רבי אריה ליב ברלין
לידה |
1 ביולי 1737 ב' בתמוז ה'תצ"ז פירת (פיורדא), בוואריה |
---|---|
פטירה |
21 במאי 1814 (בגיל 76) ב' בסיון ה'תקע"ד קאסל |
תחומי עיסוק | אב"ד קאסל ומדינת הסן |
תפקידים נוספים | חבר הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה |
רבותיו | אביו, רבי צבי הירש ביאלה |
חיבוריו | 'הגהות רא"ל ברלין' |
אב | רבי אברהם מאיר |
הרב אריה לֶיבּ ברלין (Löb Berlin; ב' בתמוז תצ"ז, 1 ביולי 1737, פירת (פיורדא), בוואריה – ב' בסיוון תקע"ד, 21 במאי 1814, קאסל) היה אב בית דין של קאסל ומדינת הסן וחבר הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.
ביוגרפיה
הרב ברלין נולד בשנת תצ"ז בפירת (פיורדא), כבנו השני של אברהם מאיר ברלין, מחשובי חכמי פיורדא וספק המטבעות של הגראף של נסיכות אנסבך. הוא התחנך לתורה בבית אביו, ואחר כך הלך ללמוד אצל הרב צבי הירש חריף בהלברשטאדט. בשנים תקל"ג–תקל"ח היה ממנהיגי פיורדא, משנת תקל"ד נטל חלק בישיבות בית הדין של פיורדא ובשנת תקמ"ב נתמנה לדיין. בשנת 1790 נתמנה לרב של באמברג. במסגרת תפקידו דן בחלוקה של ירושה גדולה ואחד מבעלי הדין שלא היה מרוצה מפסיקתו האשים אותו בפני ערכאות הגויים בקבלת תשלומים בלתי חוקיים ואי דיווח על סכומים קטנים. בסופו של דבר הרב ברלין זוכה מההאשמות אך נדרש לשלם קנס.
בשנת 1794 נתמנה לרבה של קאסל. הרב ברלין כתב הגהות על הש"ס שהוכללו בשתי המסכתות של מהדורת הש"ס שהודפס בפיורדא ואחר כך הוכללו בחלקן במהדורת ש"ס וילנא[1].
לדברי מיכאל מאיר, הרב ברלין תמך ברפורמות מתונות, וב-1812 הכריע על דעת עצמו כי על חברה קדישא של קאסל לכבד את רצונו של נפטר שציווה לא לקבור אותו, אלא יומיים לאחר פטירתו[2].
לקריאה נוספת
- מיכאל מאיר, בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל (בספר הוא מופיע כ"ליב מאיר ברלין").
- הרב בנימין שלמה המבורגר, "רבי אריה ליב ברלין מהרל"ב (תצ"ז–תק"ן)", הישיבה הרמה בפיורדא, חלק ב', מכון מורשת אשכנז תש"ע, עמ' 307–434.
קישורים חיצוניים
- לואיס גינצברג, פיטר וירניק, "אריה ליב בן אברהם מאיר ברלין", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רבי ארי׳ ליב ברלין זצ״ל, צפונות ח', תמוז תש"ן
הערות שוליים
- ^ יחיאל בוים, הגהות רא"ל ברלין, צפונות ט (תשרי תשנ"א), עמוד קח.
- ^ כפי שפורסם ב-Sulamith, IV.2 1815, עמ' 162
36458734אריה ליב ברלין