חלוקה מנהלית של סנקט פטרבורג
|
לחצו כדי להקטין חזרה  |
| מפת נפות סנקט פטרבורג |
|---|
החלוקה המינהלית של העיר סנקט פטרבורג מתבססת על החוק העירוני מ-25 ביולי 2005 "אודות המבנה הטריטוריאלי של סנקט פטרבורג" (О территориальном устройстве Санкт-Петербурга).
בגבולות הנפות והאזורים ישנם 111 תת-מחוזות מוניציפליים: 81 מהם מחוזות (אוקרוגים) מוניציפליים, 9 ערים (הנמצאים במחוז לנינגרד) ו-21 כפרים.[1]
נפות העיר
| העיר הפדרלית סנקט פטרבורג, רוסיה | _(1730).gif)
|
|---|---|
| חלוקה מינהלית משנת 2008: | |
| נפות (районы) |
18 |
| מחוזות משנה מוניציפליים בעיר (муниципальные образования— города) |
9 |
| מחוזות משנה מוניציפליים - כפרים (муниципальные образования— посёлки) |
21 |
| מחוזות מוניציפליים (муниципальные образования— муниципальные округа) |
81 |
נפת האדמירליות
הוקמה ב-11 במרץ 1994 עם איחודם של נפת לנין ונפת אוקטובר. חרף איחודן בשטחי אותן נפות פועלים בית דין לנין המחוזי ובית דין אוקטובר המחוזי.
אוכלוסייה: 162,887 איש ↘.
בתחומיה קיימים המחוזות המוניציפליים הבאים: מחוז מוניציפלי קולומנה, מחוז מוניציפלי של סנוי, מחוז מוניציפלי של האדמירליות, מחוז מוניציפלי סמיונובסקי, מחוז מוניציפלי איזמאילובסקי, מחוז מוניציפלי יקטרינהוף.
האי וסילי
הוקמה בפברואר 1917 ממחוז השיטור של האי וסילי.
אוכלוסייה: 208,734 איש ↘.
בתחומיה קיימים המחוזות המוניציפליים הבאים: המחוז המוניציפלי השביעי, מחוז מוניציפלי של האי ואסילי, מחוז מוניציפלי גוואן, מחוז מוניציפלי ימי, מחוז מוניציפלי של אי הדקבריסטים.
נפת ויבורג
הוקמה בפברואר 1917 מתוך יחידת השיטור של ויבורג.
אוכלוסייה: 493,051 איש ↘.
בתחומיה קיימים המחוזות המוניציפליים הבאים: המחוז המוניציפלי סמפסונייבסקויה, המחוז המוניציפלי סבטלנובסקויה, המחוז המוניציפלי סוסנובסקויה, המחוז המוניציפלי החמישה-עשר, המחוז המוניציפלי פרנאס, המחוז המוניציפלי שובאלובו-אוזרקי, הכפר לבאשובו, הכפר פארגולובו.
נפת קלינין
הוקמה ב-1936 מתוך נפת ויבורג. תחילה נקרא נפת המשמר האדום. את שמה הנוכחי קיבלה באוגוסט 1946.
אוכלוסייה: 530,163 איש ↘.
בתחומיה קיימים המחוזות המוניציפליים הבאים: המחוז המוניציפלי גראז'דנקה, המחוז המוניציפלי האקדמי, המחוז המוניציפלי הפיני, המחוז המוניציפלי העשרים-ואחד, המחוז המוניציפלי פיסקאריובקה, המחוז המוניציפלי הצפוני, המחוז המוניציפלי פרומותיאוס
נפת קירוב
הוקמה בפברואר 1917 מתוך יחידת השיטור נארווה. את שמה הנוכחי קיבלה בדצמבר 1934.
אוכלוסייה: 339,724 איש ↘.
