רבי שמעון ועקנין
 | |
| לידה |
1881 ה'תרמ"א טבריה |
|---|---|
| פטירה |
ג' בכסלו ה'תשכ"ה (בגיל 83 בערך) טבריה |
| מקום קבורה | טבריה |
| מדינה | מרוקו, ישראל |
| תחומי עיסוק | דיינות, קבלה, שד"רות |
| רבותיו | ר' דוד ועקנין, ר' אברהם אבוחצירא. |
| חיבוריו | דור"ש סמוכים, נאה דור"ש, עמק השו"ה, דבר השו"ה. |
| אב | ר' דוד ועקנין |
הרב שמעון ועקנין (ה'תרמ"א 1881 – ג' בכסלו ה'תשכ"ה 1964) היה רב מרוקאי-טברייני, שד"ר, ודיין. חתנו של הרב אברהם אבוחצירא.
חייו
נולד בטבריה בשנת ה'תרמ"ה (1884) לרב דוד ועקנין ולאמו ג'והרה, שעלו ארצה מהעיר דמנאת שבמרוקו. בילדותו למד תורה אצל אביו ר' דוד, שנפטר לאחר שנים בודדות בשנת 1897. מאז פטירת אביו ועד שבגר היה יחד עם אחיו הקטן הרב מאיר ועקנין בחסות אחיו הגדול הרב יעקב ועקנין. היו לר' שמעון עוד שני אחים צעירים שנפטרו בגיל צעיר.
את עיקר לימודו עשה אצל הרב אברהם אבוחצירא, בנו של האביר יעקב. בהמשך נשא לאישה את ביתו של הרב אברהם, מעתוקה זהרה.
גירושו מחוץ לארץ ישראל
ב-1914, שנה לאחר מות חמו, הופרד מאשתו והוגלה לאלג'יריה על ידי השלטון העות'מאני, מכיוון שהיה נתין זר. בתקופה זו סבל רבות, בעקבות הדוחק שעמו נאלץ להתמודד, ובעקבות הדאגה לשאר המגורשים. בהקדמתו לספרו "דור"ש סמוכים[1]", הוא מספר כי החליט שעסק התורה יהיה לו למרפא לנקות את ראשו מהסבל והדאגה, ושם חיבר כמה מחיבוריו. לפי עדותו[2] היה מחוץ לארץ ישראל כל ימי המלחמה.
ר' שמעון כשד"ר
כמו אחיו ואביו, ר' שמעון היה שד"ר מטעם כוללות רבי מאיר בעל הנס בטבריה ומטעם העדה המערבית בירושלים.
על פי כתבי השד"רות שלו[3] ר' שמעון כיהן מספר פעמים כשד"ר בקהילות בצפון אפריקה: אלג'יריה, מרוקו ותוניסיה. לראשונה בשנת 1927 (ה'תרפ"ז) מטעם כוללות רמב"ה, בשנת 1929 (ה'תרפ"ט) מטעם העדה המערבית בירושלים ומטעם כוללות רמב"ה, ובשנת 1938 (ה'תרצ"ח) מטעם כוללות רמב"ה.
במסעותיו לצפון אפריקה התקבל בכבוד ובהערכה גדולה. כאשר הגיע בשנת תרפ"ט לעיר פאס שבמרוקו, באותה שנה נפטר הרב שלמה אבן דנאן, ורבני הקהילה שהכירו את ר' שמעון ואת גדולתו, נתנו לו את הכבוד להספיד את ר' שלמה, והוא היה זה שהספיד אותו בבית העלמין בשעת ההלוויה.
מות בנו
בז' בתשרי תשי"א (1950) נפטר בנו, ר' משה ועקנין. חודש אחר כך, בי"ז חשוון תשי"א, נפטרה אשתו, מרת מעתוקה. צאצאיה מעידים כי הרבנית לא יכלה לשאת את הצער בעקבות מות בנה וזה הדבר אשר שהביא לפטירתה.
לאחר מות אשתו נשא ר' שמעון אישה נוספת ושמה שֹוּלטנא[4].
14 שנה אחר כך, ביום ג' כסליו ה'תשכ"ה, נפטר ר' שמעון לבית עולמו והוא בן 83. (יש אלו שאומרים שנפטר ב-ב' כסליו כפי שכתוב על מצבתו, אך לא כך נכתב במודעת האבל[5]). ביום הלוויתו פורסמו מודעות אבל מטעם המשפחה, רבנות טבריה וכוללות רבי מאיר בעל הנס בעיר, בהן הציבור התבקש לחלוק כבוד עם הצדיק, להגיע ללוויתו ולסגור את החנויות בשעת הלוויה. רבים מאנשי טבריה השתתפו במסע לוויתו, החנויות נסגרו כבקשת רבני העיר והעיר שבתה.
