רבי חיים סתהון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים סתהון
לידה 9 בפברואר 1871
י"ח בשבט ה'תרל"א
צפת
פטירה 1916 (בגיל 44 בערך)
מקובל ו' באייר תרע"ו
צפת
מקום קבורה בית הקברות העתיק בצפת
מקום פעילות צפת
בני דורו רבי יעקב שאול אלישר, רבי רפאל אהרן בן שמעון, רבי רידב"ז, רבי חיים ברלין
חיבוריו "ארץ חיים" (סתהון)
חתימה חיים מנשה סתהון

רבי חיים סתהון (י"ח בשבט ה'תרל"א, 9 בפברואר 1871, צפת - ו' באייר תרע"ו (תאריך מקובל) 1916, צפת), היה מרבני העיר צפת ומחבר הספר ארץ חיים בעניין מנהגי ארץ ישראל.

קורות חייו

נולד בצפת לרב מנשה סתהון רבה לשעבר של ארם צובא ולחיה. אביו נישא בצפת לאשה ממוצא אשכנזי, לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה, ומנישואים אלו נולד רבי חיים. בגיל חמש שנים נתייתם מאביו, ואמו נישאה לרב יצחק יעקב סאליצר, ושלחה אותו ללמוד במוסדות אשכנזים, ובהמשך עבר ללמוד בחברת ספרדים. הרב סתהון ניחן בזיכרון חזק, והיה אוכל צמחים משפרי זיכרון[1]. כמו כן למד קבלה.

בשנת תרס"ב בהיותו בגיל 30 נתמנה לרב ראשי בצפת. אך הוא עזב אותה לטובת שקידה בתורה[2]. היה דורש בשבתות ומועדים בבית הכנסת של מהר"י אבוהב[3].

באתר הספריה הלאומית נמצאים מכתבי שליחות שדרי"ם שהרב סתהון חתום עליהם[4]. וכן חתום על קריאה לסגירתו של בית ספר ללימודי חול, שנתמך בעבר בידי הברון רוטשילד ועבר לידי חברת כל ישראל חברים[5]. בשנת ה'תרס"ה נסע לאלג'יר כשד"ר צפת[6].

בשנת תרס"ו[7] חיבר ספר על מנהגי ארץ ישראל בשם "ארץ חיים"[8]. הספר הוא אסופה של דינים ומנהגים הקשורים לארץ, וכולל את הסכמותיהם של הרבנים הרב יעקב שאול אלישר, הרב יצחק משה אבולעפיא, הרידב"ז, הרב חיים ברלין והרב אליהו בכור חזן.[9].

בשנת תרס"ט הפצירו בו קהילת הספרדים בירושלים שיאות לכהן אצלם כמו"צ ודיין אך קהילת צפת התנגדו[10].

פטירתו

הרב סתהון חלה במחלת הטיפוס ממנה נפטר[11]. מועד פטירתו אינו מבורר, בהקדמת ספרו צויין שיום פטירתו הוא ו' באייר תרע"ו, אולם בקובץ התורני "נזר התורה"[12] התפרסמה אגרת של ר' חיים סתהון ששיגר לר' משה קליערס רבה של טבריה ותאריך כתיבתה הוא ו' באדר תרע"ח (1918). נקבר בבית העלמין בצפת.

משפחתו

בנו, רבי מנשה.

אחיו, רבי הלל דוד

ספריו

רבי חיים סתהון, ארץ חיים, באתר היברובוקס, וחידושי תורה נוספים[13].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החכם היומי
  2. ^ mytzadik
  3. ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 508
  4. ^ הספריה הלאומית
  5. ^ הספריה הלאומית
  6. ^ שטרות מצפת (עמ' 26), באתר הספריה הלאומית
  7. ^ הקדמה של הרב לספרו ארץ חיים, ארץ חיים, הוצאת מכון הכתב, עמ' 14
  8. ^ כמקובל במקרים בהם ישנם מספר ספרים הנושאים את אותו שם, הספר מאוזכר לעיתים יחד עם שם מחברו ארץ חיים סתהון
  9. ^ על ספר ארץ חיים, באתר bookgallery
  10. ^ שמואל נח גוטליב, אהלי שם, עמ' 508
  11. ^ החכם היומי
  12. ^ גיליון ג' [יא] מנחם אב ה'תשס"ה
  13. ^ בהקדמה לספרו ארץ חיים הוא כותב על חידושי תורה בכתובים שברצונו להוציאם לאור
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0