רבי גרשון אשכנזי (קולומיאה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי גרשון אשכנזי
מקום קבורה קולומיאה
פטירה ה' בסיוון ה'תרכ"ג
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רבן של ראזלא טאלמיטש והורודנקה וקולומיאה
חיבוריו עבודת הגרשוני
בת זוג בזיווג שני - שרה לאה
אב רבי יהודה
חותן רבי מנחם מנדל מקוסוב
נוסח מצבתו

כתר תורה
עלה השמימה
לישיבה של מעלה
ערב שבועות תרכ"ג
דורות עולם בבכי יעורר
על הפרד ונפל עטרת ראשנו

גבר יקר איש חי רב פעלים
רכב ישראל קדוש יאמרו לו
שלום ותורת אמת בו נמצאו
ורבים הלכו לאור קדושתו
נר ישראל עמוד הימיני
בוצינא קדישא ונהורא
נשיא ומנהל ברוב חכמה עדת
ישרון ששה וארבעים שנה
היה מעון ומחסה עליהם
וגלה רזי ותעלה התורה
דרכי עבודה לדורו הודיע
ה"ה אדמו"ר הרב הצדיק יסודעולם
מו"ה גרשון בהרב מ"ו יהודא זלל"ה
אב"ד דפה
זכותו יעמוד לנו תנצב"ה

רבי גרשון אשכנזי[1] (- ה' בסיוון ה'תרכ"ג) היה מצדיקי החסידות, רבן של ראזלא טאלמיטש והורודנקה וקולומיאה. מחבר ספר "עבודת הגרשוני" על התורה.

קורות חייו

נולד לרבי יהודה נכדו של רבי גרשון מראזלא[2]. בזיווג ראשון נשא את בתו של רבי יוסף מראזלא. אחר שנפטרה בצעירותה נשא את שרה לאה בת רבי מנחם מנדל מקוסוב[3].

בחסידות היה בין היתר תלמידו של חמיו רבי מנחם מנדל מקוסוב[4].

משנת ה'תקפ"א עד ה'תקפ"ט כיהן כרבה של ראזלא אחר כיהן כרב בטאלמיטש והורודנקה[5] וקולומיאה[2] שעל שמה נודע[6]. בקולומיאה תיקן תקנות רבות והקים כמה ארגוני צדקה חסד אשר פעלו לפחות עד מלחמת העולם הראשונה[2].

התכתב בהלכה עם כמה מגדולי דורו ביניהם עם רבי חיים הלברשטאם מצאנז[7] ורבי יחיאל מיכל היבנר אב"ד ניזנוב[8].

רבים נסעו אליו[9], נודע כבעל מופת[10].

נפטר בערב שבועות ה'תרכ"ג ונטמן בבית הקברות הישן בקולמיאה[2]. בין היתר הוספד על ידי רבי יחיאל מיכל היבנר[11] ורבי חיים יוסף ברוקשטיין אב"ד פיסטין[12]. לא השאיר אחריו צאצאים[9].

אשתו לאה המשיכה להתגורר כמה שנים אחר פטירתו בקולומיאה שם נהגה ללכת בכל יום לקבר בעלה שם התפללה והדליקה נרות, התפרסמה כמי שפועלת שם ישועות[13].

ספרו

עבודת הגרשוני על התורה בדרך החסידות. חלק הראשון זולקובה ה'תרכ"ד[14] חלק השני קולומיאה ה'תרכ"ד[15].

הספר קיבל הסכמות מרבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ, רבי חיים הלברשטאם מצאנז ורבי יעקב שמשון הגר מקוסוב.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בדברי חיים, תשס"ב, עמ' רנ"ג, חלק יורה דעה סימן א' הוא מכונה "רבי גרשון לייטמאן".
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 רבי חיים צבי תאומים, זכרון לראשונים, תרע"ד, עמ' 41.
  3. ^ הייתה נשואה תחילה לרבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה ברבי חיים כהנא, אבן שתיה, תר"ץ, עמ' ל"ז, מערכה ב', פרק שביעי.
  4. ^ עבודת הגרשוני מהדורה חדשה, תש"ס, הקדמת המו"ל מחדש.
  5. ^ תשובה מתקופה זו מוזכר ברבי יחיאל מיכל היבנר, משכנות הרועים, תשמ"ח, עמ' מ"ג, תשובה י"ז. ראו גם: משכנות הרועים חלק ב', עמ' א.
  6. ^ ראו לדוגמא שער ספרו עבודת הגרשוני מהדורה ראשונה; וברבי יחיאל מיכל היבנר, משכנות הרועים, חלק שני.
  7. ^ דברי חיים, תשס"ב, עמ' רנ"ג, חלק יורה דעה סימן א'.
  8. ^ רבי יחיאל מיכל היבנר, משכנות הרועים, תשמ"ח, עמ' מ"ג, תשובה י"ז ובתשובה ל"ז.
  9. ^ 9.0 9.1 מתוך הסכמת רבי מנחם מנדל הגר מויז'ניץ לספרו עבודת הגרשוני.
  10. ^ רבי גרשון אשכנזי, עבודת הגרשוני <מהדורה חדשה>, תש"ס, עמ' ג, הקדמת המו"ל מחדש.
  11. ^ רבי יחיאל מיכל היבנר, משכנות הרועים - חלק שני, תשמ"ח, עמ' א.
  12. ^ בראש ספרו תוספות חיים, חלק ב.
  13. ^ כן המשיכה קיבלה משכורת מהקהילה[דרושה הבהרה] רבי חיים כהנא, אבן שתיה, תר"ץ, עמ' ל"ז, מערכה ב', פרק שביעי.
  14. ^ עבודת הגרשוני, באתר אוצר החכמה.
  15. ^ עבודת הגרשוני תנינא, באתר אוצר החכמה.