בין הסופדים בלוויתו היו אחיו ר' מאיר ועקנין והרב יעקב חי זריהן, ראש אבות בתי הדין של טבריה.
צאצאיו
לרבי שמעון נולדו בת ושני בנים מאשתו הראשונה, הרבנית מעתוקה:
- "בכורה" אסתר – נישאה בתחילה לר' בצלאל מכסומוף[6], ובשנית לר' אליהו זרח[4]. לא נולדו לה ילדים.
- ר' ניסים ועקנין – שאב את תורתו מסבו ר' אברהם אבוחצירא. המשיך לכהן בבית הכנסת של אביו "מטה שמעון", ולהנהיג את הקהילה במקום. לימים עזב את טבריה וכיהן כרב שכונת הבוכרים בתל אביב.
- ר' משה ועקנין – נפטר בטרם עת, 1950.
חיבוריו
ספרים שכתב ר' שמעון ועקנין:
- דור"ש סמוכים[1] – דרושים על התורה, יצא לאור בשני חלקים לראשונה בשנת ה'תרצ"ג בירושלים.
- נאה דור"ש – חידושים על אגדות הש"ס. יצא לאור בשנת ה'תשט"ז בירושלים.
- דבר השו"ה – דרושים וחידושים נוספים על התורה שחידש בזמן תפקידו כשד"ר. יצא לאור בשנת ה'תשי"ח בג'רבה שבתוניסיה.
- עמק השו"ה – פירוש על הנ"ך. כנראה נשלם במקביל ל"דבר השוה", אך לא יצא לאור.
- ילקוט בן דוד – חיבור על הספר "מאיר בת עין"– ליקוטי אמרות ואגדות על רבי מאיר בעל הנס. הוציא אותו ביחד עם חיבורו של אביו "ילקוט דוד", גם הוא על "מאיר בת עין".
בכמה מספריו הכניס ר' שמעון פיוטים שכתב, ואת הקדמותיו נהג לכתוב בחרוזים. בשמות ספריו רמז את שמו ושם הוריו בראשי התיבות, כך לדוגמה הוא מסביר בהקדמות לשניים מספריו:
נאה דור"ש – נאום אני הצעיר שמעון ואקנין רבי דוד.
דבר השו"ה – בן רבי דוד הצעיר שמעון ואעקנין הי"ו.
הוציא לאור יחד עם אחיו ר' מאיר ועקנין את ספרו של אביהם ר' דוד, שו"ת "וידבר דוד[7]".
בנוסף, כתב הסכמה לספר "רקיק אחד וענף שושן[8]" מאת הרב יעיש קריספין, אותו הכיר במסעותיו במרוקו, כששהה בכפר איית איוב שבמחוז תרודאנת.
לספריו הסכמות מרבנים חשובים, ביניהם רבה הראשי של מרוקו הרב רפאל אנקווה, הרה"ר הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרה"ר הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הראשון לציון הרב יצחק ניסים, הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב רפאל הכהן קוק, רבה של טבריה.
לקריאה נוספת
- חכם שמעון ועקנין, באתר החכם היומי
- שלמה זלמן מיארה, גאוני משפחת אביחצירא, חלק ד', פרק "זרע אברהם אוהבי"
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 HebrewBooks.org Sefer Detail: דור"ש סמוכים - חלק א -- ועקנין, שמעון בן דוד, באתר hebrewbooks.org
- ^ ר' שמעון ועקנין, נאה דור"ש, הקדמת המחבר, עמוד 6.
- ^ שלמה זלמן מיארה, גאוני משפחת אביחצירא, חלק ד', זרע אברהם אוהבי, שלוחא דרבנן, עמוד 121.
- ^ 4.0 4.1 ר' שמעון ועקנין, נאה דור"ש, הקדמת המחבר, עמוד 7., באתר tablet.otzar.org
- ^ שלמה זלמן מיארה, חכמי משפחת אביחצירא, חלק ד, "זרע אברהם אוהבי", עמוד 138, באתר tablet.otzar.org
- ^ דור"ש סמוכים - חלק א - ועקנין, שמעון בן דוד (page 11 of 218), באתר hebrewbooks.org
- ^ וידבר דוד - וקנין, דוד בן יעקב (page 1 of 182), באתר hebrewbooks.org
- ^ יעיש בן משה קריספין, רקיק אחד וענף שושן, באתר tablet.otzar.org
30177464שמעון ועקנין