רוברט פלאד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט פלאד

רוברט פלאד (אנגלית: Robert Fludd, לטינית: Robertus de Fluctibus; ‏ קנט, 1574 - לונדון, 8 בספטמבר 1634), פילוסוף, רופא ואוקולטיסט אנגלי.

תולדות חייו

אביו של רוברט פלאד היה בכיר בממשלה של אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה.

פלאד למד רפואה באוניברסיטת אוקספורד וקיבל תואר דוקטור לרפואה.

בין השנים 1598 ל-1604 נדד פלאד באירופה והשתלם ברפואה ועיסוקים הקשורים לפילוסופיה הרמטית. הוא גם התכתב עם יוהאנס קפלר בנושאים אלה[1].

כתביו

עבודתו העיקרית, שפורסמה בגרמניה (בלטינית) בין השנים 16171620 היא Utriusque Cosmi, Maioris scilicet et Minoris, metaphysica, physica, atque technica Historia לאמור: "ההיסטוריה המטהפיזית, פיזיקלית, וטכנית של שני העולמות הנעלה והשפל". בספר זה הוא מרכז סיכום של העבודות הקשורות לאמונה ההרמטית, כלומר לאמונה שהבריאה מתקיימת במספר מעגלים מקבילים, סלעים ומינרלים, צומח, בעלי חיים, הזמן, אותיות הכתב, אברי גוף האדם, גרמי השמיים ואף מלאכים וכוחות עליונים וכל רכיב באחד מן המעגלים מקיים יחסי גומלין עם רכיב מקביל במעגל אחר ויתרה מכך - יש יכולת השפעה הדדית בין המרכיבים יחד עם המודל ההליוצנטרי. אחד מכיווני המחשבה האינטואיטיבים של פלאד הובילו לגילוי של מחזור הדם. לפי קו המחשבה שלו הלב הוא כמו השמש במערכת ההליוצנטרית והאיברים הם כמו כוכבי הלכת. ההשפעה הקוסמית מן השמש לאיברים הוא זרם הדם שחייב לשפוע מן הלב אל האיברים.

תפיסתו הטכנולוגית את הלב כמשאבה הובילה אותו לראיית גוף האדם כפרפטום מובילה, מכונה הנעה לעולם. הוא אף תכנן מכונה-נצחית המבוססת על משאבה השואבת מים למאגר ממנו הם נופלים על גלגל שסיבובו מפעיל את המשאבה וחוזר חלילה.

ב-1618 כתב פלאד את חיבורו (בלטינית) על ההרמוניה (De Musica Mundana "על המוזיקה העולמית"), המתקשר לרעיונות דומים של קפלר לפיהם הכוכבים הנעים במסילותיהם משמיעים "הרמוניה קוסמית", עקב היחסים המספריים בין אורכי המסלולים שלהם.

ההיסטוריונית של המדע פרנסיס ייטס דנה בכתביו של פלאד, אשר למרות שנכתבו לאחר שהקורפוס ההרמטי כבר הוכח כזיוף על ידי איזק קזובון, מתייחסים אליו כאמת, ככתבים שסייעו להעברת הרעיונות ההרמטיים אל העת החדשה ו"לדלג" מעל הסקפטיות של חלק מבני התקופה ובכך שימרו את צורת החשיבה ההרמטית. ייטס דנה גם בכתביו של פלאד על הזיכרון[2] והעלתה טענה שתיאטרון הגלוב משקף מבנים מנמוניים (עזרי-זיכרון) שהציע פלאד.

לקריאה נוספת

  • Yates, Frances A., Giordano Bruno and the hermetic tradition, University of Chicago Press, 1964. מסת"ב 0226950077 chap. 11 – After Hermes Trismagistus was Dated
  • Yates, Frances A., The Art of Memory, University of Chicago Press, 1966. מסת"ב 0226950018
  • J. B. Craven, Doctor Fludd (Robertus de Fluctibus), the English Rosicrucian: Life and Writings, Kirkwall: William Peace & Son, 1902.
  • Joscelyn Godwin, Robert Fludd: Hermetic Philosopher and Surveyor of Two Worlds, London: Thames and Hudson, 1979.
  • William H. Huffman, ed., Robert Fludd: Essential Readings, London: Aquarian/Thorsons, 1992.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט פלאד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Wolfgang Pauli, Wolfgang Pauli - Writings on physics and philosophy, translated by Robert Schlapp and edited by P. Enz and Karl von Meyenn (Springer Verlag, Berlin, 1994), Section 21, The influence of archetypical ideas on the scientific theories of Kepler. מסת"ב 354-05685-9X, מסת"ב 978-354-05685-99.
  2. ^ The Art of Memory, pp. 321-341
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30120827רוברט פלאד