רבי משה נחמיה הכהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה נחמיה הכהן
לידה 1790
תק"נ
פטירה 22 ביוני 1853 (בגיל 63 בערך)
ט"ז בסיון תרי"ג
לודז', האימפריה הרוסית
מקום קבורה פוליןפולין לודז', פולין
מקום פעילות דווארט (כיום ורטה (פולין))
השתייכות חסידות
תחומי עיסוק רבנות, חסידות, הלכה
בני דורו רבי יצחק מאיר אלתר

משה נחמיה הכהן (תק"נ, 1790ט"ז בסיון תרי"ג, 22 ביוני 1853) היה רב, חסיד ופוסק, כיהן כרבה של העיר דווארט (כיום ורטה (פולין)) במשך 15 שנים והיה דמות בולטת בעולם החסידות, בין היתר כחסיד של רבי שמחה בונים מפשיסחא ושל רבי יצחק מוורקא.

תחילת חייו

רבי משה נחמיה נולד בשנת תק"נ (1790) בעיר דווארט לאביו, רבי בנימין ביינוש הכהן, שהיה תלמידו של רבי עקיבא איגר. אביו היה יהודי אמיד שעסק במסחר עצים ויערות והיה בנו של רבי אפרים פישל, יליד דווארט, שהיה נכדו של רבי נפתלי כ"ץ מלובלין, בנו של רבי יצחק כ"ץ מפראג חתנו של המהר"ל מפראג. מגיל צעיר התבלט רבי משה נחמיה כעילוי בתורה, והדבר עתיד היה לעצב את מסלול חייו.

נישואיו ולימודיו

רבי משה נחמיה נישא ליוטא מרים, בתו של רבי כתריאל אורבאך מעיר גומבין, והיה סמוך על שולחנו במשך כמה שנים. בתקופה זו התעמק בלימוד תורה, הן בנגלה והן בנסתר. הוא הצטרף לחסידי רבי יעקב יצחק, "החוזה מלובלין", ולאחר פטירתו הפך לחסיד של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אצל רבי שמחה בונים נחשב לאחד החסידים החשובים והיה בעל תפילה בימים נוראים.

חזרתו לדווארט ופעילותו

לאחר תקופה חזר רבי משה נחמיה לעיר הולדתו, דווארט, שם עסק במסחר תבואה – תחום נפוץ באזור – ובמקביל המשיך בעיסוקו בתורה ובהפצת החסידות. לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים התפצלה קהילת חסידיו לשתי קבוצות: רוב החסידים בחרו ברבי מנחם מנדל מקוצק, ואילו המיעוט, ובהם רבי משה נחמיה, העדיפו את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה. אולם, כשתי שנים לאחר מכן נפטר רבי אברהם משה, ורבי משה נחמיה הצטרף לחסידי רבי יצחק מוורקא. שם היה מן ה"יושבים" – קבוצת החסידים הקרובים לרבי – ולמד עם בניו של הרבי, רבי מנחם מנדל ורבי יעקב דוד. לאחר פטירתו של רבי יצחק מוורקא, נסע לבנו הצעיר רבי מנחם מנדל קאליש.

רבנותו בדווארט

לאחר פטירתו של הרב הקודם, רבי שמעון זאב וולף ב"ר שלמה בה' בכסלו תקפ"ח, בערך בשנת תקצ"א (1831) התמנה רבי משה נחמיה לרבה של דווארט, תפקיד שבו כיהן במשך 13 שנים תמורת משכורת של 18 זהובים לשבוע. תחילה עברה כהונתו בשלווה, אך בהמשך התעוררה מחלוקת בעיר, שהושפעה מהסכסוך הרחב יותר בין חסידי קוצק לחסידי ורקא. רבי יצחק מאיר אלתר, ה"חידושי הרי"ם", שהכיר את רבי משה נחמיה מימי רבי שמחה בונים, העיד לטובתו ואמר כי יערב להוראותיו ההלכתיות. בחודש שבט בשנת תר"ו שלח רבי יצחק מוורקא שני שליחים כדי להשקיט את המחלוקת, אך תושבי העיר דחו את ההתערבות והקימו בית דין שפסק כי על רבי משה נחמיה לקבל היתר הוראה מחדש. בתגובה, החליט רבי משה נחמיה להתפטר מתפקידו וסירב להמשיך לכהן כרב.