בתחומיה קיימים המחוזות המוניציפליים הבאים: המחוז המוניציפלי קניאז'בו, המחוז המוניציפלי דצ'נוי, המחוז המוניציפלי אבטובו, מחוז נארווה, המחוז המוניציפלי של שפך קראסננקה, המחוז המוניציפלי שערי ים
נפת קולפינו
הוקמה ב-1936 מפירוק מחוז המשנה הפרברי במחוז לנינגרד.
אוכלוסייה: 186,353 איש ↘.
בתחומיה קיימים היישובים הבאים: העיר קולפינו, הכפר מטאלוסטרוי, הכפר פטרו-סלביאנקה, הכפר פונטוני, הכפר סאפיורני, הכפר אוסט-איז'ורה.
נפת המשמר האדום (קראסנוגווארדייסקי)
הוקמה ב-1973 מתוך נפת קלינין.
אוכלוסייה: 348,202 איש ↘.
בתחומיה קיימים המחוזות הבאים: המחוז המוניציפלי פולוסטרובו, המחוז המוניציפלי אוחטה הגדולה, המחוז המוניציפלי אוחטה הקטנה, המחוז המוניציפלי פורוחוביי, המחוז המוניציפלי רז'בקה
נפת קראסנוסלסקי
אוכלוסייה: 366,442 איש ↗.
בתחומיה קיימים המחוזות הבאים: המחוז המוניציפלי הדרום מערבי, המחוז המוניציפלי הסמוך לים-הדרומי, המחוז המוניציפלי מדשאות האורן (סוסנובאיה פוליאנה), המחוז המוניציפלי אוריצק, המחוז המוניציפלי קונסטנטין, המחוז המוניציפלי גורלובו, העיר קראסנויה-סלו.
קרונשטאדט
קרונשטאדט הוקמה על ידי פיוטר הגדול באוקטובר 1723.
אוכלוסייה: 44,374 איש ↗.
נפת הנופש (קורורטני)
הוקמה כאזור נופש עיקרי בשנת 1946. הגבולות המודרניים הוגדרו בשנת 1994.
אוכלוסייה: 75,121 איש ↗.
בתחומיה שוכנים היישובים הבאים: הערים זלנוגורסק וססטרורצק והכפרים האי הלבן, קומארובו, הכפר מולודוז'נויה, פסוצ'ני, רפינו, סרובו, סמוליאצ'קובו, סולנצ'נויה, אושקובו.
נפת מוסקבה
הוקמה בשנת 1919.
אוכלוסייה: 337,153 איש ↗.
בתחומיה קיימים המחוזות הבאים: המחוז המוניציפלי מאחז מוסקבה, המחוז המוניציפלי גגארין, המחוז המוניציפלי נובו-איזמאילובו, המחוז המוניציפלי מרידיאן פולקובו, המחוז המוניציפלי זבזדנוי.
נפת נבסקי
הוקמה בפברואר 1917.
אוכלוסייה: 506,201 איש ↗.
בתחומיה קיימים המחוזות הבאים: המחוז המוניציפלי מאחז נבסקי, המחוז המוניציפלי איבנובסקי, המחוז המוניציפלי אובוחובסקי, המחוז המוניציפלי ריבאצקויה, המחוז המוניציפלי העממי, המחוז המוניציפלי החמישים וארבע, המחוז המוניציפלי נבסקי, המחוז המוניציפלי אוקרוויל, המחוז המוניציפלי של הגדה הימנית.
נפת פטרוגרד
קיימת מאז הקמת העיר בשנת 1703.
אוכלוסייה: 136,613 איש ↘.
בתחומיה קיימים המחוזות הבאים: המחוז המוניציפלי וודנסקי, המחוז המוניציפלי קראסנוברסקויה, המחוז המוניציפלי פוסאדסקי, המחוז המוניציפלי האי אפטקרסקי, המחוז המוניציפלי פטרובסקי, המחוז המוניציפלי צ'קאלובסקויה
נפת ארמונות פיוטר הגדול (פטרודבורץ)
הוקם ב-5 ביוני 1938 עקב ארגון מחודש של המועצה העירונית בעיר פטרהוף.
