רבי אלעזר לעוו
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| לידה |
1758 ה'תקי"ח ודיסלב |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1837 (בגיל 79 בערך) כ"ז בשבט ה'תקצ"ז |
| מקום קבורה | סנטוב |
| תחומי עיסוק | רב במוראביה ובוהמיה |
| חיבוריו |
|
| אב | רבי אריה לייב |
| אם | לאה רייצא (לבית כ"ץ) |
רבי אלעזר לעוו[1] (ה'תקי"ח, 1758 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רב במוראביה ובוהמיה ובסוף ימיו בהונגריה. מחבר ספרים פורה, נודע בספר השו"ת שלו, שמן רוקח.
ביוגרפיה
נולד בוודיסלב ללאה רייצא בת הרב שמואל כ"ץ מלאסק ולרב אריה לייב לעוו בנו של רבי פנחס זליג לעוו רבה של לאסק ומחבר ספר "עטרת פז". הוא נקרא על שם סבו הרב אלעזר מוכיח.
נשא בגיל צעיר את יטלה יוטה בת הרב יואל [2], ולאחר נישואיו נסע ללאסק לשימוש חכמים אצל סבו, הרב פנחס זליג שהיה הרב המקומי. בהיותו בן 17 בלבד נבחר לכהן כרבה של עיר הולדתו ודיסלב וכראש בית הדין המקומי. שלוש שנים לאחר מכן (ה'תקל"ח, 1778) נבחר לכהן כרבה של העיר פילץ הסמוכה לקרקוב וכיהן בתפקידו זה כעשרים שנה. בשנת 1792 נפטרה אשתו הראשונה ושנה לאחר פטירתה נישא בשנית לרבקה אסתר בתו של הרב יצחק אברהם כ"ץ (ר' אבא'לה רקובר) רבה של פינטשוב ומחבר "כתר כהונה"[3]. גיסו ומחותנו היה הרב חיים מאיר זאב זלנפריינד, רבה של סעליש.
בתקופת כהונתו בפילץ התרחשה חלוקת פולין, ואזור קרקוב שהיה מתחילה מסופח לוורשה עבר לשליטה אוסטרית. מסיבה זו, את ספרו הראשון "סמא דחיי" הדפיס בוורשה ואילו את יתר ספריו הדפיס בווינה בירת אוסטריה.
הרב מרדכי בנט מניקלשבורג המליץ עליו לכהונת רבה של טריטש במוראביה לאחר שמינויו של החתם סופר לרב העיר נכשל בשל התנגדות אנשי עירו מטרסדורף לעזיבתו. כחלק מתנאי העסקתו ברבנות טריטש, החזיקה הקהילה המקומית ישיבה עבורו והוא התפנה לכתיבת ספריו. שנים מאוחר יותר נשא בנו של הרב בנט, הרב ישעיה בנט את בתו של הרב לעוו לאשה.
ב-1813, ה'תקע"ג, עבר לרנשבורג שבבוהמיה והתמנה כרבן של שלוש הערים: רנשבורג, פלזן וגלטוי (אנ'). מתחילה פעל החתם סופר למנות במקומו בטריטש את חותנו רבי עקיבא איגר, אז רבה של מרקיש-פרידלנד, אך לאחר שנבחר האחרון לכהן כרבה של פוזנן החלו ראשי הקהילה בטריטש ללחוץ על רבם לשעבר לחזור לכהונתו ואף הבטיחו להחזיק את ישיבתו כלכלית. הוא שב לטריטש בסוף 1815, חנוכה ה'תקע"ו.
ב-1819, ה'תקע"ט, כילתה שרפה גדולה חלקים גדולים מהעיר, ביתו נשרף ובו ספרייתו שהכילה 1,200 כותרים. הוא יצא לדרך נדודים ובשנת 1821 היה לרבה של מיקולוש בהונגריה. ב-1830 עזב את מיקולוש לטובת רבנות העיר סנטוב.
בחורף 1833, ה'תקצ"ג, התעוור ומני אז למד את כל לימודיו על פה מהזיכרון. הוא נפטר בכ"ז בשבט[4] ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837, ונקבר בסנטוב.
בנו היה הרב בנימין זאב לעוו מווערבוי, ונכדו הוא הרב ירמיה לעוו מחשובי רבני הונגריה במאה ה-19 ומהבולטים ברבני קהילות הסטטוס קוו אנטה.
מספריו
- שו"ת שמן רוקח
- סמא דחיי - דרושים
- זר זהב על ספר המקח והממכר של רב האי גאון
- שמן רוקח - חידושי הלכה
- יבין שמועה - ביאורים על מאמרי חז"ל
- שערי דעה - על שולחן ערוך יורה דעה
- מנחת ערב - דרשות.
- קונטרס החזקות - על ענייני חזקות
- שב שמעתתא (שערי חכמה) - דיונים מעמיקים בלשונות ודרכי הגמרא
קישורים חיצוניים
- זיכרון אלעזר, מישקולץ תרצ"ז, באתר היברובוקס
- פרטים עליו בתוך ספר בנין שאול, ירושלים תשס"ה, עמ' קטו ואילך, באתר היברובוקס
אלעזר בן אריה ליב (1758-1837), מפילץ, דף שער בספרייה הלאומית
- מספריו
- שו"ת שמן רוקח - א, נאווי דווהר תקמ"ח, באתר היברובוקס
- סמא דחיי, ורשה תקנ"ו, באתר היברובוקס
- תורת חסד, וינה תק"ס, באתר היברובוקס
- שו"ת שמן רוקח - ב, פראג תקס"ב, באתר היברובוקס
- שערי חכמה, פראג תקס"ז, באתר היברובוקס
- עיני העדה, פראג תק"ע, באתר היברובוקס
- שמן רוקח - חידושי הלכות - א, פראג תקע"ב, באתר היברובוקס
- מנחת ערב, קאששא תרע"א, באתר היברובוקס
- זיכרון אהרן - קונטרס החזקות, לבוב תקצ"ד. ד"צ בני ברק תשכ"ח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ אין להחליפו עם נינו אלעזר בן ירמיה לעוו, רב בהונגריה בראשית המאה ה-20, מחבר הספר פקודת אלעזר.
- ^ חתנו של רבי יהודה אריה לייב קאליש אב"ד אמסטרדם ומחבר "גור אריה"
- ^ ראו: מור"ר אברהם יצחק אבלי ז"ל הכהן, בספר: מליצי אש, של רבי אברהם שטרן, עמוד 7, אות ח
- ^ יש אומרים כ"ו בשבט. חכמי פולין, גרינבוים, עמוד סב.
36005106אלעזר לעוו