רבי יעקב משה לוונשטאם
 | |
| ציור דיוקנו של רבי יעקב משה | |
| לידה |
7 בדצמבר 1747 ה' בטבת ה'תק"ח דובנא |
|---|---|
| פטירה |
27 במרץ 1815 (בגיל 67) ט"ו באדר ב' ה'תקע"ה |
| תחומי עיסוק | רבן של ווילהן, קליווא ואמסטרדם |
| בת זוג | שרה |
| אב | רבי שאול |
| אם | הינדא |
| חותן | רבי צבי הירש לוין |
רבי יעקב משה לוונשטאם (ה' בטבת ה'תק"ח, 7 בדצמבר 1747 – ט"ו באדר ב' ה'תקע"ה, 27 במרץ 1815) היה רבן של ווילהן שבפולין, קליווא ואמסטרדם.
ביוגרפיה
נולד בדובנא לרבי רבי שאול שהיה אז רב העיר ובהמשך רבה של קהילת האשכנזים באמסטרדם מחבר הספר "בנין אריאל" ולהינדא בתו של רבי אברהם כהנא רבה של דובנא. בה'תקכ"ד נשא את בת דודתו שרה בתו של אחי אביו רבי צבי הירש לוין רבה של ברלין[1].
בח' באלול ה'תקנ"ז נפטרה אשתו שרה. סביבות ה'תקס"ו נשא בשנית את חיה אלמנת אב"ד טריר ובתו של רבי משה מלבוב[2].
נפטר בט"ו באדר ב' ה'תקע"ה ונקבר בבית הקברות באמסטרדם[2]. אחר פטירתו נדפסו כמה קונטרסים המכילים הספדים על פטירתו[3].
ברבנות
משנת ה'תקל"ב כיהן כרב בווילהן. סביבות שנת ה'תקמ"ח לעת זקנותו של אביו עבר לקליווא הסמוכה לאמסטרדם כדי לסייע לו בניהול ענייני הרבנות. הוא קיבל את הרבנות בעיר זה גם כי הוא רצה לרשת את מקום אביו ברבנות הקהילה האשכנזית באמסטרדם ותנאי סף למשרה זו, לפי תקנות הקהילה, היה כהונה ברבנות של שתי ערים לפחות[1].
עם פטירת אביו בז' בתמוז ה'תק"ן לאחר שציווה שרק מצאצאיו ימשיכו להחזיק במשרת רבנות, התעוררה מחלוקת בעיר סביב קבלתו כרב הקהילה כשחלק מועט[4] מהקהילה התנגדו למינויו ונטו לקבל את אחד מנכדיו של רבי שאול[5]. עקב כך הוחלט לדחות את מינוי הרב בשלש שנים, כשלאחריהן הוחלט על מינויו של רבי יעקב משה כרב הקהילה. לציון הארוע צויר דיוקנו בעותקים רבים. במשרה זו החזיק עד פטירתו[1].
בשנת ה'תקנ"ז פרשו חלק מחברי הקהילה שרצו לשנות כמה מן המנהגים והנוסחאות בתפילה ופתחו לעצמם קהילה חדשה בשם "עדת ישורון", כשבראשה עמד "רבי יצחק גר צדק"[6], בעקבות כך פרצה מחלוקת עזה בעיר בין הקהילות כשרבי יעקב משה טוען בתוקף בין היתר שלגר אסור על פי דין לכנות את עצמו כרב ואב"ד וכשנפטר אסר רבי יעקב משה להספידו בעיר, אחר כך שוב התאחדו הקהילות[1]. אחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות חתנו רבי שמואל ברנשטיין.
חידושיו, פסקיו וכתביו
מעט מחידושיו נדפסו בסוף ספרו של אביו "בנין אריאל".
בזמן כהונתו באמסטרדם יצא לאור קונטרס בשם "רעגלעמענט" שם הובאו פסקיו בעניין כשרות המאפיות באמסטרדם. כולל 22 סעיפים של תקנות לאפיית לחם ו-15 סעיפים של תקנות לאפיית מצות לפסח[7].
כשלואי בונפרטה קיסר הולנד בא לביקור לאמסטרדם בשנת ה'תקס"ז חיבר לכבודו רבי יעקב משה קונטרס שירים[8], ובה'תקע"ה כשנולד לו בן חיבר שוב קונטרס שירים כדי לשוררם בכל בתי הכנסת של הקהילה האשכנזית בעיר[9].
צאצאיו
כל ששת ילדיו נולדו לו מאשתו הראשונה שרה[2].
- בנו רבי אברהם נחמן חתנו של רבה של אפטא. נפטר בצעירותו[4].
- בנו רבי יחיאל אריה לייב אב"ד לייוורדן.
- בנו רבי נפתלי[10]. מחבר ספר "אמרי שפר".
- בתו רבקה רייזל, נישאה לרבי שמואל ברנשטיין, ממלא מקום חמיו ברבנות.
- בתו הינדה, נישאה לרבי נפתלי צבי הירש הרצפלד, רבה של זוולה ורב המחוזות אובראיסל, חלדרלנד ודרנתה שבהולנד.
- בתו אסתר פריידא, נישאה לנגיד רבי יוסף ברנר[11].
אחת מבנותיו נישאה לבן דודה רבי אריה בן רבי שאול לוין (בן רבי צבי הירש חמיו של יעקב משה) ולאחר זמן התגרשו[12].
קישורים חיצוניים
- רבי יעקב משה לוונשטאם באתר אישי ישראל.
- רבי צבי יחזקאל מיכלסון, פינות הבית, ה'תרפ"ח, עמ' מ"ז - מ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, ה'תרפ"ח, עמ' 76, הערה ג', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- מידע על רבי יעקב משה לוונשטאם בקטלוג הספרייה הלאומית.
- פרופיל באתר geni.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, ה'תרפ"ח, עמ' 76, הערה ג'.
- ^ 2.0 2.1 2.2 רבי צבי יחזקאל מיכלסון, פינות הבית, ה'תרפ"ח, עמ' מ"ז - מ"ח.
- ^ רבי אברהם צרנדורף, קול נהי, תקע"ה, באתר אוצר החכמה; הספד, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
- ^ 4.0 4.1 רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, ה'תרפ"ח, עמ' 75, במכתבו של רבי יעקב משה.
- ^ חלקם של המתנגדים צידדו ברבי אריה לייבוש הורוביץ שאמו הייתה בתו של רבי שאול וחלקם צידדו ברבי יעקב כהנא שאף אמו הייתה בתו של רבי שאול.
- ^ מחבר ספר זרע יצחק.
- ^ רעגלעמענט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
- ^ שירים ותשבחות, ה'תקס"ז, באתר היברובוקס.
- ^ שירים ותשבחות, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית.
- ^ אודותיו ראו: רבי צבי יחזקאל מיכלסון, פינות הבית, ה'תרפ"ח, עמ' מ"ז - מ"ח.
- ^ ראו גם: רבי צבי הירש הורוביץ, כתבי הגאונים, ה'תרפ"ח, עמ' 101, הערה ט'.
- ^ מכון פליטת סופרים, קובץ חצי גבורים, עמ' מה, - חוברת ו - טבת תשע"ד.