רבי משה נחום רוזנבוים
מצבתו של הרב רוזנבוים, נג'וואז'ון | |
מדינה | הונגריה |
---|---|
מקום פעילות | טליקא, ואשוואר, נג'ווישניו |
צאצאים | הרב עמרם רוזנבוים |
מספר צאצאים | 9 |
חתנים | הרב אברהם אליהו כ"ץ, רבה של פצל |
הרב משה נחום רוזנבוים (? – ט"ז בחשוון[1] ה'תקפ"ו; כונה "ציצית בייסער" עקב מנהגו להסתכל לעתים תכופות בציציותיו ולנשקם[2]) היה רב הונגרי, רבן של הערים טליקא, ואשוואר ונג'וואז'ון.[3][2][4]
ביוגרפיה
כשנולד נקרא בשם נחום ורק לאחר מכן הוסיף לעצמו את השם משה. אמו במקורה מפראג.[2][4]
התפקיד הראשון ידוע שכיהן הרב רוזנבוים היה כרב בעיירה טליקא שבמחוז גיור-מושון-שופרון, והוא כיהן שם כבר בשנת ה'תק"ן. לאחר מכן כיהן כרב בוואשוואר[3] ועזב את ואשוואר בין ה'תקע"א לה'תקע"ח (1811–1818). אחר כך שימש כרב בעיר נג'וואז'ון שבמחוז וספרם. היה רב הקהילה עד לפטירתו. נפטר בט"ז בחשוון, לא ידוע באיזו שנה.[1][2][4]
מסופר ששנים רבות לא נולדו לו ילדים, עד שפעם אחת עצרה ליד ביתו עגלה, וממנה ירד מישהו שבקש מהרב רוזנבוים להניח תפילין רבנו תם לפני שקיעה. לאחר מכן האכיל את האיש וסוסיו. בסוף ארוחתו ברך האיש שהרב יזכה לילדים, ובשנת ה'תקמ"ט נולד לו בנו הבכור הרב עמרם רוזנבוים.[2][4]
נפטר בשנת ה'תקפ"ו.
משפחתו
על פי מסורת המשפחה, הם צאצא של רבי אדם בעל שם, כנראה מצד אביו. מצד אמו, צאצא למהר"ל מפראג, רבי גרשון אשכנזי, רבה של וינה, רבי מנחם מנדל קרוכמל, מהר"י וייל, מהר"ם מרוטנבורג רבי יהודה החסיד, רש"י ועוד.[2][4]
ניניו הם הרב צבי פישר והרב עמרם פישר.
לרב רוזנבוים היו 9 ילדים, 5 בנים ו-4 בנות:[2]
בניו:
- רבי עמרם (ה'תק"ן, 1790 – ט"ז בחשוון ה'תק"ץ, 1829) – רבה של אלברטירשה ומאד. כונה רבי עמרם חסידא[5].
- רבי אברהם ישראל בצלאל (בערך ה'תק"ן – י"א בסיוון ה'תרכ"ג, 1863) – רבה של איז'אוק וסיגטוואר[6][7].
- רבי צבי הרש (ה'תקנ"ה – בערך ה'תקפ"ט) – רבה של ביצ'קה[8].
- הרב אליעזר דוד – עבד לפרנסתו כסוחר.
- הרב ישראל נחשון.
בנותיו:
- יוכבד יטל – אשתו של הרב יוסף גרינוולד, רבה של צ'צ'וויץ'.[9][5].
- מצאצאיהם: רבי משה ורבי אליעזר דוד גרינוולד, ורבי משה ניישלאס.
- שרה רבקה רחל לאה – נישאה לרבי אברהם אליהו משה כ"ץ, רבה של פצל.
- פראדל – נישאה לרב משה שטרנברג, רבה של אץ'.
- חנה – נישאה לרב יצחק לוי שפיצר במזטור, ובנישואים שניים לרב אהרן גיירינגר.
- בת - נישאה לרב משה פירסט רבה הראשון של מאראש-ואשרהעלי ומחבר "מראה משה" שו"ת וחידושים[10]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ישנם חוקרים האומרים שלא נפטר בתאריך זה, אלא בנו, הרב עמרם
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 משה אלכסנדר זושא קינסטליכער, חודש בחודשו - לוח תשס"ה, באתר אוצר החכמה
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 ישכר בעריש גרינפלד - שמעון הירשלער, משפחת השמעוני, באתר אוצר החכמה
- ^ 5.0 5.1 מכון אור הצפון בעלזא, אור הצפון - נר למרים, באתר אוצר החכמה
- ^ מכון זכרון, לתולדות משפחת רוזנבוים הירש, באתר אוצר החכמה
- ^ מכירות פומביות, קטלוג רפאלי - 3, באתר אוצר החכמה
- ^ רשומות לתולדות אישים וקהילות אגרות ומסמכים, עלי זכרון - כז, באתר אוצר החכמה
- ^ אהרן בן יצחק אייזיק שפירא, ימי זכרון - ט באב, באתר אוצר החכמה
- ^ ראו הרב מו"ה משה פירסט, שם הגדולים מארץ הגר, מערכת מ, אות קסו, עמו' 22, באתר היברובוקס
34329619משה נחום רוזנבוים