פטירתו

בשנת תרי"ג (1853), לאחר חג השבועות, בדרכו חזרה מוורקא, סר רבי משה נחמיה לעיר לודז'. שם חלה בדלקת ריאות, ולאחר מספר ימים, ביום ט"ז בסיון תרי"ג, נפטר ונקבר בבית העלמין בלודז'. בעת פטירתו דעתו הייתה צלולה, והוא הורה לחרות על מצבתו את הכיתוב הבא:

הרב החסיד המפורסם בשמחה היה כל ימיו מו״ה משה נחמי׳ בן מו״ר בנימין הכהן זצלה״ה נו״נ ביום ד׳ ט״ז סיון תרי״ג לפ״ק.

רבי משה נחמיה השאיר אחריו כתבים בהלכה ובאגדה, אך אלה אבדו עם הזמן.

משפחתו

מפעל Heinzel & Kunitzer, לודז' (2011)

אחותו אסתר, נישאה לרבי איצק שלמה רוזק (rusak). נפטרה כ"ה באלול, תרמ"ג, נקברה בלוד'ז[1].

לרבי משה נחמיה היו חמישה בנים ושתי בנות:

  • צביה בלימה: נישאה לרבי יצחק מרדכי בן רבי יואל הכהן מדווארט, תלמידו של אביה. נפטרה בגיל 23.
  • רבי יעקב שמחה: נרצח על ידי גנב בשנת תרמ"ד (1884).
  • שרה רבקה: נישאה לרבי אליהו פישל בן רבי משה רוס מקאליש. בעלה נפטר בשנת תרל"א (1871) בגיל 52, והיא נפטרה בשנת תרנ"ג (1893) בגיל 73.
  • רבי אברהם בנימין: נפטר בשנת תרמ"א (1881) בגיל 56.
  • רבי אהרן אליהו: נישא לרחל לאה בתו של רבי עוזר ברגר, פרנס מלודז', ונפטר בשנת תרע"ג (1913) בגיל 81.
  • רבי דוד.
בנו רבי לוי יצחק
  • רבי לוי יצחק כהן (תקצ"ח-תר"פ), מגדולי תעשייני הטקסטיל בלודז'. היה מנהיג הוועד היהודי בלודז', ונישא ליהודית, בתו השנייה של רבי עוזר ברגר. לאחר פטירתה בשנת 1874, נישא למרים דבורה, בתו של החסיד הידוע רבי שמואל גולדמן מוולושצ'ובה. רבי לוי יצחק נפטר בשנת תר"פ (1920) בגיל 83. מבין כל ילדיו של רבי משה נחמיה, הוא היה הבולט ביותר, והתבלט בכישרונו העסקי. בשנת 1874 התקשר עם יוליוס היינצל (Juliusz Heinzel), אחד התעשיינים המפורסמים בלודז', ובהמשך קיבל את זיכיון הסוכנות של חברת "היינצל וקוניצר". בזכות קשריו עם התעשיינים הגדולים, גם שני בניו השתלבו בעמדות בכירות בחברות תעשייתיות מובילות:
    • בנו הבכור, יוסף, עבד בחברת שייבלר.
    • בנו הצעיר, אשר אוסקר כהן, עבד בחברת היינצל וקוניצר, ושימש כיו"ר של "מנופקטורה וידז'בסקה", אחת מתעשיות הטקסטיל המובילות בפולין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. פיליפ פרידמן-פנחס זליג גליקסמן, "מצבות בית הקברות הישן בלודז", תרצ"ח, עמ' 62, נו' 1674.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

משה נחמיה הכהן40608969Q132851965