אוסקר כהן
 | |
| אוסקר כהן בשנת 1933 | |
| לידה |
20 במאי 1870 לודז' |
|---|---|
| פטירה |
1961 (בגיל 90 בערך) ארגנטינה |
| עיסוק | תעשיין |
אוסקר כהן (נולד ב-20 במאי 1870 בלודז', נפטר ב-1961 בארגנטינה) היה תעשיין יהודי-פולני מלודז', שהתמחה בעיקר בתעשיית הטקסטיל.
חייו
אוסקר כהן נולד בשם אשר כהן למשפחה חסידית ומיוחסת. אביו, רבי לוי יצחק[1], היה מנהיג הוועד היהודי בלודז', מגדולי תעשייני הטקסטיל בלודז'. עבד כאורג במפעל של יוליוס היינצל (Juliusz Heinzel). אמו יהודית[2] בתו של פרנס לודז, רבי עוזר ברגר. אבי אביו הוא רבי משה נחמיה הכהן אב"ד דווארט. אביו דאג לחינוכו, ולא הסתפק בלימודים בחדר, אלא שכר עבורו מורים פרטיים ללימודים חילוניים. תרומה כספית משמעותית לחינוכו הגיעה מדודו, שלמה סמונייבסקי-קלכשטיין, ולזכרו הקים כהן לאחר מלחמת העולם השנייה שתי מצבות – אחת בארגנטינה ואחת בפרגוואי.
בשנת 1889 הקים כהן בית מלאכה לאריגה, אך זה פשט רגל. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 החל לעבוד כפקיד במפעל של יוליוס היינצל ויוליוס קוניצר (אנ'). הוא התקדם במהירות בתפקידיו, עד שהפך למנהל מכירות וצבר הון. בהתאם לאמרתו, "יהודי עשיר מפסיק להיות יהודי", שינה את שמו לאוסקר והחליף את החלוק בחליפה. לאחר מותו של קוניצר, סייע בהעברת המפעל לידי ג'וזפה טנפאני, חתנו של היינצל. בתחילת מלחמת העולם הראשונה הפך לבעל השליטה ב"מנופקטורה וידז'בסקה" (פול'), ולאחר התפטרותו של טנפאני מתפקיד היו"ר, תפס את מקומו.
בשנת 1900 רכש בית קטן ברחוב פיוטרקובסקה 43 בלודז', הרס אותו ובנה במקומו בית דירות מפואר. כמה שנים לאחר מכן רכש מניות במלון גרנד בלודז' (אנ'), והצטרף לדירקטוריון, אך בשנה שלאחר מכן התפטר ומכר את מניותיו לאדריכל דוד לנדה.
כהן היה ידוע בניצול עובדיו, שקיבלו שכר נמוך יותר מאשר אצל מעסיקים אחרים, אך שמר על תדמית של פילנתרופ. בתקופת האינפלציה והאבטלה הכריז כי יתרום 50 מיליון מרק פולני לקרן לבניית פוליטכניק בלודז'. עם זאת, הוא דאג שלא תוקם ועדה שתדרוש את הכסף, והפוליטכניון של לודז' הוקם רק לאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-30, למרות הפסדים כבדים במפעל ואי-תשלום מיסים או דיבידנדים לבעלי המניות, הצליח כהן להשיג מזומנים שהפקיד, בין היתר, בבנק שווייצרי.
הוא התגורר בארמון ברחוב טרגובה 61 (פול') בלודז'. במהלך השבועות הראשונים של הכיבוש הגרמני, עבד כשומר בארמונו. בדצמבר 1939 החליט תאגיד גרינג (אנ') להשתלט על "מנופקטורה וידז'בסקה" באופן חוקי באמצעות האס אס. כהן ואשתו הועברו לז'נבה, שם נוהל הבנק שהחזיק את מניות המפעל, ושם בוצעה עסקה שהצילה את חייו. לאחר המלחמה התיישב תחילה במקסיקו, שם המשיך בספקולציות פיננסיות רווחיות, ולבסוף עבר לארגנטינה. הוא היה תומך של ציונות.
משפחתו
כהן היה נשוי פעמיים. מנישואיו הראשונים למריה לבית רובין נולדו לו שישה ילדים, שלושה מהם מתו לפני שהגיעו לבגרות. שלושת האחרים היו:
- הנריק – תעשיין שסייע לאביו להיחלץ מחובות המלחמה, אך נקלע עמו לסכסוך עקב אי-הסכמתו לבחירת אשתו.
- מקסימיליאן כהן (פול') – עורך דין, פילנתרופ ידוע בלודז', ששימש כקונסול כבוד של שוודיה בעיר. עבר לארצות הברית זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. התגורר עם אמו בווילה מפוארת בווידז'ב ברחוב קונסטיטוציינה 42c (כיום מרכז לחינוך ושיקום לאנשים עם מוגבלויות בלודז'), נישא לפליציה בתו של משה שור.
- אלברט – נורה למוות ב-1929 על ידי פועל ב"מנופקטורה וידז'בסקה".
ביבליוגרפיה
- Bolesław Lesman, Recepta na miliony. Z dziejów rodu Konów. Wyd. Książka i Wiedza, Warszawa 1967. (בפולנית)
- Przemysław Waingertner, Widzewska dynastia. Wzlot i upadek rodziny Konów; „Kronika Miasta Łodzi”, 2009, nr 2, s. 167–178. (בפולנית)
- Magdalena Prokopowicz (red.), Żydzi polscy. Historie niezwykłe, Wydawnictwo Demart, Warszawa 2010, s. 167, 168. (בפולנית)
קישורים חיצוניים
- אילן היוחסין של אוסקר כהן, באתר Geni
- אשר כהן, מעדני מלך, ספרו עם גזע היחס, ותמונות, לודז' תרצ"ח, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
אוסקר כהן40612176Q11800460