רבי דוד פיפאנו
| הרב דוד פִּיפָאנוֹ כפי שצולם ב-1914 | |
| הרב דוד פִּיפָאנוֹ כפי שצולם ב-1914 | |
| לידה |
19 במרץ 1851 ט"ו באדר ב' ה'תרי"א סלוניקי,  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 1924 (בגיל 73) ח' בכסלו ה'תרפ"ה סופיה,  ממלכת בולגריה |
| מקום פעילות | יוון, בולגריה |
| השתייכות | יהדות סלוניקי, יהדות בולגריה |
| תחומי עיסוק | המשפט העברי |
| רבותיו | יהודה קובו |
| בני דורו | מוריץ גרינוולד, סימון דנקוביץ, מרדכי אהרנפרייז |
| חיבוריו |
סדרת ספרים בנושאי המשפט העברי
|
רבי דוד פִּיפָאנוֹ (רד"ף; כינוי ספרותי: אפֹד[1]; ט"ו באדר ב' ה'תרי"א, 19 במרץ 1851 - ח' בכסלו ה'תרפ"ה, 5 בדצמבר 1924) היה רב טורקי-בולגרי, מגדולי רבני סלוניקי, ובסוף ימיו רבה הראשי בפועל של בולגריה.
היה מחלוצי כותבי ההיסטוריה של יהדות סלוניקי, והתפרסם בסדרת ספרי המשפט העברי שלו, בפרט בספרים "אבני האפֹד" ו"חושן האפֹד".
ביוגרפיה
בסלוניקי
נולד בסלוניקי לבּוּאֶנָה ורבי אברהם פיפאנו. אביו היה בן למשפחת חכמים ספרדית מקומית, עלה לירושלים ונפטר בכ"ח באייר תרמ"ח, סבו רבי אהרן פיפאנו נפטר בסלוניקי בי"ד בסיוון תרכ"ח, ואבי סבו, חיים חנוך פיפאנו נפטר בא' בטבת תקע"ט. מצד אמו היה נכדו של רבי שאול מולכו, שהיה דרשן ומוכיח מפורסם.
היה תלמידו של רבי יהודה קובו מחבר "יאודה יעלה". בהיותו בן 15 כבר החל לכתוב פסקי הלכה, ובבגרותו התפרסם בעירו כרב, דרשן ופוסק הלכה. ב-1877 התמנה כרב וחזן בקהילת מאייוור שבסלוניקי, והחזיק בכהונה זו עד עזיבתו את העיר והמדינה ב-1899.
עסק בהדפסת ועריכת ספרי רבני סלוניקי: בשנת 1893 הדפיס בתוספות משלו את הספר "עבודת השם" של רבי שמואל מטלון. וב-1897 את הספר "עין משפט" של רבי אברהם הלוי. הערות המגיה בספרים אלו הן פרי עטו. מלבד ספרים אלו ההדיר את שו"ת הרשב"א, ח"ה וח"ו (ורשה תרנ"ט), והוסיף עליהן מהערותיו.
לצד עיסוקיו התורניים היה פעיל ציבורי ועסק בארגון אגודות צדקה וסיוע בסלוניקי, לצד דמויות מראשי הקהילה היהודית בעיר כמו: הרב יעקב קובו, יהודה נחמה, שמואל שמחה; ואחריהם: משה אלאטיני, שאול מודייאנו, שלמה פרננדס ושלום סייאס. בקיץ 1874 יזם את הקמת החברה לעזרה הדדית "צדקה וחסד" שהתקיימה כמה עשרות שנים. בסוף קיץ 1890 פרצה שריפה גדולה בשלוניקי ורבים איבדו את ביתם, פיפאנו נמנה עם קבוצת נכבדי הקהילה שעסקו בבניית שיכונים למפונים.
