רבי שלמה פטיט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה פטיט
מקום מגורים עכו שבארץ ישראל
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו רבי שמואל בר יעקב
תלמידיו רבי יצחק דמן עכו
חיבוריו ליקוטי הפרדס

רבי שלמה פטיט (או רבי שלמה הצרפתי הקטן) בן שמואל, היה מבעלי התוספות במאה ה-13, רבו היה רבי שמואל בר יעקב. בשנת ה'כ' (1260) עלה לארץ ישראל כחלק מעליית תלמידי רבי יחיאל מפריז, והתיישב יחד עמם בעכו והקימו בה ישיבה. היה רבו של רבי יצחק דמן עכו.

הטלת חרם על כתבי הרמב"ם

בסביבות שנת ה'מ' ביקור רבי דוד הנגיד נכד הרמב"ם, בעכו, הדבר הצית מחדש את פולמוס הרמב"ם בו עלו נגד הרמב"ם טענות על דרך פסיקתו ההלכתית ועל גישתו הפילוסופית. רבי שלמה יצא למסע באירופה לגיוס מכתבי תמיכה המצדדים בדעתו נגד שיטת הרמב"ם. בזכות מכתבי התמיכה שקיבל, הטיל רבי שלמה חרם על כתבי הרמב"ם.

ובכל מקום עורר את הרוחות כלפי הכופרים מישראל. באשכנז נתקבל בחיבה יתירה והרבנים נתנו לו מכתבי המלצה לפרנסי הקהילות בארצות אחרות, אולם כשבא לאיטליה והטיף גם שם כלפי תורת הרמב"ם קם כנגדו רבי הלל מוירונה ושלח מכתב לידידו מאיסטרוגיו הוא רופא האפיפיור, ודיבר על לבו שישים קץ להטפת רבי שלמה. הלל הזכיר לו את ענין המחלוקת הראשונה של המיימוניים ב[[ספרד] ובפרובינציאה, שנגמרה בשריפת כתבי הרמב"ם ביחד עם שריפת התלמוד בפריז בידי האינקוויזיציה הדומיניקנית.[1]

בתגובה לחרם שהטיל רבי שלמה, שלחו בני חסדאי בשנת ה'מ"ה (1285) אגרת אל קהילות קשטליא, להגנת הרמב"ם וספרו מורה נבוכים.[2]

תוצאת הסכסוך הייתה, שראש הגולה מדמשק רבי דוד בן דניאל, הטיל בשנת ה'מ"ח (1288) חרם על רבי שלמה[3]

ב-ה'נ"א (1291) נכבשה עכו על ידי הממלוכים והסכסוך הסתיים.

לקריאה נוספת

  • שם הגדולים - חלק ז עמו' עו-עח

הערות שוליים