רבי יעקב בן מכיר אבן תיבון
רבי יעקב בן מכיר אבן תיבון (סביבות 1236 במרסיי – סביבות 1304 במונפלייה). היה אסטרונום ומתרגם, מיהודי פרובנס. נכדו של המתרגם הנודע רבי שמואל בן יהודה אבן תיבון. שמו הלועזי היה דון פרופיאט תיבון, והסופרים הלטינים כינו אותו פרופיאט היהודי (Profatius Judæus) או פרופאטיוס. עבודותיו במקצוע האסטרונומיה נקראו בלטינית ונידונו על ידי אסטרונומים חשובים כקופרניקוס, ריינהולד וקלאביוס. נודע גם כרופא, ואף נשא בתפקיד רשמי (REGENT) בפקולטה לרפואה בעיר מונטפלייה. נטל חלק בפולמוס הפנים-יהודי במונפלייה על מורשתו הדתית והפילוסופית של הרמב"ם, ובהקשר זה תקף את בר הפלוגתא שלו, רבי אבא מרי הירחי ותומכיו, וגייס לעזרתו את מנהיגי קהילת מונטפלייה.
תרגומיו וחיבוריו
כמתרגם, בלט בתרגומים מן הערבית לעברית של חיבורים מדעיים. החיבורים אותם בחר לתרגם עסקו ברובם באסטרונומיה, בחישובים גאומטריים, ואחדים עסקו בלוגיקה ובמקצועות מדעיים נוספים:
- (א) תרגום עברי של ספר היסודות מאת אוקלידס, ב-15 פרקים.
- (ב) תרגום חיבורו של האסטרונום קוסטא אבן לוקא, ב-65 פרקים.
- (ג) ספר המתנות, אף הוא תרגום לחיבור אחר של אוקלידס (ספר הנתונים (Data) במקצוע הגאומטריה.
- (ד) חיבורו המתמטי של אוטוליקוס מפיטאנה על 'הכדור הנע'.
- (ה) שלושה חיבורים באסטרונומיה מאת מנאלוס (Menelaus) מאלכסנדריה
- (ו) מאמר בתכונה, או ספר על תכונה, ב-44 פרקים.
- (ז) חיבור על השימוש בכלי האסטרונומי אצטרולב.
- (ח) נספח לחיבור אלמגסט, ספרו של האסטרונום תלמי.
- (ט) אגרת המעשה, בלוח הנקרא סופיח'ח.
- (י) הקדמה לחיבורו האסטרונומי של החכם היהודי אברהם בר חייא.
- (יא) חלק אחד מתוך ספר אלמגסט, הדן בחישוב זוויתו הקשתית (ARC) של העיגול בגאומטריה אוקלידית.
- (יב) קיצור מכל מלאכת הגיון - פירושו של אבן רושד לאורגנון של אריסטו.
- (יג) הפרפרזה של אבן רושד לחלקים 11-19 מספרו של אריסטו על ההיסטוריה של החיות (אנ').
- (יד) מאזני העיונים - חיבור שמקורו הערבי יוחס בטעות לאל-ע'זאלי, וחלק גדול מן המקור מועתק למעשה מן האנציקלופדיה המדעית של ימי הביניים, 'אגרות האחים הטהורים'[1].
נוסף על תרגומיו הללו לשפה העברית, חיבר בעברית גם שני חיבורים עצמאיים משלו במקצוע האסטרונומיה, החיבור 'רובע ישראל' עוסק במכשיר האסטרונומי quadrant (אנ') חיבור זה תורגם לפחות פעמיים מעברית ללטינית. חיבורו העצמאי השני היה לוח שנה (אלמנך) אסטרונומי (הפותח בשנה 1300). אף הלוחות הללו תורגמו ללטינית ונעשה בהם שימוש רב.
תרומתו לשיפור מכשיר המדידה האסטרונומי
בספרו 'רובע ישראל' תיאר יעקב בן מכיר אבן תיבון כיצד לבנות וכיצד להשתמש במכשיר המדידה האסטרונומי quadrant בגרסה משופרת. מכשיר זה שימש למדידת זוויות של עד 90 מעלות, והיה למעשה רבע של מכשיר האיצטרולב (ומכאן שמו quadrant או 'רובע' בלשון המחבר). הגרסה המשופרת אותה המציא נקראה מעתה quadrant החדש, או “novus quadrans”. הייתה זו גרסה מהפכנית, שכן לראשונה לא נכללו במכשיר חלקים שונים שיש להזיזם, וכך אפשר היה לבנות quadrant קטן בהרבה, זול בהרבה, ולא פחות חשוב: נייד וקל לשימוש. לימים יתרמו השיפורים הללו לשימושו החדש של המכשיר גם ככלי חיוני לספינות הנעזרות במפת השמים לשם ניווט והתמצאות במרחב, (וזאת, בדומה למעורבות יהודית בהמצאה אחרת בת התקופה המיועדת לאותו שימוש: מטה יעקב).
בשנת 1293, מספר שנים לאחר כתיבת החיבור העברי, תורגם כתב היד של 'רובע ישראל' ללטינית וגם נערכו בו שיפורים בידי האסטרונום הצרפתי פיטר נייטינגל (Peter Nightingale) ושמו של החיבור בלטינית Tractatus novi quadrantis. הודות לתרגום לטיני זה, (ולתרגום נוסף בשנת 1299 שיוחס ל-Armengoud of Montpellier) נתפרסם יעקב בן מכיר וקנה לו השפעה בקרב האסטרונומים. לא רק קופרניקוס, כריסטופר קלאביוס ואראסמס ריינהולד קראו אותו, אלא הוא אף נזכר בתוך הקומדיה האלוקית של דנטה.
הערות שוליים
- ^ בנימין אברהמוב, "מקורותיו של הספר מאזני העיונים לצדק הסרעפים", דעת 34 (תשנ"ה), עמ' 83-86