בממלכת בולגריה
בשנת 1899 התמנה כראב"ד סופיה בירת בולגריה. ב-1914 התפטר הרב הראשי לבולגריה מרדכי אהרנפרייז על רקע מאבקי כוחות בתוך הקהילה היהודית בין הניצים והמתונים בתנועה הציונית ובין נכבדי הקהילות בני הדור הישן - הנוֹטָאבֶּלִים. ב-1915, עם כניסת בולגריה למלחמת העולם הראשונה פסקה כמעט לחלוטין הפעילות הציבורית. ב-1920 הוחלט בכינוס ראשי הקהילות בבולגריה להטיל על הקונסיסטוריה לבחור ולמנות רב ראשי. בהמשך הוחלט שעד לאישור תקנון הקהילות על ידי הממשלה הבולגרית, לא ימונה רשמית רב ראשי ליהודי בולגריה. וכך, ב-1921 מונה הרב דוד פיפאנו רשמית לממלא מקום הרב הראשי ובפועל מילא את התפקיד עד לפטירתו לאחר מחלה בח' בכסלו ה'תרפ"ה, 5 בדצמבר 1924. הוא נקבר בסופיה.[2]
על מצבתו נחקק:
שאו קינה וקול צרה כמבכירה
דוד מלכנו איננו למי נפנה לעזרה
רעה צאן קדשים הנהיג עמנו בדרך ישרה
מתינות וענוה לבושו ומדו יראת ה' טהורה
ידיו רב לו לחבר הרבה חיבורים
פלגי תורתו נפוצו מכל פנה ועברים
נשמתו תהי צרורה עם נפשות טהורים
מו"ר הר' המ' כ'מ'ו'ה'ר'ר'
דוד אברהם פיפאנו
ז'ל'ה'ה'
נ'ל'ב'ע' ב כסלו 5685 - דיקימברי 1924— מולכו, בית העלמין של יהודי שאלוניקי, עמ' 620
הותיר אחריו את אשתו סוניה, בתו דונה-סלמונה ובניו אלברט (אברהם) ומאיר פיפאנו. את ספרייתו הגדולה שהכילה גם כתבי יד נדירים הוריש לקהילת סופיה. בנו, אלברט פיפאנו נמנה עם ראשי "האגודה להקמת ספרייה יהודית בסופיה".[3]
ספריו
הרב פיפאנו חיבר ספרים רבים בתחום המשפט העברי, פסקיו מצוטטים רבות בספרות המשפט העברי של המאות ה-20 וה-21, ובהם פסקים תקדימיים. יש הרואים בו שריד אחרון ל"תור הזהב" של רבני סלוניקי מחברי ספרי ההלכה הרבים. רבים מכתבי היד שלו אבדו בשריפה שפרצה בביתו בט"ו בכסלו תרס"ה (1904). מספריו:
- חושן האפד (סלוניקי תרנ"א - סופיה תרע"ה) - שו"ת בענייני חושן משפט
- אבני האפד (ח"א: סופיה תרע"ג; ח"ב: שם תרפ"ח) - חידושים ושו"ת בענייני אבן העזר. נספח: "מלואים לאפד"
- נושא האפד (בתוך ח"ב של אבני האפוד, סופיה תרפ"ח)
- חגור האפד (סופיה תרפ"ה) - חידושים בענייני אבן העזר, בדגש על הלכות גיטין ושמות גיטין. הספר כולל גם חומר רב על תולדות רבני סלוניקי, סופיה וערים נוספות, בנספח שלשלת רבני שלוניק ורבני סופיא
- ביאורו על ספר החינוך נדפס בירושלים (תשנ"ח)
לקריאה נוספת
- אברהם פיפיאנו (בנו), "ישראל" (כתב עת), סלוניקי, תשרי תרצ"ה עמ' 23 והלאה
- זיכרון שאלוניקי, ח"א, ת"א תשל"ב, עמ' 185-184
קישורים חיצוניים
- ידיעה בלדינו על פטירתו בצירוף תמונה, במוסף התמונות של "דער מאמענט", דער מאָמענט, 2 בינואר 1925
- הרב דוד פיפאנו באתר "כולנו בולגרים"
- רשימת הפרסומים של רבי דוד פיפאנו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- משה דוד גאון, "דוד ב"ר אברהם פיפאנו", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 556–557, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ ראשי תיבות של אברהם פיפאנו דוד, דוד בן אברהם פיפאנו. מכינויו זה נגזרו שמות ספריו.
- ^ אלברט רומנו, חיי הדת, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 456-455.
- ^ אלברט רומנו, אגודות הנוער, תרבות והשפה העברית, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, עמוד 333.
| תקופת חייו של רבי דוד פיפאנו על ציר הזמן |
|---|
 |
| הרבנים הראשיים לבולגריה (1880 – 1960) | ||
|---|---|---|
|
.jpg){kind=link}
25679842דוד פיפאנו