רבי מאיר העליר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי מאיר העליר \ הלר (ה'תקס"ד, 1804 - ה' באייר ה'תרל"ז, 1877) היה היה דיין בווילנה ואח"כ אב"ד קסטוקוביץ פלך מוהילוב, ברוסיה במשך שלושים שנה.

רבי מאיר העליר
לידה 1804
ה'תקס"ד
פטירה 1877 (בגיל 73 בערך)
ה' באייר ה'תרל"ז
תחומי עיסוק אב"ד קסטוקוביץ פלך מוהילוב, רוסיה.
תפקידים נוספים היה היה דיין בווילנה

ביוגרפיה

נולד בקוידנוב לרב אהרן הלר ולרבקה בת ר' אברהם הלר מצאצאי הרב יום-טוב ליפמן הלר. כל אחיו כיהנו כרבנים: אחיו הגדול היה הרב ישראל "חריף" הלר מחבר "נחלת ישראל", מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין וראש ישיבה בישיבת מיר; אחריו אחיו הרב יחיאל הלר, רבן של ערים רבות בליטא ומחבר "עמודי אור"; אחיו הצעיר היה הרב יהושע הלר מחבר "חוסן יהושע" ורבן של ערים בליטא.

בצעירותו משנת ה'תק"צ והלאה שימש כדיין בבי"ד בוילנא ומפני המחלוקת עזב, ומונה לרב בעיר טרקאי הסמוכה

משם נקרא לכאב"ד בקסטוקוביץ פלך מוהילוב ברוסיה שם כיהן במשך שלושים שנה[1].

חיבוריו

רבי מאיר הניח כתבים רבים על מסכתות הש"ס וכן על כל מקומות הקשים במדרש רבה ולא ראו אור, מלבד מעט ביאורי אגדה.

הערות שוליים

  1. ^ זעירא, משה בן נחמיה, רבותינו שבגולה - ב, תשנ"ח, עמ' 228