אוכלוסייה: 135,565 איש ↗.
בתחומיה שוכנים הכפר סטרלנה והערים פטרהוף ולומונוסוב.
הנפה הסמוכה לים (פרימורסקי)
הוקם בשנת 1936.
אוכלוסייה: 549,774 איש ↗.
בתחומי הנפה קיימים המחוזות הבאים: המחוז המוניציפלי לאחטה-אולגינו, המחוז המוניציפלי צ'ורנאיה רצ'קה, המחוז המוניציפלי הששים וחמש, המחוז המוניציפלי של נמל התעופה הצבאי, המחוז המוניציפלי אגם דולגויה, המחוז המוניציפלי יונטולובו, המחוז המוניציפלי קולומיאגי, כפר חוטם השועל (ליסי-נוס).
נפת פושקין
הוקמה ב-5 ביוני 1938 עקב ארגון מחודש של המועצה העירונית בעיר פושקין.
אוכלוסייה: 178,584 איש ↗.
בתחומיה שוכנים היישובים הבאים: הערים פאבלובסק ופושקין והכפרים אלכסנדרובסקיה, טיארלבו ושושארי.
נפת פרונזה
הוקמה ב-9 באפריל 1936 מחלקי הנפות סמולני והנפה המרכזית שפורקו.
אוכלוסייה: 405,308 איש ↘.
בתחומיה שוכנים: המחוז המוניציפלי וולקובסקויה, המחוז המוניציפלי השבעים ושתיים, המחוז המוניציפלי קופצ'ינו, המחוז המוניציפלי השבעים וחמש, המחוז המוניציפלי הבלקני.
הנפה המרכזית
הוקמה ב-11 במרץ 1994 מחלקי הנפות דזרז'ינסקי, קויבישב וסמולני שפורקו.
אוכלוסייה: 221,441 איש ↘.
בתחומיה שוכנים: המחוז המוניציפלי של הארמון, המחוז המוניציפלי השבעים ושמונה, המחוז המוניציפלי ליטייני, המחוז המוניציפלי סמולני, המחוז המוניציפלי ליגובקה-יאמסקאיה, המחוז המוניציפלי ולדימיר.
שונות
גופי השלטון
ערך מורחב – מינהל העיר סנקט פטרבורג
השלטון בעיר מעוגן בספר החוקים העירוני (Устав Санкт-Петербурга) שהתקבל על ידי האספה המחוקקת של העיר ב-14 בינואר 1998.
המשרה הבכירה ביותר בעיר היא מושל סנקט פטרבורג הנבחר על ידי תושבי העיר בבחירות ישירות לתקופת כהונה בת 5 שנים.[2] מאוגוסט 2011 גאורגי פולטאבצ'נקו מחזיק במשרה זו.
הרשות המבצעת של העיר היא מינהל העיר סנקט פטרבורג המתפקדת כעירייה ואחראית לניהול ענייני העיר.
הרשות המחוקקת בעיר היא האספה המחוקקת של סנקט פטרבורג ובה 50 חברים הנבחרים לתקופת כהונה של 5 שנים.
נוסף לגופים אלה, פועלים גם הלשכה לפיקוח חשבונות (Контрольно-счётная палата Санкт-Петербурга) האחראית לפקח על ניהולו התקין של תקציב העיר.
הרשות השופטת היא בית הדין לענייני חקיקה (Уставный суд Санкт-Петербурга) ובתי משפט השלום הפזורים בעיר.[3]
בעיר ישנם גם מועצות נבחרות של תתי-המחוזות המוניציפליים.
תקציב העיר
מאז שנת 2000 גודל התקציב העירוני צומח במהירות, בעיקר הודות למדיניות מס מחמירה כנגד חברות גדולות הפועלות בעיר, כדוגמת גזפרום נפט, "סובקומפלוט", "פולימטאל" ואחרות.
