רב יצחק בר אמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב יצחק בר אמי
השתייכות הדור הרביעי לאמוראי בבל
רבותיו רב חסדא

רב יצחק בר אמי (או בריה דרב אמי) היה אמורא בבלי בדור הרביעי.

קורות חייו

למד אצל רב חסדא, אמר גם משמו של רבי יהושע בן לוי[1], היה דיין[2], וכן היה בקי בתנ"ך.

במסכת תענית[3] מובאת ברייתא ובה רשימת מעלות שראוי שתהיינה בשליח ציבור, ואמרו חכמים שכל המעלות נמצאים אצל רב יצחק בר אמי: מטופל בבנים ואין לו במה להתפרנס, יש לו יגיעה בשדה וביתו ריקם מן העבירה, פרקו נאה (- שלא יצא עליו שם רע מעולם), שפל ברך, מרוצה לעם נוח לבריות, ויש לו נעימה וקולו ערב, ובקי לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש בהלכות ובאגדות, ובקי בכל הברכות.

מאמרותיו

  • איש מזריע תחלה יולדת נקבה, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, שנאמר[4] אשה כי תזריע וילדה זכר”[5].
  • ”אמר קרא:[6] ואהוד בא אליו והוא יושב בעליית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלקים לי אליך ויקם מעל הכסא, והלא דברים קל וחומר: ומה עגלון מלך מואב שהוא נכרי ולא ידע אלא בכינוי - עמד, ישראל השומע שם המפורש על אחת כמה וכמה שצריך לעמוד”[7].
  • פסק שאדם שמוכר שביל לחבירו, צריך לתת לו שביל רחב מספיק כך שיוכל ללכת שם עם חבילת זמורות על כתיפו[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים