קלצק
.jpg) | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 מינסק |
| ראיון | קלצק |
| תאריך ייסוד | המאה ה-11 |
| קואורדינטות | 53°03′N 26°38′E / 53.050°N 26.633°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| www.kletsk.minsk-region.by | |
קלצק (בבלארוסית וברוסית: Клецк, בפולנית: Kleck) היא עיר במחוז מינסק בבלארוס על נהר הלאן (אנ').
היסטוריה
העיר נוסדה במאה ה-11 על ידי שבט סלאבי קדום. בני שבט זה הקימו מצודה גדולה ומרכז שבטי במקום. במאה ה-14 העיר צורפה לדוכסות הגדולה של ליטא ולאחר מכן צורפה לאיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1506 התחולל באזור קרב קלצק (אנ'), בו ניצחו כוחות ליטאיים ופולניים את צבאות הטטרים והצילו את העיר מכיבוש. זמן קצר לאחר מכן הפכה העיר לרכושה של משפחת האצולה רדזיוויל ובני משפחה זו החלו לפעול לשם התיישבות יהודית בעיר ובאזור. תיעוד מאת המלך זיגמונט הראשון מציין נוכחותה של קהילה יהודית בעיר משנת 1522. בתיעוד זה מופיע אישור שנתן המלך ליצחק יוספוביץ, יהודי מברסט, להחכיר פונדקים בקלצק, וזאת בתמורה לתשלום. במסמך מאותו העשור מוזכר חיובם של יהודי הקהילה לשרת שירות צבאי. יהודים מוזכרים גם במסמכים משפטיים מהתקופה. ממפקד אוכלוסין שבוצע בשנות החמישים של המאה ה-16 עולה שבקלצק ישבו יהודים בעיקר ברחובות וילנה וסלובודה וכן היו בעליהם של גני ירק בפרברי העיר.
בשנת 1586 הפכה העיר למרכז עירוני של השטחים שבבעלות משפחת רדזיוויל, וכך הואצה התפתחותה הכלכלית של העיר. בסוף המאה ה-17 גדל באופן משמעותי מספר היהודים בעיר, ובמקביל הייתה העיר מרכז קלווינסטי, זרם בו תמכו בני משפחת רדזיוויל.
הרב הראשון בקלצק היה רבי יהודה בן לב ואחריו כיהנו מיכאל בן מאיר אייזנשטט ובנו משה אייזנשטט (נ. 25 באוקטובר 1795).
לאחר חלוקת פולין סופח השטח בו ישבה קלצק לאימפריה הרוסית. במהלך המאה ה-19 נשרפה העיר שוב ושוב בשרפות גדולות, בשנים 1817, 1845, 1865 ו-1886.
במאה ה-20
בשנת 1903 חיו בעיר כ-8,000 תושבים, כ-75% מהם יהודים.
לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר בידי צבא הקיסרות הגרמנית. ב-1919 נכבשה העיר שוב בידי הסובייטים. ב-5 באוגוסט 1919 נכנסו לעיר הכוחות המזוינים של פולין. תקופת אי יציבות זו הייתה מלווה במעשי שוד ופוגרומים כלפי יהודי העיר. לצורך כך פעלה בעיר "קבוצת הגנה" - משמר אזרחי יהודי[1].
בשנת 1921 עברה ישיבת סלוצק לעיר, ושכנה בה עד 1940. עמדו בראשה, רבי אהרן קוטלר, הרב שך, והמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין.
לאחר המלחמה הפולנית-סובייטית נכללה העיר בשטח פולין. בשנת 1939 סופחה קלצק לברית המועצות. בשנת 1941 כבשה גרמניה הנאצית את קלצק. באוקטובר 1941 נטבחו רוב יהודי העיר על ידי הגרמנים. יתר היהודים, כ-2,000 במספר, רוכזו בגטו ובקיץ 1942 נשלחו למחנות ריכוז גרמניים. התקוממות צעירים יהודים בעיר דוכאה על ידי הגרמנים.[2]
הקהילה היהודית בעיר חרבה ובעיר נותרו ממנה בית קברות, בית כנסת גדול שנוסד על ידי הנסיך רדזיוויל בשנת 1796, בית מדרש מתחילת המאה ה-18 ומספר בתי תפילה קטנים יותר.
לאחר מלחמת העולם השנייה השתייכה העיר לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. מ-1991 קלצק היא חלק מבלארוס.
ישיבת קלצק
ערך מורחב – ישיבת קלצק
בשנת 1921 עברה ישיבת סלוצק לעיר, ושכנה בה עד 1940. עמדו בראשה, רבי אהרן קוטלר, הרב שך, והמשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין.
רבני העיר
בין רבני העיר נמנו[3]
- רבי מיכאל איזנשטאט רבה של העיר משנת ה'תק"ג עד שנת ה'תק"ך בנו של רבי מאיר איזנשטט המהר"ם א"ש בעל שו"ת פנים מאירות.
- רבי משה איזנשטט בנו של רבי מיכאל.
- רבי מיכאל איזנשטט (השני) בנו של רבי משה.
- רבי גרשון - נפטר בשנת ה'ת"ר.
- רבי אהרן תלמידו של בעל הקדושת יום טוב.
- רבי משה יעקב איזנשטט בנו של רבי מיכאל איזנשטאט (השני) כיהן ברבנות קלצק עד פטירתו בה'תר"ח.
- רבי יהושע רבינוביץ (רגולר) בנו של רבי אליהו אב"ד קאליש בה'תר"ל עבר לכהן ברבנות בניאסוויז'.
- רבי אליהו פיינשטיין (ה'תר"ל- ה'תרל"ג) בנו של רבי אהרן הלוי אב"ד סטארובין, מילא את מקומו שם עד לשנת ה'תר"ל אז בא לקלצק כיהן ברבנות קלצק עד שנת ה'תרל"ג.
- רבי זאב וולף טורבוביץ - בעל ה"זיו משנה" ו"עטרת זיו". היה ראש ישיבה במינסק, ואחר מכן רבה של קלצק.
- רבי אליעזר שטראשון - הוא היה משמשו של הגאון מווילנה וחיבר ספר "עמודי אש".
- רבי צבי הירש טיקטין - רבה של קלצק בין השנים ה'תרל"ח - ה'תרמ"א.
- רבי שלום בער הרנזון - רבה של קלצק בין השנים ה'תרמ"א-ה'תרס"ו מחבר ספר "היכלי שן" ו"דרכי נעם".
- רבי חיים שמעון הרנזון - בנו של רבי שלום בער.
אדריכלות
לפני מלחמת העולם השנייה היה הבניין הישן ביותר בעיר, מבנה כנסייתי שנוסד במאה ה-16 - כנסיית השילוש. המבנה ניזוק קשה במלחמת העולם השנייה, ופוצץ על ידי הסובייטים בשנות ה-50. חורבותיו של המבנה עדיין עומדות בקלצק. המבנה האדריכלי המרכזי בעיר כיום הוא כנסיית 'התחיה' שנבנה בסגנון בארוק בשנת 1683.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קלצק- קלצק (Kleck), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ספר יזכור לקהילת קלצק, בספריית העיר ניו יורק
- "קלצק", באתר JewishGen (באנגלית)
- "קלצק", באתר השטעטל הווירטואלי
- מרטין דין (אנ'), קלצק, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1207–1209), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ קבוצת הגנה" של צעירים יהודים בקלצק ב - 1919 באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות.
- ^ מתוך הודעת יד ושם על תערוכה על קהילת ניאסוויז' הסמוכה לקלצק
- ^ מתוך ספר הקהילה, רבני קלצק, פנקס קלצק, באתר אוצר החכמה
32643061קלצק