רבי רפאל יום טוב אשכנזי
| מקום פעילות | איזמיר, טורקיה |
|---|---|
| פטירה |
י"ד בשבט תרכ"ה איזמיר, טורקיה |
| רבותיו | דודו רבי נסים אברהם אשכנזי |
| אב | רבי חיים יהושע יהודה אשכנזי |
| חותן | רבי יהושע אברהם יהודה |
רבי רפאל יום טוב אשכנזי (? - י"ד בשבט תרכ"ה) היה מחכמי איזמיר שבטורקיה.
ביוגרפיה
נולד באיזמיר שבטורקיה לרבי חיים יהושע יהודה ורבקה אשכנזי. אביו היה בנו של רבי רפאל אשכנזי שכיהן כרב העיר איזמיר, נכדו של רבי יהודה אשכנזי שכיהן אף הוא כרב העיר, ונינו של רבי ברזילי יעבץ. אמו היתה אחותו של רבי יוסף דאנון, מחבר הספר דבר יוסף[1].
היה תלמידו של דודו רבי נסים אברהם אשכנזי, שמזכירו בהקדמת ספריו לשבח, ומביא כמה פעמים דברים בשמו, ומכנהו "בני ותלמידי". בספרו דרש אברהם הוא אף כותב: ”דרוש שדרשתי לתלמידי הארוס חכם וחשוב רפאל יו"ט אשכנזי המכונה מורנו הי"ו בן אחי יפ"ת הגדול חיים עד העולם ה"י שנת התקצ"א”[2].
בסביבות שנת ה'תקצ"א[3], נשא את בתו של רבי יהושע אברהם יהודה מחבר הספר עבודת משא, בנו של רבי חיים יהודה אליעזר, שהיה אף הוא מצאצאי רבי ברזילי יעבץ[4]. סייע לחותנו בכתיבת ספרו עבודת משא. חותנו מזכיר אותו בהקדמת ספרו, וכותב עליו: ”רחימא דנפשאי, חכם ומבין מדעתו, דיתיב בגו לבאי, זה חתן הד"ר, נברשתא דדהבא, החכם השלם מהולל בתשבחות, סופר מהיר, כמה"ר רפאל יום טוב אשכנזי המכונה מורינו, נר"ו יאיר ברבות הטובה, אשר יגע בעשר אצבעותיו מתוך חיבה, טרח וכתב להביא את הספר הזה לידי גמר טוב”[5].
לאחר פטירת דודו רבי נסים אברהם אשכנזי בשנת תר"כ, הוציא לאור יחד עם אחיו רבי גרשון אליה, את ספרו נאה להודות על ספר התהילים[6], ואת ספרו נחמד למראה על הירושלמי חלק ד'[7].
נפטר בי"ד בשבט תרכ"ה. נספד על ידי רבי חיים פלאג'י[8], רבי יהושע שלמה ארדיט[9] ורבי אברהם פלאג'י[10].
על מצבת קברו נכתב: ”זאת מצבת קבורת עט"ר מר אחי המר בלא בר המדוכא ביסורין החכם הנעלה נזב"י[11] כה"ר רפאל יום טוב אשכנזי המכו' מורינו בן רבקה מ"כ, נין ונכד להרב הגדול מר זקני בע"ס מראה עיניים זלה"ה[12], ב"ש ביום י"ד לח' שבט שנת התרכ"ה ותנצב"ה”[1].
הותיר אחריו ספר דרושים בכתב יד, והוא נמצא באוצר הספרים של הרב ברוך מאיר יעקב שוחט מקרלין. מעט מדברי תורתו נדפסו בספר דבר יוסף לדודו רבי יוסף דאנון, ובקבצי בית אהרן וישראל גליון קצ"א וגליון רט"ז.
משפחתו
לא הותיר אחריו בנים כי אם בנות. אחת מבנותיו נישאה לדודה רבי ברוך אברהם.
- גיסו, רבי חיים יהודה אברהם, היה אף הוא רב באיזמיר.
- גיסו, רבי רפאל בנימין אברהם, היה מומחה לענייני טריפות.
- חתנו וגיסו, רבי ברוך אברהם, סייע לאביו בהדפסת ספרו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בית אהרן וישראל, קובץ רט"ז, אב-אלול תשפ"א, עמ' מ"א.
- ↑ דרש אברהם, חלק א', סדר תולדות, דרוש ב', באתר היברובוקס.
- ↑ על פי דברי דודו רבי נסים אברהם בהערה הקודמת.
- ↑ כן כתב בספרו שמחת יאודה, סימן קי"ח, דף קמ"ז עמ' ב', באתר היברובוקס.
- ↑ עבודת משא, שאלוניקי תר"ו, באתר הספרייה הממלכתית של רוסיה.
- ↑ רבי נסים אברהם אשכנזי, נאה להודות, באתר היברובוקס.
- ↑ נחמד למראה, חלק ד', איזמיר תרכ"א, באתר היברובוקס.
- ↑ נדפס בספרו ברכת מועדיך לחיים, חלק ב', דרוש י"ח.
- ↑ נדפס בספרו איש מבין, חלק א', דרוש ט'.
- ↑ נדפס בספר יסד המלך לרבי יהודה ליאון סיד, דרוש י'.
- ↑ כפי הנראה הכוונה לראשי תיבות 'נעים זמירות בישראל'.
- ↑ הכוונה לזקנו רבי רפאל אשכנזי, מחבר הספר מראה עיניים.