רוזלין טרבורג-פן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רוזלין טרבורג-פן (באנגלית: Rosalyn Terborg-Penn;‏ 22 באוקטובר 1941 – 25 בדצמבר 2018) הייתה פרופסורית אמריקאית להיסטוריה וסופרת. היא התמחתה בהיסטוריה אפריקאית-אמריקאית ובהיסטוריה של נשים שחורות. ספרה "African American Women in the Struggle for the Vote, 1850-1920" היה פורץ כאשר שחזר את ההיסטוריה של נשים שחורות בתנועה למען זכות הצבעה לנשים בארצות הברית. היא הייתה חברת סגל באוניברסיטת מורגן.[1][2]

תחילת דרכה

רוזלין מריאן טרבורג נולדה בברוקלין, ניו יורק. אמה ז'אן טרבורג (לבית ואן הורן, 1916 - 2007) הייתה פקידה מאינדיאנפוליס, ואביה ז'אק טרבורג (d.1997) היה מוזיקאי ג'אז יליד סורינם.[1][3] בשנת 1951 עברה המשפחה לקווינס, שם היא סיימה את לימודיה תיכון בשנת 1959. בשנת 1963 סיימה טרבורג תואר בהיסטוריה בקווינס קולג', אוניברסיטת העיר ניו יורק. טרבורג עברה לוושינגטון די. סי., שם סיימה תואר שני בהיסטוריה הדיפלומטית של ארצות הברית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. את הדוקטורט שלה סיימה טרבורג באוניברסיטת הווארד בהיסטוריה אפריקאית-אמריקאית לפני 1965.[2]

תחילת אקטיביזם

בעודה בקווינס קולג', היא הייתה חברה מייסדת בסניף NAACP של המכללה. טרבורג עמדה בראש מחאה כאשר בית הספר לא הרשה למלקולם X לדבר בקמפוס. היא גם ארגנה טיולים לסטודנטים, כולל נסיעה למחוז פרינס אדוארד בווירג'יניה, שם נסגרו בתי הספר על ידי פקידי משרד החינוך המקומי בהתנגדות לאינטגרציה גזעית. שם, טרבורג וסטודנטים אחרים לימדו תלמידים שחורים. היא נסעה לקרולינה הצפונית כדי לצפות בתמיכה למחאה שערכו תושבים שחורים נגד חנות הכלבו "וולוורת'ס", אשר סרבה לתת שירות ללקוחות שחורים. כשהגיעה לוושינגטון די. סי. כדי ללמוד באוניברסיטת ג'ורג 'וושינגטון, היא הצטרפה לסטודנטים למען זכויות האזרח, שדולה לקידום חוק זכויות האזרח של 1964.[2]

קריירה

בשנת 1969 החלה טרבורג-פן ללמד באוניברסיטת מורגן סטייט (MSU).[2] היא פיתחה את תוכנית הדוקטורט הראשונה להיסטוריה ב-MSU.[4] היא הייתה חברת סגל גם באוניברסיטת מרילנד, ובמכללת הווארד.[2] בשנת 1977 היא ייסדה את איגוד ההיסטוריוניות השחורות, ושימשה כנשיאה הראשונה של הארגון.[1] היא פרשה מתפקידה באוניברסיטה ב-2009, עם התואר פרופסור אמריטה.

במהלך לימודי הדוקטורט שלה זכתה טרבורג-פן בפרסים על כתיבתה. המחקר שלה על סופרג'יסטיות שחורות היה לבסיס לעבודתה החלוצית עשרים שנים מאוחר יותר. במהלך הקריירה שלה כהיסטוריונית, היא גם עכרה מחקר על נשים בתפוצה האפריקאית, כחלק מעבודה זו, היא חקרה גם את שורשי משפחתה באיים הקריביים, דרום אמריקה, ואירופה, ועזרה להקים את האגודה לחקר התפוצה האפריקאית העולמית.

