונותרו שתי אלמנות ומספר ילדים להתפרנס מעבודת המשק.[2]
חזנוב למדה בסמינר 'מזרחי' בירושלים שם קיבלה תעודת הוראה. היא הצטרפה לתנועת הנוער המחנות העולים. מאוחר יותר יצאה להכשרה ונשלחה ב-1932 לקיבוץ עין חרוד שם עסקה בטיפול בילדים, בבתי הילדים עבדה 15 שנה.
חזנוב השלימה לימודי תואר ראשון בספרות עברית ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים ומאוחר יותר סיימה גם תואר שני.
ב-1945 החלה לעבוד עם ילדים עולים מסוריה, וב-1948 עם ילדים עולים מעיראק. היא לימדה בבית הספר היסודי בעין חרוד, ובהמשך ספרות והיסטוריה בבית ספר תיכון.
קריירה ספרותית
בצעירותה פרסמה סיפורים קצרים בעלוני קיבוץ עין חרוד, במוספי הספרות ובכתבי העת: "מאזניים", "מבפנים", "צרור מכתבים", "הדור" ועוד. בנוסף פרסמה מאמרים בנושאי חינוך.
ב-1945 החלה בכתיבת ספרה "גדרות", שראה אור ב-1950 בהוצאת עם עובד. הספר עוסק בעלייתם של הביל"ויים לארץ ישראל והתיישבותם במושבה גדרה. היא מתארת את האירועים ההיסטוריים דרך סיפור חייה של משפחתה שלה. קטעים מהרומן כונסו באנתולוגיה שערכה יפה ברלוביץ "שאני אדמה ואדם" (2003). ספרה השני, "אמא, מה הויה בנו", פורסם ב-1977, ואף הוא מתאר את חיי ההתיישבות בארץ ישראל לפני קום המדינה. בנוסף, פרסמה עם בעלה, הסופר דוד מלץ את קובץ הסיפורים "שני סיפורים ואחד".[1][3]
חיים אישיים
בעין חרוד פגשה את הסופר דוד מלץ (1899–1981) לאחר פרידתו מהסופרת יהודית מנש, ונישאה לו ב-1933. מנישואים אלו נולדו להם שתי בנות: רינה ונגה.
חזנוב נפטרה ב-30 באוקטובר 1994, בביתה בקיבוץ עין-חרוד איחוד.[4]
ספריה
- 1950 – גדרות – הוצאת עם עובד, מהדורה שנייה, 1981
- 1977 – אמא מה הויה בנו – הוצאת עקד
- 1981 – שני סיפורים ואחד – הוצאת הקיבוץ המאוחד – הסיפור "המאמין אתה?"
- 1989 – שבתי אלייך גדרה – לזכרו של ד"ר משה מינץ, מייסד בית העם בגדרה
לקריאה נוספת
על המחברת ויצירתה:
- דור, משה. הכתיבה היא ענין פרטי בעיני רוחמה חזנוב מעין חרוד. מעריב, על ספרות ואמנות, ח' בכסלו תשל"ב, 26 בנובמבר 1971, עמ' 33, 35 <המשך>
- שה-לבן, יוסף. דמויות ראשונים בספרות הארצישראלית (העליות הראשונה והשניה). קטיף, כרך ג' (תשכ"ה), עמ' 127–137.
- ברלוביץ, יפה. "בחיפוש אחר דיוקן ה'ארץ-ישראלית' בספרות הנשים בתקופת היישוב". "ביקורת ופרשנות" 34. 2000. 113-91;
- כצנלסון-שזר, רחל. "רשימות". "דבר הפועלת" ט"ז (6). 1950. 156-155.
על "גדרות"
- אבישי, מרדכי [מ. אבי שלמה]. "גדרות". על המשמר, ספרות, ט' בניסן תשמ"ב, 2 באפריל 1982, עמ' 7.
- בן-שאול, משה. "גדרות". מעריב, ספרות, ג' באדר תשמ"ב, 26 בפברואר 1982, עמ' 30.
- ברלוביץ, יפה. בחיפוש אחר דיוקן ה"ארץ-ישראלית" בספרות הנשים בתקופת היישוב. בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 34 (2000), עמ' 91–113 <דנה, בין היתר, ברוחמה חזנוב וספרה "גדרות">
- כצנלסון-שזר, רחל. רשימות. דבר הפועלת, שנה ט"ז, גל' 6 (תמוז תש"י), עמ' 155–156.
- מרגלית, נעמי. דור ראשון. מעריב, ספרות, י"ג בסיון תשמ"ב, 4 ביוני 1982, עמ' 35.
- סלע, אורי. בגדרה בשנות העשרים. ידיעות אחרונות, ספרות, כ"ט בכסלו תשמ"ב, 25 בדצמבר 1981, עמ' 5.
- שה-לבן, יוסף. לספרותנו נוסף. במעלה, כרך כ', גל' 5 (כ"ח באדר תש"י, 17 במארס 1950), עמ' 83.
- שה-לבן, יוסף. רוחמה חזנוב: גדרות (סיפור). דבר, 10 בפברואר 1950, עמ' 4.
- תמרי, מ. רוחמה חזנוב: גדרות. דבר, 16 ביוני 1950, עמ' 4.
על "אמא, מה הויה בנו"
- מאיר, עפרה. בין המציאות להגות. עלי שיח, כרך 7–8 (1979), עמ' 332–335.
- סלע, אורי. משפחה בכפר. ידיעות אחרונות, ספרות, ה' באלול תשל"ז, 19 באוגוסט 1977, עמ' 2.
- פרידלנדר, יוסף. סיפורה של אשה. מאזנים, כרך מ"ו, גל' 1 (כסלו תשל"ח, דצמבר 1977), עמ' 64–65.
על "שני סיפורים ואחד" לדוד מלץ ורוחמה חזנוב
- בן-מרדכי, יצחק. שניים שאינם אחד. מאזנים, כרך נ"ד, גל' 6 (אייר תשמ"ב, מאי 1982), עמ' 50.
- בן-שאול, משה [מש"ב]. שניים שלו, אחד שלה. מעריב, ספרות, כ"ב בכסלו תשמ"ב, 18 בדצמבר 1981, עמ' 46.
- טנא, אבי. שכול ואהבה. דבר, משא, כ"ג בחשון תשמ"ב, 20 בנובמבר 1981, עמ' 19.
קישורים חיצוניים
- דף הנצחה לרוחמה חזנוב באתר של עין חרוד מאוחד
- שולה, רק ללדת! – סיפור מאת רוחמה חזנוב – מעריב, 24 באפריל 1974
- שוב באתי אליך – סיפור מאת רוחמה חזנוב – מעריב, 25 בספטמבר 1974
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דף הנצחה למלץ-חזנוב רוחמה ז"ל, באתר עין־חרוד איחוד
- ^ משה דור, מעריב, הכתיבה היא ענין פרטי בעיני רוחמה חזנוב מעין חרוד, באתר אוסף העיתונות, הספרייה הלאומית, 26 בנובמבר 1971
- ^ רוחמה חזנוב, באתר אוצר הספרות העברית
- ^ רוחמה חזנוב, באתר library.osu.edu
