רדיפת הסינים בגרמניה הנאצית
רדיפת הסינים בגרמניה הנאצית הייתה רדיפה רחבת היקף ושיטתית, אם כי לא הגיעה לרצח עם. אזרחים סינים רבים נאלצו לעזוב את גרמניה הנאצית, עקב הגברת המעקב נגדם ו"גזרות" שהוטלו עליהן על ידי ממשלת גרמניה הנאצית.
לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה והתמוטטו הסופית של מערך שיתוף הפעולה הסיני-גרמני (אנ'). לאחר מכן, פתח הגסטפו במבצע מעצרים המוני של גרמנים סינים, ונתינים סינים ברחבי גרמניה ושלח רבים מהם למחנות העבודה.
רקע
עם הקמת הקונסוליה הסינית בהמבורג ב-1921 התגוררו בגרמניה יותר מכ-2,000 אנשים סינים; למעט קבוצה קטנה של מלחים מקצועיים, רובם הגדול עבד בענפי הקייטרינג והבידור, כבעלי מסעדות סיניות, ברים, בתי קפה ואולמות ריקודים. מפעלים לא חוקיים כללו מאורות אופיום ובתי קזינו.
החל משנות העשרים של המאה העשרים, בוגרי אוניברסיטאות ממוצא סיני החלו ל"צוץ" בברלין. רובם של הסטודנטים דבקו באידאולוגיות שמאל רדיקליות. בין הסטודנטים הסינים שלמדו בגרמניה ניתן למנות את ז'ו דה, ג'ואו אנלאי ונוספים, מאוחר יותר דה ואנלאי הפכו למנהיגים בולטים של המפלגה הקומוניסטית של סין, אם כי סינים אחרים גם הצטרפו לפעילות קומוניסטית כבר בגרמניה והצטרפו למפלגה הקומוניסטית של גרמניה[1].
היסטוריה
בתחילה חיי היומיום של העם הסיני בגרמניה לא הושפעו מהשלטון הנאצי. למעשה, הפיהרר אדולף היטלר שיבח את התרבות הסינית ולא ראה בסינים תת-אדם. אף על פי כן, מעמד ארי לשם כבוד לא הוענק לסינים, בניגוד לעם היפני[2].
מאוחר יותר, הסינים בגרמניה, שרובם דבקו באידלוגייה ימנית היו מוקד לרדיפה וטיהור אתני על ידי הנאצים, על אף שרובם כלל לא היו פעילים פוליטית. הממשלה הנאצי עקבה אחרי צעדיהם ובשל נסיבות אלו החיים לסינים בגרמניה נעשו יותר ויותר קשים.
בינואר 1938, הוקמה במשרד הראשי לביטחון הרייך "המחלקה הסינית" שבראשה הועמד ריינהרד היידריך[3]. המחלקה נועד לטפל ולשלוט באוכלוסייה הסינית.
לאחר שהממשלה הסינית הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית בעקבות ההתקפה על פרל הארבור בשנת 1941, הגסטפו פתח בגל מעצרים המוניים של גרמנים סינים ואזרחים סינים ברחבי גרמניה[4] ואף הוחלט לרכז את חלקם במחנה עבודה בהמבורג. שם הנאצים השתמשו בהם לעבודות כפייה. רבים מהסינים שהיו במחנות עונו, הותקפו והוטרדו על ידי הגסטפו[5].
הערות שוליים
- ^ Benton, Gregor（格雷戈尔·班顿） (2007). ""德国"". 《中国移民与国际主义》. 罗德里奇. ISBN 978-0-415-41868-3.
- ^ 阿道夫·希特勒 (1961). ""2月13日"". In François Genoud（弗朗索瓦·哲努） (ed.). 《希特勒的遗嘱：希特勒-鲍曼文件》. תורגם ע"י Stevens Colnel（史蒂文斯·科内尔）. 伦敦: Cassell & Co.（出版社）. ASIN B001CGPDSA.
- ^ Amenda, Lars（拉尔斯·阿梅达） (2006). 《陌生人的海港城市：中国移民及汉堡对其的态度1897-1972》. 慕尼黑: Dölling und Galitz Verlag（出版社）. ISBN 978-3-937904-36-8.
- ^ Gütinger, Erich (1998). ""Sketch of Chinese Communities in Germany: Past and Present"". In Benton, Gregor; Pieke, Frank N. (eds.). The Chinese in Europe. Palgrave Macmillan. ISBN 978-0-312-17526-9.
- ^ "Gedenktafel Chinesenviertel Schmuckstraße". Wikimedia Commons. 17 במרץ 2013. נבדק ב-4 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
