רבי דוד שלוש (מרקש)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב דוד שלוש (ה'תקס"ג 1803 בערך, ריסאניי"ג בכסלו ה'תרנ"ג, 2 בדצמבר 1892, מרקש) היה ראש ישיבה גדולה וממנהיגי הקהילה היהודית במרקש במאה התשע עשרה. היה אחד מהרבנים המרכזיים בדרום מרוקו, אשר העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם כיהנו כרבנים באזור. כונה בהערכה "המלך דוד".

חייו

לא הרבה ידוע אודותיו. נולד בריסאני שבמחוז תאפילאלת[1], כנראה באזור שנת ה'תקס"ג[2] לאביו ר' יחיא בן-שלוש. משם עבר למרקש. במרקש ייסד, בסיוע ראשי הקהילות היהודיות באזור, ישיבה גדולה, אשר חולקה לכיתות לימוד לפי גילאים. הוא עמד בראשות הישיבה ולימד בה. לישיבתו הגיעו תלמידים ממרקש עצמה ומכל הכפרים והעיירות הסמוכים ומהרי האטלס, והיא הפכה להיות המרכז התורני האזורי. הרב יוסף בן נאים מתאר כי בישיבתו למדו מאות תלמידים בבת אחת. הוא גם דאג לצרכיהם החומריים, ובעצמו כיתת רגליו בין אנשי הקהילה על מנת למצוא לתלמידיו מקום לאכול וללון. תלמידיו מספרים שזכה לגילוי אליהו, ומופתים רבים מסופרים אודותיו. כמו כן, נודע בחריפותו הלמדנית, ומסופר עליו שכאשר בא שד"ר אשכנזי והקשה לו קושיה חריפה בגמרא, תרץ אותה בחצי שעה. ר' דוד לא קיבל משכורת מסודרת, ובמקום זאת התלמידים היו מניחים לו מטבעות כסף מתחת לשטיח שבביתו, ורעייתו הייתה אוספת אותם ומשתמשת בהם לצורכי המשפחה.

נפטר בי"ג בכסלו ה'תרנ"ג[3] בגיל 90 בערך, ונקבר בבית הקברות היהודי במרקש.

על שמו בית הכנסת "זכור לדוד" בנתניה.

נינו הרב יוסף יצחק שלוש קיבץ מעט דברי תורה שנכתבו בשמו בספרי תלמידיו, והדפיסם בתחילת הספר "אמת לדוד", ה'תשע"ז. מעט דברי תורה משמו הודפסו גם בקובץ "אעלה בתמר".

משפחתו

כל בניו מאשתו הראשונה מתו בעודם תינוקות, ובהיותו כבן שמונים נשא את סולטנה, ממנה נולדו שני בנים נוספים שנפטרו בינקותם, ושני ילדים ששרדו: רבי יוסף שלוש שכיהן כראב"ד העדה המערבית בירושלים, שנולד שנתיים וחצי לפני פטירת אביו[4] ובת בשם דדא, שנולדה לאחר פטירתו (אשת הרב יעיש נגר). רעייתו עלתה לארץ ישראל יחד עם בנם, ונפטרה בירושלים בשנת ה'תרצ"ו. נכדיו הם הרבנים רבי דוד שלוש (הקרוי על שמו), שכיהן כרבה של נתניה, והרב אברהם שלוש, רבה של כפר סבא. נכדתו אביגיל (בת הרב יוסף שלוש) נישאה לרב נסים דוד עזראן, ובתו היא הרבנית צביה אליהו, אשת הרב מרדכי אליהו.

מתלמידיו

נכדו הרב דוד שלוש העיד: "הוא הרביץ תורה באלפי תלמידים, וכל השו"בים, המשרתים בקודש והחכמים שבמראקש ואגפיה, כולם היו תלמידיו". מבין תלמידיו הידועים לנו:

  • הרב דוד סוויסא – ממלא מקומו בראשות הישיבה.
  • הרב יעקב נחמני – מחבר הספרים "מעט דבש", "בית יעקב", "לקח יעקב", "טוב טעם ו"מעיין גנים"[5].
  • הרב משה אבורמאד (אבירמאט) – רב בתארודנת בעל "ויאמר משה".
  • הרב מרדכי אסבעוני – אב"ד במרקש, בעל "פרשת מרדכי" ו"ישועות יעקב".
  • הרב דוד הכהן - בעל משכיל לדוד.
  • הרב משה ועקנין – רב באולד-מנצור ובברותה.
  • הרב כליפה אלמליח - רב באולד-מנצור[6].
  • רבי יצחק פרץ - רב בישיבה ב"צאלת אלעז'מא" במרקש.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ כך מתאר נכדו הרב דוד שלוש בשם רבי ישראל אבוחצירא, חמדה גנוזה ח"א עמ' 3, והררי, עמ' 115
  2. ^ נכדו הרב דוד שלוש כותב כי נפטר בסביבות גיל 90, ולכן נראה שנולד באזור שנת ה'תקס"ג. הררי (שם) מציין את שנת ה'תק"פ
  3. ^ כך כתב בן נאים ב"מלכי רבנן" בערכו. אמנם, באנציקלופדיה ארזי הלבנון כותב, ע"פ נוסח מצבתו, ששנת פטירתו הייתה ה'תר"ן. נכדו הרב דוד שלוש מצטט מ"מלכי רבנן" וכותב ה'תרנ"א. אולם, מסופר שם שבנו ר' יוסף נולד כשנתיים לפני פטירתו, וידוע שר' יוסף נולד בשנת ה'תרנ"א, ולכן כנראה התאריך האמיתי הוא התאריך המופיע ב"מלכי רבנן"
  4. ^ מסופר שבהיותו בן שנתיים וחצי, חלה ונטה למות, ור' דוד התפלל שימות במקומו.
  5. ^ חכם יעקב נחמני, אתר "החכם היומי
  6. ^ חכם כליפה אלמליח, אתר "החכם היומי"