רבי יוסף אלמושנינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסף בן יצחק אלמושנינו
לידה 1643
האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1689 (בגיל 46 בערך)
האימפריה הרומית ה"קדושה"האימפריה הרומית ה"קדושה" ניקלשבורג, כתר בוהמיה
מקום פעילות בלגרד
השתייכות ספרדים
רבותיו ישראל יעקב חגיז, שמחה בן גרשון הכהן
חיבוריו "עדות ביהוסף"

הרב יוסף בן יצחק אלמושנינו (1643, ירושלים[א], האימפריה העות'מאנית - 1689, ניקלשבורג, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד בשנים 16681688. ב-1688 במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה ה"קדושה" (1683–1699) כבש צבא ממלכת הבסבורג את בלגרד. הרב אלמושנינו ונכבדי הקהילה הובלו למעצר בניקלשבורג ושם בעודו במעצר, נפטר.

קורות חייו

יוסף אלמושנינו נולד בירושלים. צאצא של הרב משה אלמושנינו מסלוניקי ואחיינו (בן אחותו) של הרב יהודה לירמה מבלגרד. למד בישיבת "בית יעקב" אצל ישראל יעקב חגיז והיה חברותא של אברהם נתן בן אלישע אשכנזי. ב-1660 הגיע לבלגרד ולמד תחת הרב שמחה בן גרשון הכהן בישיבה אותה הקים דודו יהודה לירמה. ב-1661 נישא לבתו של הרב שמחה בן גרשון הכהן. ב-1668 יצא הרב שמחה בן גרשון הכהן לבודה, בה הוצעה לו משרת הרב הראשי. תחתיו מונה יוסף אלמושנינו לרב הראשי של בלגרד.[1][2]

באותה העת נחשבה בלגרד למרכז הלכה ופסיקותיו של הרב מופיעות בספרי שאלות ותשובות. אלמושנינו ניהל חליפת מכתבים ובהם התייעצויות הלכתיות עם משה בן חביב וצבי הירש אשכנזי. בתקופת כהונתו מתועדים ביקורי שדר"ים בבלגרד, כגון של הרב משה גאלנטי (השני). בתקופת כהונתו התחוללה שרפה גדולה בבלגרד ובמהלכה נשרפה ספריית בית המדרש ורבים מכתביו של הרב אלמושנינו עלו באש.[3]

הרב אלמושנינו הואשם לא אחת בשבתאות, וככל הנראה ניהל קשרים עם נתן העזתי. בתקופתו שלחה קהילת בלגרד שני שליחים אל שבתי צבי, ומתועד כי העתיק והפיץ מכתביו של נתן העזתי. לאחר מותו של שבתי צבי התיר הרב אלמושנינו את עגונתו יוכבד, לאחר שגבה עדויות אודות מותו.

ב-1688 נכבשה בלגרד על ידי צבא ממלכת הבסבורג. הרב אלמושנינו ו-45 מנכבדי ועשירי הקהילה הובלו למעצר בניקלשבורג, במטרה להביא לפדיון שבויים בסכומי כסף גבוהים. ב-1689 בעודו בשביו, נפטר הרב אלמושנינו. כתביו נבזזו על ידי החיילים ההבסבורגים, נמכרו לעות'מאנים והובאו לקושטא. שם רכשו אותם בניו יצחק, יהודה ושמחה אלמושנינו, והוציאו אותם לאור בשני כרכים בשם "עדות ביהוסף". הכרך הראשון ב-1711 והשני ב-1733.[1][4]

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ לפי יצחק הכהן שלאנג נולד הרב אלמושנינו ב-1642 בסלוניקי. לפי שלמה רוזאניס נולד ב-1637 בבלגרד. בשני המקרים אין מקורות או תימוכין לטענות. מזכירו האישי של הרב אלמושנינו יוסף בן יעקב אבן-דאנון (אבנדאנה) מציין בכתביו כי הרב אלמושנינו נולד בירושלים ובעת פטירתו ב-1689 היה בן 46 שנים.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הקהילה היהודית בבלגרד, חכמים, רבנים ודיינים, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, 1988, עמודים 59-58.
  2. ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמוד 61-55.
  3. ^ הרב יוסף אלמושנינו, באתר encyclopedia.com (באנגלית).
  4. ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, 2006, עמוד 70-66.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0