רבי יצחק דוב מרגליות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק דוב מרגליות
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה בערך ה'תס"א
מקום קבורה יזלוביץ
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רבה של יזלוביץ
תפקידים נוספים נאמן ועד ארבע ארצות בגלילות פודוליה
רבותיו הבעל שם טוב
חיבוריו באר יצחק
אב רבי צבי הירש
אם שיינציא
חותן רבי אברהם אב"ד פוזנא

רבי יצחק דוב בעריש מרגליות (ה'תס"א (בערך) - ?) היה רבה של יזלוביץ והרב הראשי של גלילות פודוליה. נמנה על תלמידיו הראשונים של הבעל שם טוב.

ביוגרפיה

נולד לרבי צבי הירש מרגליות, רבה של יזלוביץ, ולשיינציא בת רבי מרדכי מרדוש אב"ד באמבורג[1]. השם יצחק נוסף לשמו כסגולה לאחר שנחלה[2]. בצעירותו למד תורה מאביו[3].

בגיל 17, הוא ואחיו רבי מאיר התקרבו אל הבעל שם טוב טרם שנות הנהגתו והיו לראשוני תלמידיו. הבעל שם טוב חיבבם והם הורשו לכתוב את שמותיהם להזכרה בסידורו[3].

נשא את בת רבי אברהם אב"ד פוזנא[4].

עם פטירת אביו בה'תצ"ז מונה לממלא מקומו ברבנות יזלוביץ[3]. כיהן כרב הראשי וראש ועד ארבע ארצות של פודוליה. במסגרת תפקידו זה, נבחר בה'תקי"ט לעמוד בוויכוח עם הפרנקיסטים בלבוב, יחד עם רבו הבעל שם טוב ורבי חיים הכהן רפפורט. בוויכוח זה נוצחו הפרנקיסטים[5].

נפטר ונקבר ביזלוביץ.

כתביו

חיבר את ספר "באר יצחק" על הלכות פסח ועל חלק יורה דעה. חלק מתשובותיו בהלכה וחידושיו על הש"ס נדפסו בתוך "שו"ת מאיר נתיבים" של אחיו רבי מאיר.

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ אשתו בזיווג שני. ראו בירור שמותם המדוייק כאן: קובץ בית אהרן וישראל, אב-אלול תשס"ב, עמ' קס"ג, קובץ 102.
  2. ^ כתב כן במכתב לאחיו רבי מאיר. ראו אצל: קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יט, בני ברק: מכון נחלת צבי, סיון תשמ"ה, עמ' ק"ו, מכתבי קודש.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 רבי יעקב מרגליות, קבוצת יעקב, עמ' נ"א ואילך, עין ז'.
  4. ^ ראו אצל: מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, ה'תשנ"ג, עמ' 20, פרק ג' . שייתכן שהיה חתן של אביו
  5. ^ רבי יעקב עמדין, "מעשה נורא בפאדאליע", בתוך ספר הפדות והפורקן לרס"ג. בשבחי בעל שם טוב מוזכר בלא השמות. מובא גם אצל רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה - ת"ק תר"כ, ירושלים: יריד החסידות, תשע"ה, עמ' 95, הנצחון על הפרנקיסטים לדורות להרחבה ראו כאן: רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - א, 3, תשנ"ח, עמ' נ"ו, הוויכוח והנצחון בכ"ו בתמוז התקי"ט. (וראו בעניין גם כאן: רבי יקותיאל אריה קאמלהאר, דור דעה - ת"ק ת"ר, תרצ"ג, עמ' כ"ה, הרב ר' חיים כהן ראפופורט אבד"ק לבוב ז"ל ו: שמשון מלצר, הורודנקה, תל אביב: קהיליה, עמ' 31).