הכרה בסופרג'יסטיות השחורות

ב-1998 פרסמה את ספרה African American Women in the Struggle for the Vote, 1850-1920. העבודה ביקרה את ההיסטוריה המקובלת לגבי תנועת הנשים למען הכרה בזכות הבחירה בארצות הברית בנושא מחיקת התרומות של נשים שחורות. ההיסטוריה של הסופרג'יזם, על פי טרבורג-פן, קיבלה את צורתה מפי מנהיגות לבנות כמו סוזן ב. אנתוני ואליזבת קיידי סטנטון, אשר נתנו קרדיט לאחיותיהן הלבנות והתעלמו מן השחורות. לעומת זאת, היא זיהתה יותר מ-120 נשים שחורות ששיחקו תפקידים משמעותיים במאבק על ההצבעה, שלא זכו להכרה,[1] ביניהן, מרי צ'רץ' טרל ושרה פרקר רמונד. הספר מנה גם מאות נשים נוספות מהתנועה ששמן לא ידוע, ונשמטו מן ההיסטוריה. הספר טען שכאשר מטרותיהן של פעילות שחורות היו שונות מאלה של מקבילותיהן הלבנות בסוגיות של דיכוי גזעני, ההיסטוריה נכתבה עם נשים לבנות במרכזה. העבודה נחשבת לעבודת הסמינלית בהיסטוריה של נשים אפריקאיות-אמריקאיות.

הספר יצא כתגובה לסדרת הספרים "History of Women’s Suffrage", עבודה בת שישה כרכים, שכתיבתה החלה בשנת 1881, ונערכה על ידי אנתוני, סטנטון, ומטילדה ג'וסלין גייג'. ההיסטוריה הזאת התקבלה כתורה היסטורית, ואילו לא הופיעו בה אף אחת מן הנשים השחורות שנכחו באסיפות סופרג'יסטיות, ארגנו מועדונים וכנסים, וקידמו את המטרה. מאז צאת ספרה של טרבורג-פן, עלתה ביקורת על אמירות גזעניות של אנתוני, בעיקר בטענתה שיהיה זה שערורייתי שגברים שחורים יקבלו את הזכות להצביע לפני נשים [לבנות].

טרבורג-פן סיפרה בכנס של אקדמאיות שחורות בשנת 2008 שהיא נתקלה בגזענות רבה וכן סקפטיות וביטול, הן מצד קולגות והן מצד מוריה באקדמיה, לגבי עבודתה, שהייתה ראשונה בסוגה לפני התקופה הדיגיטלית. היא אמרה שהייתה צריכה "להילחם בשומרי הסף של מגדל השן, אשר לעיתים קרובות פוסחים על, או פוטרים את עבודתם של היסטוריוניות שחורות, ובמיוחד של אלו מאיתנו שעובדות באוניברסיטאות שחורות... ועם זאת, עשינו דרך במקום בו לא הייתה דרך."[1]

חיים אישיים

טורברג הייתה נשואה לזמן קצר בעודה סטודנטית בקווינס. ב-1968 נישאה בשנית, הפעם לוויליאם תומאס פן. השניים התגרשו בשנת 1990. נולדה להם בת אחת.

טובורג-פן נפטרה בביתה שבמרילנד, ב-25 בדצמבר 2018, בגיל 77, מסיבות טבעיות.

עבודות נבחרות (באנגלית)

  • African American Women in the Struggle for the Vote, 1850-1920. Indiana University Press. 1998. ISBN 0-253-21176-X.
  • Sharon Harley; Rosalyn Terborg-Penn (1997). The Afro-American Woman: Struggles and Images. Black Classic Press. ISBN 978-1-57478-026-0.
  • Terborg-Penn, Rosalyn and Andrea Benton Rushing. Women in Africa and the African Diaspora: A Reader. Washington: Howard University Press (1997). מסת"ב 0882581945
  • Robert L. Harris; Rosalyn Terborg-Penn (13 באוגוסט 2013). The Columbia Guide to African American History Since 1939. Columbia University Press. pp. 16–. ISBN 978-0-231-51087-5. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוזלין טרבורג-פן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Seelye, Katharine Q. (4 בינואר 2019). "Rosalyn Terborg-Penn, 77, Dies; Historian Recognized Black Suffragists". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 "Rosalyn Terborg-Penn". EducationMakers. The History Makers.
  3. ^ Jr, Robert Hilson. "Jacques Terborg, 88, skycap, jazz musician". baltimoresun.com (באנגלית אמריקאית).
  4. ^ "Dr. Rosalyn Terborg-Penn, Professor, Emerita Morgan State University". Kuumba Speakers Series. Association for Black Culture Centers.



ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רוזלין טרבורג-פן".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39085145רוזלין טרבורג-פן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רוזלין_טרבורג-פן&oldid=2672338"