רווחים כלואים
הכינוי "רווחים כלואים" ניתן בישראל לרווח שנצבר בחברה ואינו משמש לפעילותה העסקית אלא להשקעה פסיבית, כדרך לצמצם את מס ההכנסה על רווח זה. במרוצת השנים יזם משרד האוצר פעמים אחדות תיקוני חקיקה, שמטרתם מיסוי רווחים כלואים לשם הגדלת הכנסות המדינה.
פעילותה של חברה מיועדת להשגת רווח לבעלי מניותיה. על הרווח של החברה מוטל מס חברות, ששיעורו כ-25%. כאשר הרווח שלאחר מס מחולק לבעלי המניות גדיבידנד, חל עליו מס דיבידנדים ששיעורו כ-25%, כך ששיעור המס הכולל במיסוי דו-שלבי זה הוא כ-50%, בדומה לשיעור המס השולי החל על הכנסתו של יחיד. רווח שאינו מחולק כדיבידנד משמש את החברה בשתי דרכים:
- להרחבת פעילותה העסקית, בדרך של רכישת חברות אחרות, פיתוח מוצרים חדשים, הקמת קווי ייצור נוספים וכדומה.
- להשקעה פסיבית, בשוק ההון או בנדל"ן.
פעמים אחדות יזם משרד האוצר צעדים שיובילו למיסוי רווח המשמש להשקעה פסיבית, שזכה לכינוי "רווחים כלואים".
חוק לעידוד השקעות הון
ערך מורחב – חוק לעידוד השקעות הון
תיקון מס' 69 והוראת שעה, שכונה "חוק הרווחים הכלואים" ואושר בכנסת ב-5 בנובמבר 2012,[1] בא להסדיר את תשלום המיסים של חברות שהותירו את רווחיהן בישראל מבלי להשקיעם בהרחבת עסקיהן, כדי ליהנות מפטור ממס על פי החוק לעידוד השקעות הון. התיקון לחוק איפשר לחברות להוציא כדיבידנד, בפרק זמן מוגבל של שנה, את רווחיהן שהופקו בישראל תמורת תשלום מס של פחות מ-10% (לעומת מס החברות של 25%).[2]
טרם תיקון 69 לחוק לעידוד השקעות הון, קבע החוק מסלולי הטבות שונים לפי אופי המפעל ומיקומו. לפיכך, נהנו חברות תעשייתיות מפטור ממס בגין הכנסותיהן למשך תקופה של 7 עד 15 שנים, פטור שנועד לעודד את החברות להשקיע את רווחיהן במפעלים בישראל ובכך להגדיל את כושר הייצור ואת התעסוקה. לפיכך, מוגבל הפטור עד לשלב בו החברה מחליטה לחלק את רווחיה כדיבידנד לבעלי מניותיה (דחיית מס). חברה הבוחרת בכל זאת לחלק דיבידנד שמקורו בהכנסה שנהנתה מפטור ממס כאמור נדרשת לשלם את מס החברות ממנו הופטרה בשיעור של 10%-25%, זאת בנוסף ל-15% ניכוי מס במקור בגין דיבידנד - כלומר חבות מס כוללת של עד 36.25%.[2][3] עקב המס הגבוה שהחברות נדרשות לשלם בעת חלוקת הרווחים שהופטרו, הן נמנעו מתשלום הרווחים האמורים, ולכן הם זכו לכינוי "הרווחים הכלואים". על רקע הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 ואי העמידה ביעדי הגבייה, הוחלט לתמרץ חברות להפשיר רווחים אלה באמצעות מתן הנחה על מס החברות, למשך תקופה של שנה.[2][4] תיקון זה הוביל לגביית מס בסכום של כ-4.3 מיליארד ש"ח.[5]
בהמשך נחקק תיקון מס' 74 לחוק לעידוד השקעות הון, שנכלל בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021,[6] ובעקבותיו 181 חברות בחרו להפשיר את הרווחים הכלואים שלהן ולשלם מס חברות בגינם, בסך של כ-2.9 מיליארד ש"ח.[5]
חברות ארנק
- ערך מורחב – חברת ארנק
חברת ארנק היא חברה שתכליתה העיקרית היא הפחתת שיעור מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי לבעליה (שהוא בדרך כלל מועסק ובעלים יחידי של החברה), בעל הכנסה גבוהה באופן ניכר מהממוצע, שעבודתו היא באופן מסורתי משרת שכיר או עצמאי, או שיש לו הכנסות פסיביות ניכרות (כדוגמת הכנסות משכירות נדל"ן, תמלוגים שונים ותשלומי ריבית). חברת ארנק מוקמת לצורך תכנון מס של בעליה, אין בה פעילות כלכלית עצמאית והיא מספקת את אותו שירות שהיה בעליה מספק לו היה שכיר או עצמאי. שימוש בחברת ארנק יצר הפחתה בתשלומי המיסים בהשוואה לתשלומי המס שהיה צריך לשלם בעליה כשכיר או כעצמאי, וכן מעניק יתרונות פוטנציאליים אחרים. אחד מיתרונות חברת הארנק בא לידי ביטוי בהשקעת הרווחים, שכן בעוד שכיר או עצמאי יכול לנצל את הרווחים רק לאחר תשלום מלוא חבות המס, חברת הארנק יכולה להשקיע את רווחיה קודם תשלום מלוא המס (לפני תשלום מס דיבידנדים), ועל כן הסכום העומד לבעליה להשקעות באמצעותה, גבוה באופן משמעותי מהסכום העומד לרשות בעליה לו פעל כשכיר או עצמאי. דבר זה מאפשר לחברת הארנק לצבור נכסים רבים יותר, וליצור פוטנציאל לתשואות גבוהות יותר.