הכנסות העיר ממסים מתחלקות בהכנסות הבאות ממסי רכוש, מסי תשתית וגביית מס מתושבי העיר (ארנונה).
ההוצאות העיקריות של העיר הן: פיתוח תשתיות תחבורה, בנייה ושיקום כבישים, הפעלת תחבורה ציבורית, פיתוח הרכבת התחתית, בריאות, חינוך, בניית מבני מגורים, תמיכה בנזקקים ומשפחות מרובות ילדים, בידור ותרבות.[4] נכון לינואר 2013, החוב הציבורי של העיר עמד על 9,9 מיליארד רובלים.[5] עקב שינויים בחקיקה הפדרלית בתחום המיסוי, ניכרה ירידה מסוימת בהכנסות העיר מאז מאי 2012.[6]
| חלוקת התקציב בדולרים[7][8] | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014[9] | |
| הכנסות | 76 | 87 | 116 | 215 | 278 | 339 | 316 | 347 | 400 | 374 | 405 | 426 |
| הוצאות | 77 | 92 | 134 | 183 | 259 | 356 | 322 | 359 | 404 | 376 | 443 | 441 |
| גרעון/עודף תקציבי | -1 | -4 | -18 | +32 | +19 | -17 | -7 | -11 | -5 | -2 | -39 | -15 |
יחסי חוץ
העיר מתחזקת יחסי חוץ ענפים מתוקף מעמדה כבירתה ההיסטורית של רוסיה. בעיר מתקיימים אירועי תרבות בינלאומיים באופן קבוע.
נכון ל-2016, לעיר יש הסכם ערים תאומות עם 79 ערים בעולם.
בעיר ישנן קונסוליות של 34 מדינות ונציגויות של ארגונים בינלאומיים. העיר מהווה למושב האספה הבין-פרלמנטרית של חבר המדינות, יש סה נציגות של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, סניף הבנק האירו-אסייתי לפיתוח, האספה הפרלמנטרית של הקהילה האירו-אסייתית הכלכלית, נציגות של 28 מתוך הסובייקטים הפדרליים של רוסיה.[10]
סמלי העיר
סמל סנקט פטרבורג ההיסטורי אומץ בשנת 1730 לראשונה ואומץ מחדש בשנת 1991 לאחר התפרקות ברית המועצות.
דגל סנקט פטרבורג המודרני אומץ ב-8 ביוני 1992[11] ונרשם ברשם הסמלים הממלכתי של רוסיה כדגל העיר הרשמי.[12]
המנון העיר הרשמי (מוזיקת הרקע הוא ההמנון לעיר הגדולה, Гимн Великому городу, מתוך הבלט "פרש הברונזה" מאת גלייר ריינהולד בעריכתו של גריגורי קורצ'מר). את מילות ההמנון כתב אולג צ'ופרוב. ההמנון אומץ רשמית ב-13 במאי 2003.
על פי חוק עירוני, סמלי העיר ההיסטוריים הם סמל הספינה בראש בניין האדמירליות בעיר, פסל פרש הברונזה והמלאך בראש המבצר הפטרופאבלי. בהתאם לזה, המסורת ההיסטורית של ירי תותחים במחצית היום, שמתבצע מתוך מתחם המבצר הפטרופאבלי מהווה אף הוא סמל בלתי נפרד מהעיר.
