רבי משה טויב (הראשון)
 | |||||
| לידה |
ה'תר"ל רוזלא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | י"ט באייר ה'תרצ"ו (בגיל 66 בערך) | ||||
| מקום קבורה | קאלוב | ||||
| תקופת הפעילות | ה'תרנ"ח–ה'תרצ"ו | ||||
| השתייכות | חסידות קאלוב | ||||
| רבותיו | אביו רבי יהודה צבי מרוזלא וזקינו רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה | ||||
| חיבוריו | עת רצון | ||||
| בת זוג | חוה | ||||
| אב | רבי יהודה צבי טויב מראזלא | ||||
| אם | צ'יפה | ||||
| צאצאים | רבי מנחם שלמה טויב | ||||
| |||||
רבי משה טויב (ה'תר"ל - י"ט באייר ה'תרצ"ו) היה האדמו"ר השני בחסידות קאלוב, מחבר הספר 'עת רצון'.
ביוגרפיה
נולד ברוזלא שבהונגריה לרבי יהודה צבי טויב מרוזלא, נינו של רבי יצחק אייזיק מקאלוב[1], ולהינדא צ'יפה (טשיפא) בתו של רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה בעל דמשק אליעזר. בגיל 16 התייתם מאביו[2], ועבר להתגורר בבית זקינו חותן אביו רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנה, שגידלו כבן, ולימדו את תורת הקבלה.
נשא את חוה בת רבי מנחם שלמה אבנד, רבה של נמירוב ובעל 'עבודת משא', מתלמידי וידידי רבי ישכר דב רוקח מבעלז.
אדמו"רות
לאחר פטירת סבו רבי אליעזר צבי מקומרנה[3], קיים את רצון סבו שביקשו לנהוג באדמו"רות[4], ועבר לעיירת קאלוב שבהונגריה, שם החל לנהוג באדמו"רות ורבנות בעיר.
צאצאי חסידי סבו רבי יצחק אייזיק מקאלוב עברו לחצירו, באין ממשיך אחר לשושלת בעיר קאלוב.
בתקופה זו היה בקשרי ידידות עם רבי ישראל הגר, ה"אהבת ישראל", וכן עם רבי חיים הגר מאוטיניה.
עקב המצב המדיני הסבוך ששרר מזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם, אולץ בשנת תרפ"א לעזוב את הונגריה עקב היותו יליד גליציה, והוא נשלח לפולין. עקב קשיי הדרך הוא חנה בחוסט שברומניה שם פתח מחדש את חצרו, כאשר רבים מחסידי רבי אליעזר צבי מקומרנה, מתאגדים סביבו.
לאחר תקופה קצרה נאסר בעקבות הלשנה מצד מתנגדיו לרשויות על כך שאינו מחזיק באזרחות מקומית, ושוחרר בהשתדלות רבה של העיר - רבי יוסף צבי דושינסקי. לאחר שההתנכלות אליו המשיכה נאלץ לעזוב את העיר ולאחר נדודים שונים הגיע עם משפחתו לסיגעט.
לאחר מספר שנים, עבר להתגורר בעיר מיהאלפאווא לצורכי בריאות, שם המשיך לכהן באדמו"רות עד לפטירתו.
נפטר ביום ל"ד בעומר י"ט באייר ה'תרצ"ו, ונקבר בבית הקברות החדש בעיר קאלוב, שם הוקם אוהל על גבי ציונו.
יצא לאור ספרו 'עת רצון' על התורה, בדרך הקבלה, על ידי חסידות קאלוב, בעריכת נכדיו הרב אליעזר צבי טויב, והרב משה רוזנבוים האדמו"ר מסטניסלב בביתר.
משפחתו
- בנו רבי מנחם שלמה טויב מחבר הספרים 'חקל תפוחין' ו'אור מנחם', מילא את מקומו באדמורו"ת קאלוב.
- בנו הרב משה טויב, האדמו"ר הנוכחי מקאלוב
- בתו גיטל אסתר, אשת [אחי אמה] רבי יודא אבענד בן רבי מנחם שלמה אב"ד נמירוב
- בתו מרים יוכבד, אשת רבי דוד שלמה מסטריא, בן רבי פנחס חיים מראזלא [אחיו הגדול של רבי משה] נהרגו בשואה עם כל צאצאיהם.
- בנו רבי אליעזר צבי אב"ד סמא-רזשע בגליציה, נשא את ליבא, בת רבי אלטר ישכר סאפרין מאלטשטאט[5], נהרגו בשואה עם כל צאצאיהם.
- בתו בריינדל, אשת רבי ליב טברסקי בן רבי דוד טברסקי מסקווירא, נהרגו בשואה.
קישורים חיצוניים
- רבי משה טויב, עת רצון, ישראל, תשס"ד, באתר אוצר החכמה[6].
- רבי משה טויב, תולדות המחבר, עת רצון, ישראל תשס"ד, עמ' ה', באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ אביו היה רבי שלמה מרוזלא, בן רבי משה חיים מרוזלא בן רבי יצחק אייזיק מקאלוב.
- ^ נפטר בר"ח סיון ה'תרמ"ו.
- ^ בכ"ד אייר ה'תרנ"ח.
- ^ לאחר נישואיו הורה לו רבי אליעזר צבי להנהיג חצר חסידית בקאלוב.
- ^ בן רבי משה חיים מאלטשטאט, בן רבי אלכסנדר, בנו של רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנה
- ^ בנוסף רשם את דברי תורתו בספריו 'תפארת משה' ו'עת קץ' שנאבדו משך השנים.