רבי בנימין הכהן ויטאלי
לידה |
1651 ה'תי"א |
---|---|
פטירה |
8 בפברואר 1727 (בגיל 76 בערך) י"ז בשבט ה'תפ"ז |
מקום פעילות | רג'ו אמיליה (ריגיו), איטליה |
השתייכות | רבני איטליה |
תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, קבלה |
רבותיו | רבי משה זכות |
תלמידיו | רבי יוסף אירגס, רבי ישעיהו באסאן |
חיבוריו | שו"ת הרב"ך, עת הזמיר, אבות עולם ועוד |
רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 - י"ז בשבט ה'תפ"ז, 8 בפברואר 1727) היה רב, פוסק הלכה ומקובל. רבה של יהדות רג'ו אמיליה (רג'יו), ומגדולי יהדות איטליה. חותנו של רבי ישעיהו באסאן.
ביוגרפיה
קינה על מות רבי בנימין הכהן
|
---|
אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה, עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה; עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה; עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה; עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה; עלי מלאך אלוקים הוא, / קדוש שרי נזיריה; עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה; עלי עצום אשר חולל / עלי פשעי בשריה; עלי אנחת מתי יערה / ביום רוו מרוריה, עלי נחם בכי אבלה / וסור חרפת נעוריה, |
רמח"ל |
נולד באלסנדריה בשנת ה'תי"א לרבי אליעזר ויטאלי שהיה איש עסקים ומלומד. התפרסם כירא שמים ולמדן, והתמחה כבר בגיל צעיר בקבלת האר"י.
הרמ"ז, רבי משה זכות, ויתר בשנת ה'ת"ל על תוכניתו לעלות לארץ ישראל, והחליט להישאר באיטליה ולנסות להיאבק במגמת ההתפשטות של הפילוסופיה על חשבון הקבלה בקרב תלמידי החכמים הצעירים בני איטליה. לשם כך הוא קירב אליו את רבי אברהם רוויגו ואת רבי בנימין הכהן ויטאלי, והזמינם אליו לוונציה כדי להכניסם לנבכי חכמת הקבלה. רב"ך שהה בוונציה בחודשים ינואר-אוגוסט 1671, ובמהלכם גם נסמך לרבנות בידי הרמ"ז. הוא למד באותה עת גם אצל הרב מנחם שמשון באסולי (נפטר מנטובה, שמחת תורה, תנ"ד) אביו של רבי אביעד שר שלום באזילה.
בסוף קיץ ה'תל"א שב לאלסנדריה לבקשת אביו, ונישא לנחמה בתו של רבי משה כהן-רפא[1]. לאחר נישואיו עבר לגור בקסאלי, משם המשיך לשמור על קשר עם רבו הרמ"ז באמצעות מכתבים. בעיר זו שהה שלוש שנים, במהלכן למד קבלה והלכה עם המקובל רבי שמשון באקי. בקיץ ה'תל"ג עקר למנטובה ושוב התגורר ליד רבו הרמ"ז וחברו הרב רוויגו.
בשנת ה'תל"ה חזר שוב לאלסנדריה, הפעם כדי להתמנות כרב העיר. בקיץ של אותה שנה נפטר אביו רבי אליעזר.
לאחר פטירת הרמ"ז בראשית שנת ה'תנ"ח 1697, עבר לשמש ברבנות העיר רג'יו, והתקבל בקרב יהודי איטליה כפוסק סמכותי. רבנים אחרים (רבי משה חגיז, ורבי שלמה אאיליון) ביטלו פסקי הלכה שכתבו, לאחר שהתברר להם שדעתו הפוכה מדעתם. ורבים אחרים פנו אליו בשאלות הלכתיות.
חודשים ספורים לפני מותו החל פולמוס כתבי רמח"ל, הרב כהן היה היחיד שקיבל את הרמח"ל ללא סייג, התבטל לפניו וביקש ממנו תיקון לנפשו. אולם עוד לפני שהפולמוס התפתח נפטר הרב כהן ועל דעתו בנושא נמתחה ביקורת[2].
הוא נפטר בליל שבת, י"ז בשבט ה'תפ"ז, הלילה שבין ה-7–8 בפברואר 1727. ונכתבו אחריו הספדים רבים בידי אישים בולטים בני התקופה.
תלמידיו
בין תלמידיו נמנים:
- רבי יוסף אירגס, שהיה צעיר ממנו רק בשנים ספורות[3], מחבר "שומר אמונים" קדמון[4].
- רבי אביעד שר שלום באזילה, מחבר "אמונת חכמים"[5]
- רבי ישראל ברכיה פונטאלינה, מחבר "מפתחות הזוהר"[6](ונציה תק"ד).
- רבי נתנאל פואה, המדפיס מאמשטרדם.
- רבי שמשון חיים נחמני, מחבר "זרע שמשון"[7] ו"תולדות שמשון"[8]
שנים מתלמידיו, רבי ישעיהו באסאן, מחבר שו"ת "לחמי תודה". ורבי מנשה יהושע פאדובה נישאו לבנותיו.
חיבוריו
רבי בנימין היה מחבר פורה וכתב ספרים רבים. חלקם התפרסמו כבר בחייו, וחלקם עדיין בכתב יד.[9] תשובות רבות שכתב נמצאים בכתבי יד, וכמה מהם התפרסמו בספרו של רבי יצחק למפרונטי פחד יצחק, ובספרי תשובותיהם של רבנים נוספים בדורו.[10] כן כתב מספר תשובות באיטלקית.
חיבוריו שהתפרסמו:
- עת הזמיר, ונציה, תס"ז
- עת הזמיר, מנטובה, תקי"ג
- אלון בכות על מגילת איכה; ונציה, תע"ב
- אבות עולם על מסכת אבות; ונציה, תע"ט
- גבול בנימין על התורה ועל המועדים, אמשטרדם, תפ"ז
- שו"ת הרב"ך, ירושלים, תש"ל
לקריאה נוספת
- הרב יצחק נסים, מבוא לשו"ת הרב"ך במהדורתו, ירושלים, תש"ל.
קישורים חיצוניים
- כתבי רבי בנימין הכהן ויטאלי בפרויקט בן-יהודה
- "רבי בנימין הכהן ויטאלי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רבי בנימין הכהן ויטאלי זלה"ה (הרב"ך), בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, סיון-תמוז תשס"ג, באתר היברובוקס
- 819, באתר "החכם היומי"
- בנימין בן אליעזר (1651-1730), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ תאריך החתונה נקבע לחודש אלול ה'תל"ב, ורבו הרמ"ז (אגרות הרמ"ז, דף כ"ו ע"א) ביקש להקדימה, כי: ”אי אפשר להתבטל בלימודי בימים ההם המוכנים לתשובה”.
- ^ ראה רבי משה חאגיז באיגרות רמח"ל, איגרת ע"א.
- ^ "והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ך הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה". שם הגדולים.
- ^ שומר אמונים הקדמון, באתר היברובוקס.
- ^ אמונת חכמים בוויקיטקסט.
- ^ מפתחות הזוהר, באתר היברובוקס.
- ^ זרע שמשון, באתר היברובוקס.
- ^ תולדות שמשון, באתר היברובוקס.
- ^ ראה שם הגדולים, ערך גבול בנימין.
- ^ "משאת משה", "שמש צדקה", "ארח לצדיק" "שתי הלחם", ונוספים.