קיומן של חברות הארנק יצר הפסד הכנסה לרשות המיסים ולמוסד לביטוח לאומי, ויצר יתרון לבעלי ההכנסות הגבוהות, בהשוואה לבעלי הכנסות נמוכות יותר. ועדת טרכטנברג המליצה לבחון את היבטי המס הכרוכים בהקמתן של חברות ארנק. בהתאם לכך הורה שר האוצר, יובל שטייניץ על הקמת ועדה לעניין זה, בראשותו של ראש רשות המיסים, דורון ארבלי[7]. ב"חוק ההסדרים" לשנת 2017 תוקנה פקודת מס הכנסה ונוספו בה כללים (בעיקר נוסף סעיף 62א) למיסוי חברות ארנק, שמבטלים את יתרונות המיסוי שבהן.[8]
דברי ההסבר להצעת החוק נימקו צעד זה:
- בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת תופעה של עובדים שכירים בחברות, בעיקר ברמות השכר הגבוהות, המפסיקים את עבודתם כשכירים באותן חברות אך ממשיכים לתת להן את אותם שירותים באמצעות חברה בשליטתם, כאשר בפן המהותי מתקיימים יחסים הדומים במהותם ליחסי עבודה בין השכיר לשעבר, נותן השירות, לבין החברה מקבלת השירות. תופעה זו אינה קיימת לגבי שכירים בלבד, אלא גם לגבי נושאי משרה בכירים בחברות, אשר נבחרו לתפקיד בשל כישוריהם האישיים ונושאים באחריות אישית, ומעניקים את אותם שירותים באמצעות חברות בשליטתם, ולא ישירות על ידם.
- הסיבה העיקרית לדרך פעולה זו היא כי שכירים ונושאי משרה אלה אינם רוצים לשלם על הכנסתם מפעילות זו את סכום המס החל עליהם כיחידים בתוספת תשלומי ביטוח לאומי, אלא את שיעור מס החברות, שהוא נמוך משיעור המס המוטל על יחידים ברמות שכר גבוהות. אלה הם מקרים מובהקים של ניצול לרעה של מודל המיסוי הדו־שלבי ועל כן מוצע להתעלם מקיומה של החברה לעניין זה, ולחייב את בעל המניות נותן השירות, באופן ישיר, במס על כלל ההכנסות הנובעות לחברה מיגיעתו האישית.[9]
חברות ארנק וחברות החזקות
בחודשים ינואר-אוגוסט 2024 התכנס צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, לבחון את סוגיית הרווחים הלא-מחולקים ("הרווחים הכלואים"). הצוות המליץ להרחיב את תחולתו של סעיף 62א, העוסק בחברות ארנק (כאמור לעיל), כך שיחול גם על חברות בעלות מחזור עסקי הגבוה מ-200 אלף ש"ח ונמוך מ-30 מיליון ש"ח, להן שיעור רווחיות מעסק (הכנסה חייבת במס מעסק חלקי הכנסה מעסק) שגבוה מ-25%. בנוסף המליץ הצוות על חקיקת סעיף חדש להתמודדות עם חברות החזקות, שיחייב אותן במס בשיעור של 2% בכל שנה על רווחים צבורים מעל "כרית ביטחון". מס זה יהווה מעין פיצוי למדינה על אובדן המס מהרווחים הכלואים.[10]
המלצות הצוות מומשו בתיקון מס' 277 לפקודת מס הכנסה, שנכלל בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024[11] (שהוא חלק מ"חוק ההסדרים" לשנת 2025).[12][13]
הערות שוליים
- ^
חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 69 והוראת שעה), התשע"ג-2012, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ 2.0 2.1 2.2 רו"ח ועו"ד אייל מוליאן, אשכול המיסים, BDO זיו האפט, חוק הרווחים הכלואים (ארכיון)
- ^ צבי זרחיה, אורה קורן, חוק "הרווחים הכלואים" אושר סופית; העברת כסף לחברה בת בחו"ל דינה כמשיכת דיווידנד, באתר TheMarker, 5 בנובמבר 2012
- ^ יורם שיפר, רווחים כלואים, משרד רואי חשבון - זיו שיפר ושות'
- ^ 5.0 5.1 הסתיים המהלך לשחרור "רווחים כלואים": הכנסות המדינה הסתכמו ב-2.9 מיליארד ₪, באתר של משרד האוצר, 5 בדצמבר 2022
- ^ שלבי החקיקה של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ הוועדה לבחינת סוגיית חברות הארנק וחברות ההחזקה ממליצה למסות באופן שוטף את הרווחים הבלתי מחולקים בחברות אלו, באתר רשות המיסים, 11 באוקטובר 2012
- ^ סעיף 94 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2017, ס"ח 2592 מ-29 בדצמבר 2016
- ^ הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו–2018), התשע"ז-2016, ה"ח הממשלה 1083, מ-31 באוקטובר 2016
- ^ דוח הצוות לבדיקת רווחים לא מחולקים, באתר של משרד האוצר
- ^ שלבי החקיקה של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ שלמה טייטלבאום, ועדת הכספים אישרה את חוק הרווחים הכלואים: יכניס למדינה כ-9.2 מיליארד שקל ב-2025, באתר כלכליסט, 26 בדצמבר 2024
- ^ חוק ההתייעלות כלכלית: הצעת חוק מיסוי רווחים כלואים, בנק ישראל: נייר עמדה מיסוי רווחים צבורים בחברות ארנק, באתר אפרתי רואי חשבון, 27 בדצמבר 2024
רווחים כלואים40263073