רבי ישראל דרשן שפירא
 | |
| לידה | סביבות ה'ש"ס-ה'ש"ע |
|---|---|
| פטירה |
ה'ת"מ קאליש, האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום קבורה |
 קאליש, פולין |
| מדינה |
 האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום פעילות | לובלין, קאליש |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| תחומי עיסוק | דרשן, רבנות |
| בני דורו | רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר |
רבי ישראל דרשן שפירא (סביבות ה'ש"ס-ה'ש"ע – ה'ת"מ, 1680), שימש כרב, דיין ודרשן, וכן חיבר ספרים בהלכה ובאגדה.
תולדות חייו
נולד בלובלין לרבי נתן דרשן שפירא[1], נשא את שפרינצל בתו של רבי יצחק בונמש[2] (אחותו של רבי משה בן יצחק בונמש), בי"ז באלול ה'תי"ב לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כדרשן בעיר לובלין. ובעקבות גזרות ת"ח–ת"ט, נמלט מעירו ועבר לעיר קאליש, ונתקבל שם לרבה של העיר, ויסד ישיבה לתלמידים מופלגים, כמו שמתאר אותו רבי אבי עזרי זעליג מרגליות, בהקדמת ספרו 'חבורי לקוטים', ויניציאה תע"ה את לימודיו:
והיינו עוסקים ביחד חמשה אנשים, הרב המופלג סיני ועוקר הרים מהר"ר ישראל עלקושר[3], והרב המופלג מהר"ר משה כ"ץ בן הגאון בעל ש"ך, והרב המופלא מהר"ר מיכל בעל 'שערי שמים', והרב המופלג מוה"ר עוזיאל מק"ק קאליש, ואני הקטן שבכלם. גמרנו ללמוד יחד תורה לשמה ולא לשום פניה אחרת, הן הנאת ממון והן חלוקת כבוד, וגם לאחר השריפה שלא נשארנו בלתי אם גויתנו, לא עזבנו את תורת אלקינו, ועמדנו על משמרת הקודש אף שהיינו מפוזרים ומפורדים בין הגויים, תחת הארץ הייתה דירתנו, בבורות שיחין ומערות.
התפרסם בעיקר כדרשן, ודרשותיו אכן עוררו עניין רב.
בחנוכה שנת ה'תל"ו הייתה שריפה גדולה בעיר קאליש, ששרפה כמעט את כל העיר, וכל הונו וספריו אבדו.
נפטר בשנת ה'ת"מ בעיר קאליש, ונטמן שם[4].
משפחתו
- חתנו - רבי פרץ דיין (נפטר בשנת ה'תס"ו), בנו של רבי הירש דיין.
- בנם - רבי ישכר בער אב"ד רוסטיץ, דיין בניקולשבורג. (בעל "בית פרץ").
- חתנו - ברוך קרפלס – פרנס ומנהיג הקהילה היהודית בגלוגא.
- חתנו - רבי אברהם הלין (נפטר י"ז בטבת ה'תפ"ו).
- חתנו - בזיווג שלישי, רבי משולם זלמן מירלש (נפטר כ"ב בכסלו ה'תס"ז).
- חתנו - רבי יהודה אריה לייב קאליש אב"ד אמסטרדם (בעל "גור אריה", אמשטרדם, תצ"ג).
- חתנו - רבי חייקא סג"ל דיין קאליש.
- בנו - רבי עוזר אב"ד קאליש, ופוזן.
- בתו - מרת דבורה, נישא לרבי אברהם בנו של רבי משה יקותיאל קויפמן, חתנו של המגן אברהם ומחבר הספר לחם הפנים, וספר "חקי דעת", "חקי דרך".
נכדים
- רבי אלעזר לעוו מחבר "שמן רוקח".
מתלמידיו
- רבי ישראל עלקושר
- רבי משה כ"ץ בנו של הש"ך
- רבי אבי עזרי זעליג מרגליות מקאליש (בעל "כסף נבחר")
- רבי בצלאל הדרשן (בעל "עמודיה שבעה")
- רבי יחיאל מיכל הלוי (בעל "שערי שמים")[5].
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. עמ' 253–254.
- משה אהרן דייטש, מבוא לספר 'כסף נבחר' שנת ה'תשנ"ז.
קישורים חיצוניים
- ספרו בית ישראל, באתר היברובוקס
- מידע על רבי ישראל דרשן שפירא בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיים דב פרידברג, מרגניתא שפירא, דרוהוביץ תרנ"ט, עמ' ז-ט, באתר היברובוקס
- הרב שלמה אנגלרד, ישורון, יג, אלול תשסג, עמ' תשל הערה 79, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ בנו של רבי יצחק, בנו של רבי נתן נטע שפירא הראשון (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד בהורדנה (נפטר ב-1577).
- ↑ בנו של רבי שמחה בונם מייזלש, חתן הרמ"א.
- ↑ אודותיו: אהרן אוסיבאל ומשה דוד צ'צ'יק, "רבי יחיאל מיכל מגלוגא – בעל נזר הקודש", ישורון לב (ניסן תשע"ה), עמ' תתכג, הערה 24.
- ↑ קאליש, פולין. הקמת מצבה באתר אגודת אהלי צדיקים
- ↑ שערי שמים, שער הדין, דף נה ע"ג, וז"ל: "וכן שמעתי ממורי ש"ב הרב הגדול מהר"ר ישראל שפירא נר"ו, אב"ד ור"מ דק"ק קאליש יזיי"א".
ישראל דרשן שפירא40432616Q131934782