חגים וימים מיוחדים
נוסף לחגים הלאומיים הנחוגים בכל רחבי רוסיה, העיר עצמה מציינת ימי חג משלה[13]:
- 14 בינואר - יום החוקים של סנקט פטרבורג (מאז 1998)
- 18 בינואר - יום פקיעת המצור על לנינגרד (מאז 1943)
- 27 בינואר - יום השחרור. שחרורה הסופי של העיר מהמצור (מאז 1944)
- 10 בפברואר - יום פושקין (לזכר מות המשורר באותו יום בשנת 1837)
- 27 במאי - יום ייסוד העיר (בשנת 1703)
- 5 ביולי - יום פקיעת המצור הימי על העיר (1941; נחוג מאז 2006)
- 9 ביוני - יום הולדתו של פיוטר הגדול (1672)
- 20 ביוני - חג מפרשי הארגמן (נחוג בשנים 1968–1979 ומאז 2005), בו חוגגים תלמידי בית הספר בעיר את סיום שנת הלימודים
- 1 ביולי - יום משקם האמנויות (מאז 2006)[14]
- 15 באוגוסט - יום סטאריה לאדוגה - הבירה הראשונה של רוסיה (הוקמה בשנת 753)
- 8 בספטמבר - יום הזיכרון לקורבנות המצור על לנינגרד (יום תחילת המצור ב-1941)
- 12 בספטמבר - יום השרידים, לציון ניצחונו של אלכסנדר נבסקי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Санкт-Петербурга «О территориальном устройстве Санкт-Петербурга» (с изменениями на 13 июля 2011 года) "О территориальном устройстве Санкт-Петербурга". gov.spb.ru. נבדק ב-2011-08-12.
{{cite web}}: Check|url=value (עזרה) - ^ "О выборах высшего должностного лица Санкт-Петербурга - Губернатора Санкт-Петербурга (с изменениями на 22 марта 2013 года)". Официальный портал администрации СПб. אורכב מ-המקור ב-2013-05-27. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ "Устав Санкт-Петербурга (с изменениями на 13 июля 2011 года)". Официальный портал администрации СПб. אורכב מ-המקור ב-2012-01-24. נבדק ב-2016-06-25.
- ^ "О бюджете Санкт-Петербурга на 2012 год и на плановый период 2013 и 2014 годов". Администрация Санкт-Петербурга. אורכב מ-המקור ב-2012-01-24. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ "Динамика государственного долга Санкт-Петербурга". Администрация Санкт-Петербурга. אורכב מ-המקור ב-2013-04-14. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ "Депутаты Петербурга утвердили во II чтении поправки в горбюджет на 2012 год". Информационное агентство РИА «Новости» — Северо-Запад. אורכב מ-המקור ב-2012-05-19. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ "Законы о бюджете Санкт-Петербурга". Комитет финансов Санкт-Петербурга (Россия). אורכב מ-המקור ב-2012-10-14. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ Бюджет Петербурга на 2014 год одобрен Смольным с дефицитом в 39 миллиардов
- ^ "Закон: "Об исполнении бюджета Санкт-Петербурга за 2014 год" № 423-81 от 24.06.2015". נבדק ב-2015-10-26.
- ^ "Консульские учреждения, аккредитованные в Санкт-Петербурге на 04.04.2011". Комитет по внешним связям Санкт-Петербурга. אורכב מ-המקור ב-2012-01-24. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ "Решение Ленинградского городского совета народных депутатов от 06.09.1991 № 270 «О введении официальных символов Санкт-Петербурга и возвращении исторических названий»". אורכב מ-המקור ב-2012-01-24. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ "Закон Санкт Петербурга от 13.05.2003 № 165-23 «О детальном описании официальных символов Санкт-Петербурга и порядке их использования»". Официальный портал администрации СПб. אורכב מ-המקור ב-2012-01-24. נבדק ב-2016-06-26.
- ^ "Закон Санкт-Петербурга от 12.10.2005 № 555-78 «О праздниках и памятных датах в Санкт-Петербурге» (в редакции 2010 года)". אורכב מ-המקור ב-2012-01-24. נבדק ב-2012-09-04.
- ^ "День реставратора" (ברוסית). «Союз реставраторов Санкт-Петербурга». 2006-07-02. אורכב מ-המקור ב-2012-10-14. נבדק ב-2016-06-26.
.svg){kind=small}
29207044חלוקה מנהלית של סנקט פטרבורג