רבי משה בן יצחק בונמש
רבי משה בן יצחק בּוּנֶמשׂ (בּוּנִים, בּּנֵמ'ס או בּוּנִימְז - כלומר: של בּוּנִים) מכונה רבי משה מלובמלא או רבי משה מלומבלא,[1] היה רב בלובומל ובלובלין, וממפרשי התלמוד.
ביוגרפיה
נולד כנראה בפינסק, ללאה - בת ר' יצחק בונם מייזליש[2] שהיה בנו של רבי שמחה בונים מייזליש חתן הרמ"א, עקב חשיבות הייחוס של סביו, נקרא אביו 'בונים' על שם חותנו. היה מצאצאיו של רבי ישראל איסרלן מחבר תרומת הדשן.
נישא לבתו של המהרש"א. כיהן כרב בלובומל ומשנת תט"ז (1656) ועד לפטירתו שימש כרבה של לובלין, בהחליפו את הרב יהושע השל.[3] רבי משה נפטר בשנת ה'תל"ב או ה'תכ"ט (יש המציינים את תאריך ח' בכסליו שנת ה'תכ"ט)[4] ונקבר בלובלין.
ספרו המכונה "מהדורה בתרא" על חידושי חותנו המהרש"א וחידושיו שלו, יצא לאור בשנת ה'ת"ל והפך להיות אחד מן הפירושים היסודיים לצד המהרש"ל, המהרש"א, והמהר"ם לובלין.
ספרו
ערך מורחב – חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א
רבי משה ערך והגיה וכן הוציא לאור חלק מפירושי חותנו המהרש"א על התלמוד, אשר לא הודפסו בספר חידושי הלכות של המהרש"א שיצא לאור עוד בחיי המהרש"א. הספר הודפס בשם "חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א" וכונה בקיצור "מהדורא בתרא"[5] ספרו של רבי משה, כולל חידושי הלכה מהמהרש"א שלא הודפסו קודם עם הערות של רבי משה, מסומנים ביד מצביעה, וכן חידושי אגדות של רבי משה (שאינם כלל משל המהרש"א). הפירוש ההלכתי "חידושי הלכות" והפירוש התלמודי "חידושי אגדות" ערוכים כפי שרצה המהרש"א שיהיו זה לצד זה[6][7]. הספר הודפס בלובלין בשנת ה'ת"ל.
הספר צורף גם מאוחר יותר בדפוס וילנא בסופי הכרכים, עם שגיאות העתקה מרובות, ובלי הפרדה בין דבריו של רבי משה לדברי המהרש"א. במהדורת "עוז והדר" סימנו שוב את החידושים של רבי משה עם ציור יד מצביעה.
ייחוסו ומשפחתו
אביו היה ממשפחתו של התרומת הדשן וממשפחתו של הרמ"א, והוא היה חתנו של המהרש"א על כן שושלות רבניות ובעקבותיהן משפחות מיוחסות רבות, ראו ב'רב מלומבלא' עוגן לתולדות המשפחה וקשריה עם משפחות חשובות אלו.[3] ביניהן משפחות רוקח, מרגליות, מייזלס ומייזל, אידלס, וכן שושלות אדמו"רים חסידיים וביניהם נדבורנה ובעלזא.
בנו היה ר' איסרל[8]. אחד מצאצאיו היה בין חשובי עליית החסידים עם הרב מנחם מנדל מוויטבסק וחלק מאגרותיו מהתקופה נשתמרו.
אחותו נישאה למדפיס מנחם נחום מייזלש (מייזלס) מקרקוב.[9][10].
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמוד 174.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי יונה משה מלובלין (בעל „מהדורא בתרא”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הספר מהדורא בתרא, בסוף כרך של מהדורת ש"ס וילנא - בדוגמה כאן: על מסכת בבא מציעא בתלמוד הבבלי. (אתר כתבים עבריים)
- כרטיס הספר חידושי הלכות מהדורי בתרא - למהרש"א, במחסן ספרים נדירים בספריה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ייתכן שהשיבוש מכוון. ר' בערך לובומל ובהערות שם.
