רבי כליפה אלמליח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי כליפה אלמליח
לידה 1844
ה'תר"ד
איית אמעללאת; מרוקו
פטירה 25 בספטמבר 1953 (בגיל 109 בערך)
ט"ז בתשרי ה'תשי"ד
קזבלנקה
מדינה מרוקו
מקום מגורים אוואלד מנצור
מקום פעילות אוואלד מנצור
תחומי עיסוק רב, דיין ומחבר ספרים
רבותיו רבי דוד שלוש
תלמידיו רבי דוד סויסה, רבי יעקב אבוקסיס ורבי יעקב אלמליח
אב רבי מסעוד אלמליח
אם רחל


רבי כליפה[1] אלמליח (ה'תר"ד; 1844ט"ז בתשרי ה'תשי"ד; 25 בספטמבר 1953) היה רב דיין ומחבר מרוקאי, כיהן כרב באוולאד מנצור (מרוקו) ונחשב לבעל מופת.

ביוגרפיה

רבי כליפה נולד בכפר איית אמעללאת בדרום מרוקו לאביו רבי מסעוד אלמליח ולאמו רחל בשנת ה'תר"ד (1844). לאחר מכן עברה משפחתו ליישוב אוולאד מנצור וחיו שם בעוני רב, מרוב הרעב נשרו שערות ראשו. ושם למד עד גיל 14.

בשנת ה'תרי"ח עבר ללמוד במרקש בישיבתו של רבי דוד שלוש, שם למד עם רבי יעקב דהאן ורבי אברהם אביטבול שנעשה לימים ראש הישיבה. בלומדו בישיבה הייתה אמו אופה עבורו לחם מיובש אותו לקח לישיבה והיה מרטיבו במעט מים לקיים דברי התנא "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה"[2] וכן היה ישן בעזרת נשים של בית הכנסת. בשבתות היה מתארח אצל אחד מאנשי הקהילה. בעת לימודו בישיבה השתלם בכל מקצועות התורה והוסמך כשוחט, מוהל וסופר סת"ם.

בשנת ה'תש"ד (1944), כשהיה כמעט בגיל מאה, קם בחצות הלילה ועלה לגג הבית לומר תיקון חצות, אך מסיבה שאינה ברורה מעד ונפל מהגג לחצר. רבי כליפה שכב ללא תגובה שלושה ימים עד שחשבוהו למת. אך כשבאו אנשי החברה קדישא נדהמו לראותו פותח את עיניו ומספר להם שאליהו הנביא התגלה אליו והבטיחו שיחיה עוד עשר שנים, וכך אכן היה.

בשנת ה'תש"י (1950) עבר לקזבלנקה, וגר בבית בנו רבי מסעוד, שם נפטר ביום ט"ז בתשרי ה'תשי"ד (1954).

בני המשפחה מתעתדים להעלות את עצמותיו לקבורה בארץ.

נשותיו

רבי כליפה נישא שלוש פעמים.

  • אשתו השנייה [דרושה הבהרה]- רחל, אותה נשא לאישה לאחר הסמכתו, עם שובו לאוולאד מנצור.
  • אשתו השלישית - מוניה. כשנודע לו על פטירתה, איבד את מאור עיניו, ומאז לא שב לראות.

ילדיו וצאצאיו

  • בנו רבי אברהם - עלה לארץ עם ספרי הרב האישיים.
  • בנו רבי מסעוד - היה גר בקזבלנקה והרב התגורר אצלו בסוף ימיו.
  • בנו רבי מאיר - אצלו היו מונחים כתבי אביו.
  • בתו שרה - נשואה לרבי שמעון אבוקסיס, דרשן, מתגוררת באופקים.
  • בן נינו רבי אברהם אסולין - מחבר ספר 'תורת אמך ואולד מנצור וחכמיה'.

רבנותו

בשנת ה'תרכ"ז עם סיום לימודיו בישיבה והסמכתו חזר ליישובו אוולאד מנצור, שם כיהן באותה תקופה רבי משה ועקנין, הוא כיהן לצידו עד לפטירתו ואז התמנה לרב במקומו. הוא כיהן ברבנות היישוב 83 שנה.

הוא היה מלומד בניסים, כתב קמיעות ומזוזות עבור חולים ואף הערבים היו באים להתדיין לפניו ולקבל ממנו עצה וברכה.

הנהגותיו

חתנו רבי שמעון אבוקסיס העיד שהיה מגדל פאות ומניח אותן מאחורי האוזניים[3].

כאשר היו תלמידיו ונכדיו באים לבקרו היה שואל אותם קודם מה הם לומדים, ורק אז היה מתעניין בשלומם. והיה שואל אותם שאלה מפרשת השבוע או בהלכה[4].

תלמידיו

במהלך שנות רבנותו עסק בהעמדת תלמידים, ביניהם נמנים רבי דוד סויסה, רבי יעקב אבוקסיס ורבי יעקב אלמליח.

מסופר כי שרה אבוקסיס היתה נוהגת להיכנס לעזרת נשים ולהקשיב לשיעוריו, בהמשך היתה יורדת אל בית הכנסת ויושבת בצד להקשיב, רבי כליפה נזף בה שאין דרכו ללמד כי אם בנים, אך לאור התמדתה הסכים ללמדה עד שידעה את כל התנ"ך עם טעמי המקרא, והיתה האשה היחידה שידעה קרוא וכתוב.

כתביו

חידושיו של רבי כליפה עמדו מונחים בביתו של בנו רבי מאיר אלמליח בטבריה, אך אבדו לבני המשפחה וכיום לא ידוע היכן הם.

ספריו האישיים, אותם העלה בנו רבי אברהם אלמליח לארץ, נרטבו בשיטפון, ואבדו אף הם.

בעזרת בן נינו הרב אברהם אסולין הועלו על הכתב דברי תורתו, שנאמרו משמו על ידי ילדיו ותלמידיו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים