רב ששנא גאון

רב ששנא גאון (חתם בשם משרשיא בר תחליפא) היה מראשוני גאוני ישיבת סורא. יש הרואים בו את פותח תקופת הגאונים, יש הרואים בו את אחרון הסבוראים ויש הרואים בו חלק מתקופת מעבר בין הסבוראים לגאונים.

חייו

התמנה לגאונות לאחר פטירת רב הונאי גאון, משה גיל מתארך את כהונתו בערך לשנת 670, והרב גרשום הרפנס כותב שהחל לכהן בסביבות שנת 660.

היה הראשון מבין הגאונים שתשובות ממנו הגיעו לידינו.

לפי אברהם אבן דאוד, נפטר בשנת ד'תמ"ט (689 לערך), אך כותבים מאוחרים הגיהו שנפטר בשנת ד'תכ"ט (669).

מתשובותיו

• מיוחסת לו תשובה המהווה את המקור הקדום ביותר למנהג כפרות עם תרנגול, ויש החולקים על זיהוי זה.
• מניחים תפילין בתשעה באב, אך לא בחול המועד.
• סומא פטור מהנחת תפילין.
• אם ספר תורה פתוח, אסור לבעל הקורא לומר אף מילה (אפילו בין עולה לעולה), שלא יחשבו שדבריו כתובים בתורה.
• אסור לקרוא בתורה אפילו מילה אחת שלא מהכתב.

לקריאה נוספת

• מרדכי מרגליות (עורך), אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים כרך ב' עמ' 353.
• יעקב גרטנר, עיון חדש בתשובה המיוחסת לרב ששנא, בתוך: "עיוני תפילה: מנהגים ותולדות", אלון שבות 2018, עמ' 323–330.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30076329ששנא גאון