- ^ כתב יחוס עתיק לצאצאי הרמ"א והש"ך במאסף ישורון, הערה 63: שם רשום כ"התורני החכם הגדול מהר״ר [מורנו הרב רבי] יצחק בונימ' נר״ו [נרו יאיר] מק״ק [מקהילת קודש] פינסק״, (לשון עמוד השער של ספר שפתי כהן על יו״ד דפו״ר [ספר שולחן ערוך כרך 'יורה דעה' דפוס ראשון] קראקא ת״ו [שנת ת"ו לפ"ק], שנתחבר מאת חתן אחיו - רבינו הש״ך). כלומר: בת אחיו הייתה נשואה לש"ך.
- ^ 3.0 3.1 כתב יחוס עתיק לצאצאי משפחות הש"ך והרמ"א, ישורון, כרך י"ג, אלול התשס"ג, הערות 63 ו-64
- ^ ראו ישורון כרך יג עמ' תשכט הערה 71, לפיו נפטר בה'תל"ב, ולפי פורום העולם היהודי (אידישע ועלט פארומס) נפטר בח' בכסליו, ה'תכ"ט, כמו כן בכרטיס הספר, שמו מופיע עם הכיתוב: נפטר 1668, בכרטסת הספריות המאוחדת. לעומת זאת, במהדורת ספרו משנת ה'ת"ל (כנראה המהדורה הראשונה) מודפס כמה פעמים ליד שמו ברכת החיים נר"ו - נטריה רחמנא ושמרהו, המורה על כך שהיה בחיים בעת ההדפסה.
- ^ בכרטסת הספרייה הלאומית (ר' כאן) הספר נקרא חידושי הלכות מהדורי בתרא למהרש"א. השם מהדורי בלשון רבים מקורה כנראה בכך שמדובר באסופה של "חידושים" - כלומר פירושים דיונים ותובנות בסוגיות תלמודיות והלכתיות, על כמה מסכתות בש"ס.
- ^ ר' הקדמת המהרש"א לחידושיו במהדורת תקמ"ד ורשא (כמאתיים שנה אחרי הדפוס הראשון): "כי תורה אחד היא לנו... על כן תהיתי על הראשונות שחילקתי חיבור זה לב' חלקים, דהיינו חלק אחד מחידושי אגדות, שמן הראוי שלא להפרידן אך לחברן אשה אל אחותה. אבל לי לא היה אפשר לחברן שוב חיבור אחד - מפני הטורח. ועל כן הנני מבקש מאת כל מעיין: שישים לבו לזאת - גם מהיום שעשיתיו שני חלקים, לא יהיה מפריד אותם מלעיין בשניהם! כי יראה בהם במקום שזה סותם זה מגלה, זה סוגר וזה פותח. ויהיו שנים תמים יחדיו..."
- ^ בכרטיס הספר בספריה הלאומית, נטען שחידושי המהרש"א למסכת שבת, עירובין וגיטין הם של רבי משה. כמו כן מוסבר שחידושי האגדות המופיעים בספר זה, בכל המסכתות כולן, הן פרי כתיבתו של רבי משה. בכרטיס הספר רשום כך: מיקרופילם, פוזיטיב מעותק הבודליאנה. כולל ההוספות שהוסיף המהרש"א לספרו 'חדושי הלכות', וכן חידושי הלכות ואגדות מאת חתנו ר' משה ב"ר יצחק. הוספותיו של ר' משה מצוינות בשמו. החידושים הם למסכתות: בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבת, עירובין, יבמות, גיטין וחולין. החידושים לשבת, עירובין וגיטין וכן חידושי האגדות בכל המסכתות הם של ר' משה בלבד.
- ^ ראו: הרב מו"ה איסרל בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-א, עמוד 21, אות קמח
- ^ שהיה גורם חשוב בתפוצת ספרו.
- ^ לפי מאמר כתב יחוס עתיק לצאצאי הש"ך והרמ"א (הקישור באתר כתבים עבריים) מכתב המאסף ישורון, הערה 63, הרב מנחם נחום מייזלס (מייזלשׂ) מדפיס הספר שפתי כהן (של הש"ך) רשם בהקדמתו: "המרומם הנודע בשערים המופלג בתורה וגדולה במקום אחד ה״ה (הרי הוא, או: הרב הגדול) מחותני החכם הגדול מוהר״ר (מורנו הרב רבי) יצחק". כלומר בתו של רבי יצחק בּוּנים'ס (ואחותו של רבי משה) הייתה נשואה למדפיס הנ"ל.